ביאור:חכם: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עדכון מאתר הניווט בתנך
עדכון מאתר הניווט בתנך
שורה 6:
'''חכמה''' היא הכישרון לשמוע וללמוד. כך הסבירו חכמינו את ההבדל בין חכמה, בינה ודעת: " {{צפ|תוכן=חכמה - מה שאדם שומע מאחרים ולמד; תבונה - מבין דבר מליבו מתוך דברים שלמד; דעת - רוח הקודש}} " {{קטן|קטן= (רש"י על שמות לא ג)|}} . ואכן, בפסוקים רבים החכמה קשורה ללמידה, לשמיעה ולאזניים:
 
::* [[ביאור:משלִי ל ב]] : {{צ|כִּי בַעַר אנוכִּי מֵאִישׁ, וְלֹא בִינַת אָדָם לִי. וְלֹא '''לָמַדְתִּי חָכְמָה''', וְדַעַת קְדֹשִׁים אֵדָע}} '''
::*משלי ב ב: {{צ|'''להקשיב לחכמה אזנך''', תטה לבך לתבונה}}
 
'''חכמה''' היא גם הכישרון לדבר וללמד; בפסוקים רבים החכמה קשורה לדיבור ולפה:
 
::*משלי טו ב: {{צ|לשון '''חכמים''' תיטיב דעת, ופי כסילים יביע איוולת}} '''
 
==בחינה עצמית - האם אני חכם?==
שורה 22:
::*האם אני מסוגל להוסיף על דברים שלמדתי מהזולת, וללמד אותם לאחרים בצורה יפה יותר? משלי טו ז: {{צ|''' שפתי חכמים''' יזרו דעת; ולב כסילים לא כן}} ( [[ביאור:החכם מעטר את דבריהם של אחרים ולא מנסה להמציא את הגלגל מחדש|פירוט]] ).
::*האם אני מסוגל לדבר בצורה מוצפנת, כך שהמידע שאני מעביר לא יגיע לידי האויב החיצוני או הפנימי? {{צמ|''' חֲכָמִים''' יִצְפְּנוּ דָעַת, וּפִי אֱוִיל מְחִתָּה קְרֹבָה|משלי י יד}}( [[ביאור:חכמים יצפנו דעת, ופי אויל מחתה קרובה|פירוט]] ).
::*האם אני מוכן לצאת לרחוב ולשכנע תלמידים שיבואו ללמוד? {{צמ|'''חָכְמוֹת''' בַּחוּץ תָּרֹנָּה, בָּרְחֹבוֹת תִּתֵּן קוֹלָהּ, בְּרֹאשׁ הֹמִיּוֹת תִּקְרָא, בְּפִתְחֵי שְׁעָרִים בָּעִיר אֲמָרֶיהָ תֹאמֵר|משלי א כ}}( [[ביאור:החכמות יוצאות לרחוב לקרוא לתלמידים|פירוט]] ), {{צמ|הֲלֹא '''חָכְמָה''' תִקְרָא, וּתְבוּנָה תִּתֵּן קוֹלָהּ... לְיַד שְׁעָרִים לְפִי קָרֶת, מְבוֹא פְתָחִים תָּרֹנָּה|משלי ח א}}(ראו [[ביאור:החכמה קוראת|החכמה קוראת]] ). '''
::*האם אני מוכן להשקיע בשיפור התנאים החומריים בבית הספר, כדי לעודד תלמידים לבוא ללמוד? {{צמ|'''חָכְמוֹת''' בָּנְתָה בֵיתָהּ, חָצְבָה עַמּוּדֶיהָ שִׁבְעָה. טבחה טבחה, מסכה יינה, אף ערכה שולחנה...|משלי ט א}}( [[ביאור:החכמה מכינה אוכל טעים כדי למשוך תלמידים|פירוט]] ).
::*האם אני מסוגל לתווך בין אנשים שנמצאים במריבה, לגרום להם להקשיב זה לזה וכך להרגיע את כעסם? {{צמ|אַנְשֵׁי לָצוֹן יָפִיחוּ קִרְיָה, '''וַחֲכָמִים''' יָשִׁיבוּ אָף|משלי כט ח}}(ראו [[ביאור:חכמים יודעים להרגיע מריבות|חכמים מרגיעים מריבות]] ). '''
 
==מושגים דומים ומנוגדים==
בספר משלי, '''החכמים''' משתמשים בעיקר באיברי השמיעה והדיבור - אוזן, שפתיים, פה, לשון (בניגוד [[ביאור:תבונה = הכישרון לחשוב ולהסיק מסקנות|לנבונים]] , שמשתמשים בעיקר בלב): '''
 
