חבל נחלתו ח נד: הבדלים בין גרסאות בדף

{{סרגל ניווט|חבל נחלתו|ח|נג|נד||}}

סימן נד

שאלה

שער חשמלי לישוב נפתח ע"י כפתור חשמלי ליד השער מבפנים, או באופן אלחוטי (בעיקר לבאים מבחוץ). אדם הפעיל את פתיחת השער באופן אלחוטי מרחוק בלא שהבחין שילד נשען על השער. כתוצאה מפתיחת השער הילד נפצע. האם הישוב (באופן מעשי מזכירות הישוב) או פותח השער חייב בחבלתו?

תשובה

א. השאלה הטעונה בדיקה היא האם הגורם לנזק זהו מקומו, ומי שינה וכתוצאה ממעשיו קרה הנזק.

השער החשמלי זה מקומו. הוא נועד לסנן את הנכנסים, לתת אפשרות בדיקה לנכנסים שאינם מתושבי המקום ולאפשר כניסה מהירה לתושבי המקום, ופתיחה מבחוץ ללא המתנה, ולכן הוא נעשה עם אפשרות הפעלה אלחוטית. ואם כן אין כאן פעולה שלא ברשות.

לגבי שינוי, הפותח לא שינה מדרך פעולתו הרגילה. ולכן אין לחייבו בתשלומי החבלה.

הילד שניזק הוא הגורם לפגיעתו ואין לחייב את בעלי השער – השותפים בישוב או את הפותח בתשלומי הנזק.

ב. ואין לטעון שמצד חובת מניעת נזיקין, על פותחי השער לפתוח רק לאחר שידעו שאין מי שנשען על השער או מכניס אצבעותיו בין חלקיו וכד'. השער נועד להיפתח ולהיסגר בצורה אלחוטית כדי לסייע לבאים בשערי הישוב, ולכן מי שפתחו מרחוק לא שינה, והנשען הסתכן והוא עצמו חייב בנזקו. אמנם ממידת חסידות רשאי הפותח לוודאות שאין אדם שיכול להיפגע, אבל נראה שאין זה מחובתו מצד שורת הדין אלא מדרכי חסידות.

ג. וניתן לטעון כיון שחלק מהציבור בודק שאין מי שנשען על השער לפני פתיחתו האלחוטית על כן חובת הבדיקה מוטלת על כל הציבור, ומי שפתח ללא בדיקה שינה, ולכן מוטלים עליו תשלומים.

אולם טיעון זה אינו נראה נכון. כל עוד לא חוייבו בכך כולם בהוראה מחייבת המשנה את דרך השימוש בשער, נשארת שורת הדין שדרך השימוש היא בפתיחה מרחוק, ומי שנשען על השער משנה והוא מתחייב בנזקו.

ד. כמו"כ אין לחייב בנזק את בעלי השער – תושבי הישוב, על כך שלא גדרו מסביב לשער. ראשית, משום שהניזק שותף בשער כמו כל התושבים וא"כ עד שהוא מטיל אחריות על אחרים יטיל על עצמו מדוע הוא לא יזם זאת. ועוד שאף בגידור אין הגנה מלאה מתאונות, ועוד, זו שמירה יתירה שניתן להטילה על הציבור אבל היא רק ממידת חסידות. ועוד, האחראי על הבטחון התריע הן מפתיחה מרחוק בלא בדיקה והן ממשחק של ילדים בשער, וא"כ היה על האב לצוות את בני ביתו ולהזהירם מפעולות חפוזות מעין אלו של הישענות על השער והתעסקות עמו.

ה. דברים אלו אמורים מצד דין תורה. אם יש התחייבות מצד חברת ביטוח, הוא תלוי במידת התחייבותה. לעתים היא מתחייבת אפילו הניזק גרם לעצמו את נזקיו, כגון בתאונות דרכים.