|
==ר"ן==
<קטע התחלה=רן/>'''איבעיא''' להו התורם משלו על של חבירו צריך דעתו או לא מי אמרינן כיון דזכות הוא לו לא צריך דעת.''' — דזכין לאדם שלא בפניו, ומסתמא הוי ליה כשלוחיה:
''' אילימא''' לדעתיה דיליה.''' — דהאי תורם, '''מאן שוייה שליח'''? דהא דרשי'דרשינן ([[בבא מציעא כב א]]): "מה אתם – לדעתכם, אף שלוחכם לדעתכם":
''' אלא''' לדעתו דבעל הכרי הא מהני ליה דעביד שליחותיה.''' — וכל שעושה שליחותו, הרי מהנהו:
*'''אלא אלאאדעתא דנפשיה''' אדעתא דנפשיה.— דתורם, ולא חשבינן ליה מהנה, כיוןכיוון דמדעתיה עביד, ולא יהיב ליה מידי למודר. ואתיא מתני'מתניתין כחנן<ref>עיין [[כתובות קז ב]]/</small>, דלרבנן אי אפשר דלא גרע מפורע חובו, דאסור לרבנן. הרשב"א ז"ל.
:ולי נראה אפי'[ד]אפילו לרבנן שרי, דכיוןדכיוון דאסיק לקמן דתורם משלו על של חבירו – טובת הנאה של תורם, איכא למימר דתורם – לתת לאותו כהן שהוא רוצה מתכוין, ואדעתא דנפשיה קא עביד, ובעל הכרי בגרמא דמדיר בעלמא מתהני:
''' אלא''' לאו אין צריך דעת. ומאי דכתוב במקצת נסחי ואי אמרת צריך דעת הא קמהני ליה לישנא יתירא הוא דכבר אמרינן אילימא לדעתו של בעל הכרי הא קמהני ליה:
''' כדאמר''' רבא באומר כל הרוצה וכו'. בבעיא דר' ירמיה בסמוך אמר הכי:
<div class='gmara_tosfot'>
==תוספות==
<קטע התחלה=ת/>'''ותורם''' תרומתו לדעתו. בגמ' מפרש לדעת מאן:
| 