::* {{צמ|''' לֵב נָבוֹן''' יִקְנֶה דָּעַת, '''וְאֹזֶן חֲכָמִים''' תְּבַקֶּשׁ דָּעַת|משלי יח טו}}- החכמים תמיד מבקשים לשמוע עוד ידיעות מאחרים. '''
::* {{צמ|מַיִם עֲמֻקִּים דִּבְרֵי '''פִי''' אִישׁ, נַחַל נֹבֵעַ מְקוֹר '''חָכְמָה'''|משלי יח ד}}- החכמים יודעים לנסח את דבריהם באופן שכל אחד יוכל להבין בלי להתעמק ( [[ביאור:החכם מדבר כך שכולם יוכלו להבין בלי להתעמק|פירוט]] ), בניגוד ל {{צמ|מַיִם עֲמֻקִּים עֵצָה '''בְלֶב''' אִישׁ, וְאִישׁ '''תְּבוּנָה''' יִדְלֶנָּה|משלי כ ה}}( [[ביאור:איש תבונה יודע לדלות מחשבות|פירוט]] ).
::*ראו גם [[ביאור:חכמים, נבונים ואיברי גופם|חכמים ונבונים ואיברי גופם]] . '''
 
'''חכמה''' קשורה ללימוד ולמציאה (בניגוד [[ביאור:תבונה = הכישרון לחשוב ולהסיק מסקנות|לתבונה]] , שאותה האדם מפיק מתוך ליבו):
שורה 38:
::* {{צמ|כֵּן דְּעֶה '''חָכְמָה''' לְנַפְשֶׁךָ, אִם '''מָצָאתָ''', וְיֵשׁ אַחֲרִית וְתִקְוָתְךָ לֹא תִכָּרֵת|משלי כד יד}}
 
'''חכמה''' קשורה ליראת ה' - תחושה של יראת-כבוד כלפי המקור שממנו לומדים (בניגוד לתבונה, הקשורה לאהבת ה'): '''
 
::* {{צמ|תְּחִלַּת חָכְמָה יִרְאַת ה', וְדַעַת קְדֹשִׁים בִּינָה|משלי ט י}}( [[ביאור:תחילת חכמה יראת ה', ודעת קדושים בינה|פירוט]] ); '''
::*ראו גם [[ביאור:חכמה, בינה, יראה ואהבה|חכמה, בינה, יראה, אהבה]] . '''
 
'''החכמים''' מתייחסים ברצינות לאזהרות שמזהירים אותם המורים, הם אינם סומכים על מחשבותיהם הפרטיות בלבד, הם יראים להחליט לבד ונזהרים מרע (בניגוד [[ביאור:ערמה = כישרון להטעות ולהיזהר מהטעיות|לערומים]] , שנזהרים רק לאחר שהם רואים את הרע בעיניים שלהם, ובניגוד [[ביאור:כסיל = השונא דעת|לכסילים]] , שסומכים לגמרי על לבם); ראו:
 
::* {{צמ|'''חָכָם''' יָרֵא וְסָר מֵרָע, וּכְסִיל מִתְעַבֵּר וּבוֹטֵחַ|משלי יד טז}}( [[ביאור:החכם נזהר שלא להיכנס לצרות|פירוט]] ), לעומת [[משלי כב ג]]: " {{צ|עָרוּם רָאָה רָעָה {{קטן|קטן= {{קטן|קטן= {{קטן|קטן= ויסתר|}} |}} |}} , וּפְתָיִים עָבְרוּ וְנֶעֱנָשׁוּ}} " ( [[ביאור:ללמוד מטעויות של אחרים|פירוט]] ), וכן: '''
::* {{צמ|בּוֹטֵחַ בְּלִבּוֹ הוּא כְסִיל, וְהוֹלֵךְ '''בְּחָכְמָה''' הוּא יִמָּלֵט|משלי כח כו}}( [[ביאור:הסכנה שבבטחון עצמי מופרז|פירוט]] ) ''''''
 
'''החכמה''' מציינת כישרון ללמוד מהזולת - מבני-אדם אחרים ואפילו מבעלי-חיים; בניגוד [[ביאור:מוסר = מתיחת ביקורת על-ידי ייסורים וצרות|למוסר]] , שמציין לימוד מתוך ייסורים או צרות. חכמה מציינת לימוד חיובי - הוספה של תכונות טובות; בניגוד למוסר, שמציין לימוד שלילי - הסרה של מידות רעות. כך ניתן ללמוד מהשוואה בין שני קטעים דומים המגיעים לאותה מסקנה בשתי דרכים שונות: [[ביאור:שתי דרכי-לימוד, מסקנה אחת|"ראה דרכיה וחכם" לעומת "ראיתי לקחתי מוסר"]] .
 
