ביאור:משלי ד כב: הבדלים בין גרסאות בדף

2. '''למוצאיהם''' = למי שמוצִיא אותם מפיו, מהשורש '''יצא''', כלומר לומד בקול רם: " {{צפ|תוכן=תנא: תלמיד אחד היה לרבי אליעזר שהיה שונה בלחש; לאחר שלש שנים שכח תלמודו... אמר ליה שמואל לרב יהודה: שיננא! פתח פומיך קרי, פתח פומיך תני, כי היכי דתתקיים ביך ותוריך חיי, שנאמר '''כי חיים הם למצאיהם ולכל בשרו מרפא''' - אל תקרי למצאיהם אלא '''למוציאיהם''' בפה}} " {{קטן|קטן= ( [[ביאור:בבלי עירובין דף נד|בבלי עירובין נד א]] )|}} , " {{צפ|תוכן=מעשה בתלמיד אחד של רבי אליעזר בן יעקב, שהיה ממהר בכל תלמודו בשעה אחת. פעם אחת חלה ושכח את כל תלמודו. מי גרם לו? על-ידי שלא היו אומרו מפיו}} " {{קטן|קטן= ( [[דברים רבה ח ד]] )|}} . '''

" {{צפ|תוכן=אמר רבי יהושע בן לוי: המהלך בדרך ואין עמו לוייה - יעסוק בתורה, שנאמר (משלי א ט) '''כי לוית חן הם'''. חש בראשו - יעסוק בתורה, שנאמר '''כי לוית חן הם לראשך'''. חש בגרונו - יעסוק בתורה, שנאמר '''וענקים לגרגרותיך'''. חש במעיו - יעסוק בתורה, שנאמר (משלי ג ח) '''רפאות תהי לשרך'''. חש בעצמותיו - יעסוק בתורה, שנאמר '''ושקוי לעצמותיך'''. חש בכל גופו - יעסוק בתורה, שנאמר (משלי ד כב) '''ולכל בשרו מרפא''' {{צפ|תוכן=.}} }}