ביאור:אסתר ו י: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ המלך היה מרוצה מהצעת המן
 
שורה 1:
{{סיכום על פסוק|אסתר|ו|ו ט|י|ו יא|קטגוריה=1}}
 
== <big>הצעת המן מוצאת חן בעיני המלך</big> ==
 
י {{צמ|וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ לְהָמָן, מַהֵר קַח אֶת-הַלְּבוּשׁ וְאֶת-הַסּוּס כַּאֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ, וַעֲשֵׂה-כֵן לְמָרְדֳּכַי הַיְּהוּדִי, הַיּוֹשֵׁב בְּשַׁעַר הַמֶּלֶךְ: אַל-תַּפֵּל דָּבָר, מִכֹּל אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ.|אסתר ו ז}}
 
פקודת המלך הגבילה את המן רק ללְבוּשׁ ולסוס, ולמעשה הותירה לו יד-חופשית לבחור כרצונו את הסוס, הבגד, המסלול ברחוב העיר ומשך התהלוכה.
 
קימת דעה שהמלך כעס על המן על אשר ניסה להתחזות כמלך. אולם הכתוב אינו מראה שהמלך כעס או חשש. המלך מצא את הצעת המן כתגמול ראוי למרדכי (אס' ו 10). ההצעה מילאה את כל דרישותיו ומחירה למלך היה כמעט אפסי. הופעה מלכותית מעין זו דרשה, ללא-ספק, נקיטת אמצעי ביטחון וזהירות. מבחינתו של המלך, זה טבעי ששרו הנאמן יפקח אישית על התהלוכה, ולכן הוא לא העלה על דעתו שהמן ציפה לקבל את הכבוד לעצמו, או שהמן ייעלב ויכעס. הרי הוא לא חשש ללכת עמו למשתה לאחר התהלוכה.
 
{{מקורות|מקורות=
<small>נלקח מ- "פורים: מעקב משפטי: מרדכי לא כרע, כי המלך לא פקד". אילן סנדובסקי,[גרסה אלקטרונית] אתר מאמרים (19/02/2011)</small>}}
 
{{סיכום על פסוק|אסתר|ו|ו ט|י|ו יא|קטגוריה=1}}
פקודת המלך הגבילה את המן רק ללְבוּשׁ ולסוס, ולמעשה הותירה לו יד-חופשית לבחור כרצונו את הסוס, הבגד, המסלול ברחוב העיר ומשך התהלוכה.
 
------------
<small>נלקח מ- "פורים: מעקב משפטי: מרדכי לא כרע, כי המלך לא פקד". אילן סנדובסקי,[גרסה אלקטרונית] אתר מאמרים (19/02/2011)</small>