כאמור, אחד המאפיינים של חכמים הוא שהם אוהבים לקבל ביקורת, אך גם ההיפך נכון - מי שמתרגל לקבל ביקורת, סופו שיהיה חכם: '''
 
::* {{צמ|שְׁמַע עֵצָה וְקַבֵּל '''מוּסָר''', לְמַעַן '''תֶּחְכַּם''' בְּאַחֲרִיתֶךָ|משלי יט כ}}( [[ביאור:שמע עצה וקבל מוסר, למען תחכם באחריתך|פירוט]] )
::* {{צמ|בֵּן חָכָם מוּסַר אָב, וְלֵץ לֹא שָׁמַע גְּעָרָה|משלי יג א}}( [[ביאור:גערה? זה לא נורא|פירוט]] )
 
ילד חכם לומד הרבה מאביו, ולכן אביו שמח; ראו: [[ביאור:בן חכם בספר משלי|בן חכם ישמח אב]] . '''
 
מהשוואה בין פסוקי החכמה לבין פסוקי הבינה נראה, שהחכמה נחשבת לכישרון יסודי ומוקדם יותר - קודם צריך ללמוד '''חכמה''' מאחרים, ורק אחר-כך להשתמש '''בבינה''' כדי להסיק מסקנות חדשות, למשל:
שורה 61:
::* {{צמ|גַּם אֱוִיל מַחֲרִישׁ '''חָכָם''' יֵחָשֵׁב, אֹטֵם שְׂפָתָיו '''נָבוֹן'''|משלי יז כח}}( [[ביאור:מותר להסתיר חוסר-ידע|פירוט]] )
::* [[ביאור:חכמה, בינה, דעת ויצירה|חכמה, בינה, דעת ויצירה]]
::* {{צמ|בְּלֵב נָבוֹן תָּנוּחַ חָכְמָה, וּבְקֶרֶב כְּסִילִים תִּוָּדֵעַ|משלי יד לג}}( [[ביאור:התבונה מכילה את החכמה|מי שהגיע לשלב הבינה, משיג גם את החכמה]] ) '''
 
אהבת '''החכמה''' עוזרת לאדם להינצל מנשים מפתות (בעוד שהבינה עוזרת לאדם להינצל מגברים רמאים); ראו: [[ביאור:רעיו של הבן|רעיו של הבן]] . '''
 
מקובל לייחס '''חכמה''' לאנשים זקנים, שהספיקו ללמוד הרבה בחייהם (בניגוד לתבונה, המיוחסת לאנשים שמנצלים היטב את ימיהם), {{צמ|בִּישִׁישִׁים '''חָכְמָה''', וְאֹרֶךְ יָמִים תְּבוּנָה|איוב יב יב}}( [[ביאור:אנשים שחיים הרבה שנים יכולים לזכות לחכמה, ואנשים שמנצלים היטב את ימיהם יכולים לזכות לתבונה|פירוט]] ).
שורה 75:
==ביטויים נוספים==
 
::* [[ביאור:חכם בעיניו = החושב שהוא יודע ללמוד או ללמד|חכם בעיניו]] - אדם שרק חושב שהוא חכם, "חכם בלילה". '''
::* [[ביאור:חכם לב = הלומד ומפנים|חכם לב]] - אדם שיודע ללמוד וגם מפנים את הדברים שהוא לומד, "לוקח ללב" את הלימוד.
::* [[ביאור:אהבת חכמה = רצון עז ללמוד וללמד מתוך מחוייבות|אהבת חכמה]] - רצון עז ללמוד וללמד מתוך מחוייבות. '''
::*על חשיבות החכמה בבניית בית, ראו [[ביאור:בית = משל לרכוש, משל למשפחה|בית]] .
 
שורה 85:
האנשים שדבריהם שולבו בספר משלי נקראים '''חכמים''' - כי שלמה למד מהם; ראו: [[ביאור:משלי שלמה ומשלי חכמים אחרים|גם אלה לחכמים - הט אזנך ושמע דברי חכמים]] .
 
