ביאור:אסתר ג ח: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
שורה 31:
</noinclude>
 
== <big>תוכניתו של המן להשמיד את עם מרדכי</big> ==
{{סיכום על פסוק|אסתר|ג|ג ז|ח|ג ט|קטגוריה=1}}
 
<big>'''
== תוכניתו של המן להשמיד את עם מרדכי ==
'''</big>
 
<big>המן הודיע למלך שיש עם אחד "[ש]את דתי-המלך אינם עשים" (אס' ג 8). הסבר פשוט הוא שהמן טען שהעם אינו מכבד את כל חוקי המלך, למרות שידוע שמרדכי כיבד את החוק ולא הופיע בשער העיר בלבוש שק (ד 2), ושאסתר סרבה להופיע לא קרואה בפני המלך (ד 11). התקפתו הרחבה של המן נועדה להכעיס את המלך ולגרום לו לשאול מי הוא העם, במידה והיה עם מועדף שקיבל פטור מסוים ממנו, או לרצות להעניש את העם. בכל חברה יש שני סוגי חוקים: חוקי "עשה" (שמספרם מצומצם), לעומת חוקי "לא תעשה", ובדבריו המן פונה לחוקי "עשה" בלבד. בספרו "הפרסים" מסביר אייסכילוס,[1] ששלושת המעשים החשובים ביותר לשליטים הפרסיים היו:
שורה 47 ⟵ 43:
סרוב לכבד את חוקי המלך זו האשמה כללית המכילה את שתי ההאשמות הספיציפיות של חוסר מתן כבוד לרשות ואי תשלום מיסים. המן בדבריו, התכוון לשתי העבירות הללו בלבד ולא לכל חוקי המלך. המלך לא היה מודע לעם שמסרב לכבּדו, וכפי שנראה בהמשך, הוא כנראה התרכז בעבירה של סרוב לשלם מיסים.</big>
------------
<small>[1] אייסכילוס, הפרסים, עמ' 18 (589-585).
 
{{סיכום על פסוק|אסתר|ג|ג ז|ח|ג ט|קטגוריה=1}}
נלקח מ- "פורים: מעקב משפטי: מרדכי לא כרע, כי המלך לא פקד". אילן סנדובסקי,[גרסה אלקטרונית] אתר מאמרים (19/02/2011)</small>
 
=== <big>לאבדם</big> ===
 
המן הציע למלך: "ישנו עם-אחד מפֻזר ומפֹרד בין העמים, בכל מדינות מלכותך; ודתיהם שונות מכל עם, ואת דתי המלך אינם עשים, ולמלך אין שוה להניחם. אם-על-המלך טוב, יכתב '''לאבדם'''" (אס' ג 8-9). הצעתו המעורפלת של המן למלך: איבוד העם, אינה ברורה כלל כפי שנדמה, אולם המפתח להבנתה טמון במילה "לְאַבְּדָם" – אשר המן (ג 9) ומרדכי (ד 7) התאמצו להשתמש בה בצורה לשונית זאת, בלי שום מילת תוספת המסבירה את משמעות המילה. מילה זו אפשר לפרש במספר דרכים:
 
• '''לגרשם, להפיצם ולפזרם עד שלא ימצאו''' – כשם שאמר ירמיהו: "הוי רעים, מאבדים ומפיצים את צאן מרעיתי" (יר' כג 1). פירוש מילולי זה מתבסס על הגליית עשרת השבטים שאבדו (יש' כז 13). אולם, הפרוש אינו מתקבל על הדעת, משום שהמן ציין מראש כי העם מפוזר בין כל העמים.
 
• '''להורגם או להשמידם''' – כשם שאמר יחזקאל: "כזאבים טרפי טרף, לשפך דם לאבד נפשות" (יח' כב 27), וכשם שאמר ירמיהו: "לנתוש ולנתוץ ולהאביד ולהרוס" (יר' א 10). המן השתמש במשמעויות האלה בפשתגן כתב-הדת: "להשמיד, להרוג ולאבד" (אס' ג 13).
• '''לשעבדם''' – פרופ. סנדרה בירג מעלה את האפשרות, שהמן הטעה את המלך לחשוב שהציע לשעבד את העם במסגרת הפעלת תוכנית גביית מיסים (כפי שהיה מקובל בזמנו להעניש משתמטי מיסים (דב' טו 12)). טענתה מסתמכת על הכתוב בפסוק שקדם להצעה: "ולמלך אין שָׁוֶה להניחם", כלומר, לא לאפשר להם לנוח,[1] או לקבל הנחה ממיסים,[2] אלא יש להכריחם לעבוד – לשעבדם.
• '''לשעבדם''' – פרופ. האופט מסביר ששיעבוד העם יביא לאובדנם כישות לאומית ותרבותית, כי לעבדים אין מעמד משפטי של 'עם'.[3] אסתר, ששמעה ממרדכי שהמן הציע שוחד למלך, שיערה, שהמילה שנאמרה גרמה למלך לחשוב שמדובר בעבדים ושפחות (ז 4),[4] וזאת ללא מידע אודות הצהרת-המן "[ש]למלך אין שָׁוֶה להניחם". באותו קו נוקטת פרופ. כארול בכטל, הרואה בזוג המילים "אִבד" ו"עִבד", מילים הוֹמוֹפוֹנִיות,[5] ולמרות שהשימוש הזה אינו מופיע בתנ"ך, אחד מפירושי המילה "עִבד" הינו: העביד (ראה: "טוֹרְפַי עִבְּדוּנִי בְּכֹבֶד עֲבוֹדָה" (מגילת אחימעץ, צו) מתוך מילון אבן-שושן).
 
הפירושים השונים הללו הינם נקודה חשובה מאוד להבנת הסיפור. הם מחזקים את הטענה שהמן נעזר במשחק מילים על-מנת להטעות את המלך בכוונה. כאשר המלך הבין שהוטעה, נחשפה מזימתו המקורית של המן: לשנות את הוראת המלך כדי להרוג את מרדכי ובני עמו.
 
----------------
<small>[1] בירג, מגילת אסתר: מוטיבים, נושאים ומבנה, עמ’ 102.
S. B. Berg, The book of Esther: Motifs, Themes and Structure, Missoula, Mont.: Scholars Press, 1979
 
[2] ברלין, פרשנות לאסתר, עמ' 41.
A. Berlin, Esther, The JPS Bible Commentary, The Jewish Publication Society, Philadelphia, 2001
 
[3] האופט, “הערות ביקורתיות על מגילת אסתר”, עמ' 135.
P. Haupt, “Critical Notes on Esther”, AJSLL 24 (1907-1908)
 
[4] מרדכי שינה את שמה של הדסה לאסתר (אס' ב 7), ולכן, אסתר-עשתר הייתה רגילה לבלבול בין "א" ל"ע".
 
[5] בכטל, אסתר: פרשנות, הערות לתנ"ך ללימוד ודרשה, עמ’ 42.
C. M. Bechtel, Esther: Interpretation, A Bible Commentary for Teaching and Preaching, John Knox Press, 2002
 
נלקח מ- "פורים: מעקב משפטי: מרדכי לא כרע, כי המלך לא פקד". אילן סנדובסקי,[גרסה אלקטרונית] אתר מאמרים (19/02/2011)</small>