ביאור:משלי ב ג: הבדלים בין גרסאות בדף

::*א. מדוע נאמר שיש לקרוא לבינה - {{צ|כי אם לבינה '''תקרא''' , לתבונה '''תתן קולך'''}}? והרי בינה היא כישרון פנימי - [[ביאור:תבונה = הכישרון לחשוב ולהסיק מסקנות|הכישרון לחשוב להסיק מסקנות בלב]] ; גם בפרק זה עצמו (כמו גם בפסוקים נוספים) הבינה קשורה ללב - {{צ|תטה '''לבך''' לתבונה}}; אם כך, מדוע נאמר שיש לקרוא לתבונה בקול רם, כמו שקוראים לדבר חיצוני?

א. נראה '''שהקריאההקריאה''' בפסוק זה היא משל '''להשקעה''' - יש להשקיע בהתבוננותבתבונה ומחשבה כמו שמשקיעים כשקוראיםכאשר לחברקוראים לאדם אהוב שרוצים מאד שישמע את קולנו.

הפרק הקודם תיאר את [[ביאור:החכמות יוצאות לרחוב לקרוא לתלמידים|קריאתה של החכמה]] , הקוראת לפתיים לעזוב את חבריהם הלצים והכסילים ולבוא ללמוד; בפרק הזה נאמר {{צ|בְּנִי! אִם תִּקַּח אֲמָרָי, וּמִצְו‍ֹתַי תִּצְפֹּן אִתָּךְ, '''לְהַקְשִׁיב לַחָכְמָה אָזְנֶךָ''' - תַּטֶּה לִבְּךָ לַתְּבוּנָה}}, כלומר: אם '''תקשיב''' ותטה '''אזנך''' לדבריה של '''החכמה''' מהפרק הקודם, תוכל להשתמש בהם גם כדי לעורר את כוחות הנפש הפנימיים שלך. [[ביאור:שלוש דרכים לחנך את הפתי שבתוכנו|גם בתוך הנפש שלך ישנם יצרים של פתיות, ליצנות וכסילות]] ; וכמו שהחכמה קוראת לאנשים, כך אתה יכול לקרוא ולעורר את כוחות הנפש שבתוך '''לבך''' , '''ולהטות''' אותם לכיוון חיובי - '''לתבונה''' (וכבר ראינו [[ביאור:שלוש דרכים לחנך את הפתי שבתוכנו|שהפתיים, הלצים והכסילים יכולים להיות משל ליצרים בנפש האדם]] ).

ג. הפסוק {{צ|כיכִּי ה' יתןיִתֵּן חכמהחָכְמָה, מפיו'''מִפִּיו''' דעתדַּעַת ותבונהוּתְבוּנָה}} רומז ליצירת האדם - לרגע שה' נופח נשמת חיים '''מפיו''' לתוך גוף האדם; באותו רגע, ה' גם '''נותן''' לאדם את הכישורים היסודיים של '''חכמה''' , '''דעת ותבונה''' ; והוא ממשיך לתת לו כשרונות אלו בכל רגע ורגע. כל שנשאר לאדם לעשות הוא, לעורר את אותם כוחות רדומים, ולהתגבר על הכוחות האחרים (של [[ביאור:שלוש דרכים לחנך את הפתי שבתוכנו|פתיות, ליצנות וכסילות]] ). וכדבריאם חז"ליעשה (שנאמרוכך, בעיקריוכל עללדעת לימודולהבין תורהגם בתבונה):את הדברים הנשגבים ביותר, כדברי חז"ל " {{צפ|תוכן=יגעת ומצאת - תאמין!}} ".  

יש אומרים שמטרת הקטע היא ללמד את האדם להתבונן '''בתבונתם של אחרים''' ; לא רק להפעיל את התבונה הפרטית שלו ולהגיע למסקנות עצמאיות ומקוריות משלו, אלא לשתף פעולה עלעם חוקרים אחרים, ולשמוע לאיזה מסקנות הם הגיעו (בדומה לפסוק  {{צמ|בְּנִי, לְחָכְמָתִי הַקְשִׁיבָה, '''לִתְבוּנָתִי הַט אָזְנֶךָ'''|משלי ה א}}- הטה אזנך לשמוע את המסקנות שהגעתי אליהן בעצמי).

ראו גם: [[ביאור:וצפןלשמור לישריםעל תושיה,טוהר מגן להלכי תםהלימודים|וצפן לישרים תושיה, מגן להלכי תם - כמה פירושים {{קטן|קטן= / אראל|}} ]]