ביאור:קוצר רוח, אורך רוח: הבדלים בין גרסאות בדף
[גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עדכון מאתר הניווט בתנך |
עדכון מאתר הניווט בתנך |
||
שורה 3:
{{מאמר הגדרה}}
בכמה מקומות בתנ"ך נאמר, שצריך להיות '''ארך רוח''' ולא '''קצר רוח'''
::* {{צמ|
::* {{צמ|
1. רוב המפרשים פירשו שהפסוקים מתייחסים לכעס - '''קצר רוח''' הוא " {{צפ|תוכן=הממהר לכעוס}} " {{קטן|קטן= (מצודת דוד)|}} , ו '''ארך רוח''' הוא " {{צפ|תוכן=המאריך רוגזו ואינו ממהר לריב}} " {{קטן|קטן= (רש"י)|}} .
שורה 12:
2. אולם, המשמעות המילולית של המילה '''רוח''' היא "תנועה של אויר", ובפרט, תנועה של אויר היוצא מהריאות, נשיפה. לפי זה, '''קצר רוח''' הוא אדם הנושף נשיפות קצרות ומהירות, ו '''ארך רוח''' הוא אדם הנושף נשיפות ארוכות.
3. בנוסף לכך, [[ביאור:רוח = תנועה מהירה של אויר, יצור חי, או מחשבות|הרוח מסמלת את המחשבות]] . לפי זה, קצר-רוח הוא אדם שאינו מסוגל לחשוב עד הסוף, אדם ש"חושב בקיצור", וארך-רוח הוא אדם שחושב לעומק, אדם שמאריך במחשבות ובשיקול דעת.
כל המשמעויות קשורות זו לזו, שכן אחת הדרכים היעילות ביותר להירגע ולהימנע מכעס, ולפעול בצורה שקולה ומחושבת, היא להאריך את הנשיפה: " {{צפ|תוכן=כאשר אנו נמצאים במצב קשה.. נשפו באיטיות. בדרך זו, אתם שולטים בנשימה המואצת הנגרמת מלחץ שאתם מצויים בו... כדי לפתח שליטה טובה יותר בנשימה, בלו כל יום דקות ספורות... בהתרכזות, כשכף יד אחת מונחת על קיבתכם. נשמו בקלות. לאחר כל שאיפה קלה של אויר, נשפו בצורה ממושכת...כאשר אתם רצים להרים את שפופרת הטלפון, במקום לשאוף אויר במהירות לתוך הריאות, נשפו החוצה באיטיות. כאשר אתם פותחים בהגשת הצעה כלשהי או בטיעון מסויים, הכינו את עצמכם על-ידי נשיפות אויר אחדות איטיות ומבוקרות, ולא על-ידי שאיפה גדולה ומיותרת של אויר...}} " {{קטן|קטן= (פיליפה דייויס, "עצמה אישית", הוצאה ראשונה, עמ' 182)|}} .
ניתן לפרש כך גם פסוקים נוספים שבהם נזכרת '''רוח'''
::* {{צמ|
::* {{צמ|
אז... שיהיו לכם נשימות ארוכות ונעימות!
שורה 26:
==לעיון נוסף==
פסוקים נוספים עם הביטוי "קצר רוח":
::* {{צמ|
::* {{צמ|
[[ביאור:קצר יד, קצר אפיים, קצר נפש, קצר רוח|ביטויים נוספים עם "קצר" ו"ארוך"]] .
</div>
== תגובות ==
{{מקורות|מקורות=▼
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/kma/qjrim1/orkrux.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 2010-05-29.▼
}}▼
<noinclude>▼
הערה אחת: קוצר הרוח הוא של בני ישראל ולא של משה
:::: -- hagai hoffer, 2010-05-30 13:23:09
יש שני פירושים, ראה בקישור: [http://tora.us.fm/tnk1/tora/jmot/jm-06-09.html]
:::: -- Galya & Erel Segal-Halevi, 2010-05-30 14:35:35
לא מוזכר מישהו מהפרשנים המסורתיים שמפרש כך. ושאלה היא - האם יכול משפט להיות חצוי כך שתחילתו מדברת על עניין אחד וספו על עניין אחר? זה מזכיר לי את הכתוב - עזרא י ט: "מרעידים על הדבר ומהגשמים", שבו מופיעה סיבה כפולה לאותו עניין. וזה מזכיר לי גם את - בראשית טו ו: "והאמן בה' ויחשבה לו צדקה", שלו שני פירושם - או שאברהם חשב זאת צדקה לה', או - היותר מקובל - שה' חשב זאת צדקה לאברהם. בכל מקרה בפסוק למעלה לי נראה שהקוצר רוח הוא של העם, שנבע מעבודתם הקשה. אמנם משה היה ערל שפתיים, אך אין זה דומה לקצר רוח.
ואגב, כשחיפשתי את הפסוק הנ"ל על-פי מילת ויחשבה עלו לי שני פסוקים נוספים שעניינם דומה:
בראשית לח טו: "ויראה יהודה ויחשבה לזונה כי כסתה פניה"
שמואל א א יג: "וחנה היא מדברת על לבה רק שפתיה נעות וקולה לא ישמע ויחשבה עלי לשכרה"
ללמדך שהרושם החיצוני עלול להטעות פעמים רבות - ובמיוחד בנשים.
:::: -- hagai hoffer, 2010-05-30 15:20:53
▲<noinclude>
[[קטגוריה:ביטויים בספר משלי|קוצר רוח, אורך רוח]]
[[קטגוריה:בריאות בספר משלי|קוצר רוח, אורך רוח]]
שורה 48 ⟵ 67:
[[קטגוריה:משלי יד כט|קוצר רוח, אורך רוח]]
[[קטגוריה:קהלת ז ח|קוצר רוח, אורך רוח]]
</noinclude>
▲{{מקורות|מקורות=
▲על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/kma/qjrim1/orkrux.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 2010-05-29.
▲}}
<noinclude>
{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://www.tora.us.fm/tnk1/kma/qjrim1/orkrux.html}}
|