חכם הוא היודע '''ללמוד''' וגם '''ללמד'''; והקשר בין הדברים מתבטא גם בהלכה, למשל: " {{צפ|תוכן=נשים ועבדים פטורים מתלמוד תורה... ואין האישה חייבת ללמד את בנה, '''שכל החייב ללמוד חייב ללמד'''}} " ( {{קטן|קטן= [http://www.mechon-mamre.org/i/1301.htm רמב"ם, תחילת הלכות תלמוד תורה] |}} ). '''
 
==פסוקים נוספים בספר משלי==
שורה 102:
::* {{צמ|פְּרִי צַדִּיק עֵץ חַיִּים, וְלֹקֵחַ נְפָשׂוֹת חָכָם|משלי יא ל}}
::* {{צמ|רַק בְּזָדוֹן יִתֵּן מַצָּה, וְאֶת נוֹעָצִים חָכְמָה|משלי יג י}}
::* [[משלי יג כ]]: " {{צ| {{קטן|קטן= {{קטן|קטן= {{קטן|קטן= הלוך|}} |}} |}} אֶת חֲכָמִים ''' {{קטן|קטן= {{קטן|קטן= {{קטן|קטן= וחכם|}} |}} |}} ''' , וְרֹעֶה כְסִילִים יֵרוֹעַ}} "
::* {{צמ|בִּקֶּשׁ לֵץ חָכְמָה וָאָיִן, וְדַעַת לְנָבוֹן נָקָל|משלי יד ו}}
::*משלי יד ח: " {{צ|חכמת}} {{צ|ערום הבין דרכו, ואולת כסילים מרמה}} " (ראו [[ביאור:איך להצליח בחיים - בערמה או בחכמה|מה מבין הערום]] ).
::*משלי יד כד: {{צ|עטרת חכמים עשרם, אולת כסילים אולת}} ( [[ביאור:עטרת חכמים עשרם. איוולת כסילים איוולת|פירוט]] ).
::* {{צמ|לֹא יֶאֱהַב לֵץ '''הוֹכֵחַ''' לוֹלוֹֹֹ, אֶל '''חֲכָמִים''' לֹא יֵלֵךְ|משלי טו יב}}
::*משלי טז טז: {{צ|קנה חכמה מה טוב מחרוץ, וקנות בינה נבחר מכסף}} (ראו [[ביאור:חכמה, בינה ומתכות יקרות|חכמה, בינה ומתכות יקרות]] ).
::*משלי יז טז: {{צ|למה זה מחיר ביד כסיל, לקנות חכמה ולב אין}} (ראו [[ביאור:הכסיל "שכח את הלב בבית"|לב כסיל]] )
::* {{צמ|לֵץ הַיַּין הֹמֶה שֵׁכָר, וְכָל שֹׁגֶה בּוֹ לֹא יֶחְכָּם|משלי כ א}}
::*משלי כ כו: {{צ|מזרה רשעים מלך חכם, וישב עליהם אופן}} ( [[ביאור:מלך חכם נלחם בפשיעה המאורגנת|פירוט]] ) '''
::*משלי כא יא: {{צ|בענש לץ יחכם פתי, ובהשכיל לחכם יקח דעת}} (ראו [[ביאור:ענישה עקיפה - לץ ופתי|לץ - פתי]] )
::*משלי כא כ: {{צ|אוצר נחמד ושמן בנוה חכם, וכסיל אדם יבלענו}} (ראו [[ביאור:איך (לא) לבחור שותפים לדירה|איך לבחור שותפים לדירה]] )
שורה 117:
::* {{צמ|שֵׁבֶט וְתוֹכַחַת יִתֵּן חָכְמָה, וְנַעַר מְשֻׁלָּח מֵבִישׁ אִמּוֹ|משלי כט טו}}
::*משלי ל כד: {{צ|ארבעה הם קטני ארץ, והמה חכמים מחכמים}} (ראו [[ביאור:עצות לקטנים|עצות לקטנים]] ).
::* {{צמ|פִּיהָ פָּתְחָה בְחָכְמָה, וְתוֹרַת חֶסֶד עַל לְשׁוֹנָהּ|משלי לא כו}}  '''
 
