ביאור:משלי ג כו: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עדכון מאתר הניווט בתנך
עדכון מאתר הניווט בתנך
שורה 5:
{{מאמר מבנה}}
 
ספר משלי מלמד, שה' עוזר למי שמתכנן את מעשיו בחכמה ותבונה. התוצאות החיוביות של תיכנון זה מתוארות במשלי ג כג-כו:
בסופו של קטע, שמלמד על [[ביאור:מטרת החכמה - יצירה|חשיבות השימוש בחכמה לצורך תיכנון ויצירה]] - {{צ|אל ילוזו מעיניך, נצור תושיה ומזימה}} - מתאר החכם את התוצאות החיוביות של תיכנון זה:
 
{{צ|אָז תֵּלֵךְ לָבֶטַח דַּרְכֶּךָ, וְרַגְלְךָ לֹא תִגּוֹף. '''
 
אִם-תִּשְׁכַּב - לֹא-תִפְחָד, וְשָׁכַבְתָּ - וְעָרְבָה שְׁנָתֶךָ. '''
 
אַל-תִּירָא מִפַּחַד פִּתְאֹם, וּמִשֹּׁאַת רְשָׁעִים כִּי תָבֹא. '''
 
כִּי-ה' יִהְיֶה בְכִסְלֶךָ וְשָׁמַר רַגְלְךָ מִלָּכֶד.}}
 
בפסוקים הקודמים נאמר, שיש לתכנן את המעשים בחכמה ובתבונה, לשים לב היטב לתוכניות המעשיות החיוביות ('''תושיה'''), והשליליות ('''מזימה'''), [[משלי ג כא]]: " {{צ|בְּנִי! אַל יָלֻזוּ מֵעֵינֶיךָ, נְצֹר}} {{צ|תֻּשִׁיָּה וּמְזִמָּה}} " ( [[ביאור:מטרת החכמה - יצירה|פירוט]] ). הפסוקים שלנו מלמדים, שמי שנוהג כך יכול להיות רגוע:
שלושת הפסוקים הראשונים ברורים: מי שמתכנן את מעשיו ויצירותיו בחכמה תבונה ודעת, לא צריך לפחד מהפתעות: '''
 
::*הוא יכול '''ללכת''' '''בדרכו''' '''בבטחה''' , בידיעה שלא ייתקל במכשולים ואבני '''נגף''' , שהרי הוא חשב מראש בחכמתו על כל הבעיות האפשריות;
::*הוא יכול לישון בשקט, '''שינה ערבה וללא פחד''' , שהרי הוא השתמש '''בתושיה''' כדי לתכנן היטב את מעשיו ולהימנע מאסונות (לדוגמה, מי[[ביאור:אם שתכנן את ביתו בחכמה,תשכב לא צריך לפחד שמא הבית יתרסק וייפול פתאוםתפחד, כמוושכבת שקרהוערבה באולמישנתך|פירוט]] ורסאי...);
::*הוא לא צריך לפחד מאסון פתאומי שיביאו עליו הרשעים, שהרי הוא חשב מראש על כל '''המזימות''' האפשריות שהרשעים עלולים לרקום נגדו;.
 
אבלעד כאן, הפסוקים מתארים תוצאות טבעיות לחלוטין של שימוש בחכמה ותבונה - מי שמתכנן בחכמה, ניצל מהפתעות לא נעימות. אולם הפסוק האחרון בקטע - {{צ|'''כי ה' יהיה בכסלך, ושמר רגלך מלכד}}''' - משנה כיוון לגמרי: מהעולם הטבעי, שבו תיכנון בחכמה מונע הפתעות לא נעימות, אנחנו עוברים לעולם העל-טבעי, שבו ה' מגן על האדם בליגם קשרממלכודות למעשיושלא חשב עליהן כלל!
 
ייתכן שיש כאן רמז למשפט העממי "ה' עוזר למי שעוזר לעצמו": לאחרלאף אחד אין חכמה מושלמת, כל אחד עלול להיכשל; אולם, אם שתכננתתכננת את מעשיך בחכמה, תבונה, דעת, תושיה ומזימה, אתה יכול להיות רגוע, שה' יגן עליך גם '''בכסלך''' = גם בנקודות שבהן אתה כסיל; כי לאף אחד אין חכמה מושלמת.
 
<div class="advanced">
 
==פירושים נוספים==
{{צ|אל תירא... ומשואת רשעים כי תבוא}} - פירשנו שהכוונה "מאסון שיביאו עליך הרשעים"; '''
 
ורש"י פירש " {{צפ|תוכן=משואה שתבוא על הרשעים}} ". וכן הסביר מלבי"ם: " {{צפ|תוכן=גם אם תבוא השואה המוכנת להשמיד את הרשעים, אל תירא, כי תינצל בהשגחת ה'}} ". ולגבי המילה "שואת", פירש מצודת ציון: " {{צפ|תוכן='''ומשואת''' - ענין חושך, כמו '''אמש שואה ומשואה''' (איוב לא)}} ".
 
{{צ|כי ה' יהיה ''' בכסלך'''}} - פירשנו "כסלך" מלשון כסילות, היפך חכמה; '''
 
ומצודת ציון פירש: " {{צפ|תוכן='''בכסלך''' - עניין בטחון ותקוה, כמו (איוב ח):}} {{צ|אשר יקוט '''כסלו''' , ובית עכביש '''מבטחו'''}}.". '''
 
ורש"י הביא את שני הפירושים: " {{צפ|תוכן='''בכסלך''' - במבטחך. דבר אחר: בדברים שאתה כסיל בהן, כך מצאתי בירושלמי}} ".
 
<div class="future"> <div class="future">
 
==מאמרים נוספים - באדיבות [http://www.google.com גוגל] ==
 
::* [http://www.yeshiva.org.il/midrash/shiur.asp?id=1364 Yeshiva.org.il- פרשות תזריע מצורע] : '''אל תירא מפחד פתאם '''ומשאת רשעים כי תבא...". וביאר הגר"א, ויהיו חיים לנפשך היא החכמה הפנימית שמחיה את בעליה, כי באור פני מלך חיים, יתן חיים לנפש שהוא גם כן '''... '''( [http://www.google.com/search?q=cache:CP6zNBPz56oJ:www.yeshiva.org.il cache] )
::* [http://www.articles.co.il/article/20125/%D7%9E%D7%93%D7%95%D7%A2%20%D7%93%D7%A8%D7%9A%20%D7%A8%D7%A9%D7%A2%D7%99%D7%9D%20%D7%A6%D7%9C%D7%97%D7%94?%D7%A2%D7%9C%20%D7%A8%D7%A9%D7%A2%D7%99%D7%9D%20%D7%9E%D7%90%D7%96%20%D7%95%D7%9E%D7%A7%D7%93%D7%9D%20%D7%95%D7%A2%D7%93%20%D7%94%D7%99%D7%95%D7%9D.%D7%A2%D7%99%D7%95%D7%A0%D7%99%D7%9D%20%D7%91%D7%9E%D7%97%D7%A9%D7%91%D7%AA%20%D7%94%D7%99%D7%94%D7%93%D7%95%D7%AA%20%D7%98 מדוע דרך רשעים צלחה?על רשעים מאז ומקדם ועד היום.עיונים במחשבת היהדות ט] : 16 יוני 2008 '''... '''שומרי תורה ומצוות התנחמו בקטע התפילה " '''אל תירא מפחד פתאם '''ומשואת רשעים כי תבוא"(משלי ג, כה)... כי עמנו א-ל"(מתוך התפילה). '''... '''( [http://www.google.com/search?q=cache:mc8acH14grAJ:www.articles.co.il cache] )
 
</div>
 
==תגובות ישנות==
 
רמי ניר, 6.5.07: "כדאי לזכור מה אמר קהלת על חכמה ושימושיה: "כִּי בְּרֹב חָכְמָה רָב-כָּעַס, וְיוֹסִיף דַּעַת יוֹסִיף מַכְאוֹב" (קהלת א' 18). צריך לקחת בחשבון: לא קל להשתמש בחכמה! לדוגמא: "כִּי-יֵשׁ אָדָם שֶׁעֲמָלוֹ בְּחָכְמָה וּבְדַעַת--וּבְכִשְׁרוֹן, וּלְאָדָם שֶׁלֹּא עָמַל-בּוֹ יִתְּנֶנּוּ חֶלְקוֹ, גַּם-זֶה הֶבֶל וְרָעָה רַבָּה" (קהלת ב' 21).
 
עדים זוממים שואפים לממש את הרעיון הזה; ואמנם: "וְעוֹד רָאִיתִי תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ: מְקוֹם הַמִּשְׁפָּט שָׁמָּה הָרֶשַׁע, וּמְקוֹם הַצֶּדֶק שָׁמָּה הָרָשַׁע" (קהלת ג' 16) כפי שזועק הנביא: {{צ|כִּי רָשָׁע מַכְתִּיר אֶת-הַצַּדִּיק, עַל-כֵּן יֵצֵא מִשְׁפָּט מְעֻקָּל}} (חבקוק א' 4). כלומר, תתכן אפשרות כי שופטים יעשו יד אחת עם עדים זוממים... "כִּי יֵשׁ-דְּבָרִים הַרְבֵּה מַרְבִּים הָבֶל, מַה-יֹּתֵר לָאָדָם" (קהלת ו' 11).
 
וחייב לדעת גם המשתמש בחכמה: "כִּי גַּם לֹא-יֵדַע הָאָדָם אֶת-עִתּוֹ, כַּדָּגִים שֶׁנֶּאֱחָזִים בִּמְצוֹדָה רָעָה וְכַצִּפֳּרִים הָאֲחֻזוֹת בַּפָּח, כָּהֵם יוּקָשִׁים בְּנֵי הָאָדָם לְעֵת רָעָה כְּשֶׁתִּפּוֹל עֲלֵיהֶם פִּתְאֹם" (קהלת ט' 12).
 
"שַׁלַּח לַחְמְךָ עַל-פְּנֵי הַמָּיִם, כִּי-בְרֹב הַיָּמִים תִּמְצָאֶנּוּ... תֶּן-חֵלֶק לְשִׁבְעָה וְגַם לִשְׁמוֹנָה, כִּי לֹא תֵדַע מַה-יִּהְיֶה רָעָה עַל-הָאָרֶץ" (קהלת יא' 2-1).
 
"סוֹף דָּבָר הַכֹּל נִשְׁמָע, אֶת-הָאֱלֹהִים יְרָא וְאֶת-מִצְו‍ֹתָיו שְׁמוֹר, כִּי-זֶה כָּל-הָאָדָם" (קהלת יב' 13).</div>
 
</div>
 
 
<noinclude>
{{קטן|הקטגוריות נמצאות ב: {{עריכה|ביאור:תכנון חכם מונע הפתעות|ביאור:תכנון חכם מונע הפתעות}}}}
 
</noinclude>
{{מקורות|מקורות=
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mjly/mj-03-2226.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 2007-05-06.
}}
<noinclude>
 
{{קטן|הקטגוריות נמצאות ב: {{עריכה|ביאור:תכנון חכם מונע הפתעות|ביאור:תכנון חכם מונע הפתעות}}}}
 
<noinclude>
{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mjly/mj-03-2226.html}}