==פסוקים נוספים בספר קהלת==
שורה 135:
::* {{צמ|וְאָמַרְתִּי אֲנִי בְּלִבִּי כְּמִקְרֵה הַכְּסִיל גַּם אֲנִי יִקְרֵנִי וְלָמָּה חָכַמְתִּי אֲנִי אָז יוֹתֵר וְדִבַּרְתִּי בְלִבִּי שֶׁגַּם זֶה הָבֶל|קהלת ב טו}}
::* {{צמ|כִּי אֵין זִכְרוֹן לֶחָכָם עִם הַכְּסִיל לְעוֹלָם בְּשֶׁכְּבָר הַיָּמִים הַבָּאִים הַכֹּל נִשְׁכָּח וְאֵיךְ יָמוּת הֶחָכָם עִם הַכְּסִיל|קהלת ב טז}}
::* {{צמ|וּמִי יוֹדֵעַ הֶחָכָם יִהְיֶה אוֹאוֹֹ סָכָל וְיִשְׁלַט בְּכָל עֲמָלִי שֶׁעָמַלְתִּי וְשֶׁחָכַמְתִּי תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ גַּם זֶה הָבֶל|קהלת ב יט}}
::* {{צמ|כִּי יֵשׁ אָדָם שֶׁעֲמָלוֹ בְּחָכְמָה וּבְדַעַת וּבְכִשְׁרוֹן וּלְאָדָם שֶׁלֹּא עָמַל בּוֹ יִתְּנֶנּוּ חֶלְקוֹ גַּם זֶה הֶבֶל וְרָעָה רַבָּה|קהלת ב כא}}
::* {{צמ|כִּי לְאָדָם שֶׁטּוֹב לְפָנָיו נָתַן חָכְמָה וְדַעַת וְשִׂמְחָה וְלַחוֹטֶא נָתַן עִנְיָן לֶאֱסוֹף וְלִכְנוֹס לָתֵת לְטוֹב לִפְנֵי הָאֱלֹהִים גַּם זֶה הֶבֶל וּרְעוּת רוּחַ|קהלת ב כו}}
שורה 171:
==פסוקים מספרים אחרים==
 
::* [[בראשית מא ח-]]: " {{צ|וַיְהִי בַבֹּקֶר וַתִּפָּעֶם רוּחוֹ וַיִּשְׁלַח וַיִּקְרָא אֶת כָּל חַרְטֻמֵּי מִצְרַיִם וְאֶת כָּל חֲכָמֶיהָ וַיְסַפֵּר פַּרְעֹה לָהֶם אֶת חֲלֹמוֹ וְאֵין פּוֹתֵר אוֹתָם לְפַרְעֹה}} ... {{צ|ועתה ירא פרעהפַּרְעֹה איש נבון וחכם וישיתהו על ארץ מצריםמִצְרַיִם}} ... {{צ|ויאמר פרעה אל יוסף אחרי הודיע אלהים אותך אתאֶת כלכָּל זאתזאֶת אין נבון וחכם כמוך}} "
::* {{צמ|הָבָה נִתְחַכְּמָה לוֹלוֹֹ פֶּן יִרְבֶּה וְהָיָה כִּי תִקְרֶאנָה מִלְחָמָה וְנוֹסַף גַּם הוּא עַל שֹׂנְאֵינוּ וְנִלְחַם בָּנוּ וְעָלָה מִן הָאָרֶץ|שמות א י}}
::* {{צמ|וַיִּקְרָא גַּם פַּרְעֹה לַחֲכָמִים וְלַמְכַשְּׁפִים וַיַּעֲשׂוּ גַם הֵם חַרְטֻמֵּי מִצְרַיִם בְּלַהֲטֵיהֶם כֵּן|שמות ז יא}}
::* {{צמ|וָאֲמַלֵּא אֹתוֹ רוּחַ אֱלֹהִים בְּחָכְמָה וּבִתְבוּנָה וּבְדַעַת וּבְכָל מְלָאכָה|שמות לא ג}}           <span style="font-family: &#39;times new roman&#39;; font-style: normal; font-variant: normal; font-weight: normal; font-size: 7pt; line-height: normal; font-size-adjust: none; font-stretch: normal;">
::'''
 
</div>
 
{{מקורות|מקורות=
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה בסגלות משלי וגם ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/kma/qjrim1/xkm.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 2005-07-31.
}}
<noinclude>
 
<noinclude>
{{קטן|הקטגוריות נמצאות ב: {{עריכה|ביאור:חכמה %3D הכישרון לשמוע, ללמוד וללמד|ביאור:חכמה - הכישרון לשמוע, ללמוד וללמד}}}}
 
[[קטגוריה:הגדרות מושגים|חכם]]
</noinclude>
{{מקורות|מקורות=
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה בסגלות משלי וגם ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/kma/qjrim1/xkm.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 2005-07-31.
}}
 
<noinclude>
{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://www.tora.us.fm/tnk1/kma/qjrim1/xkm.html}}