ביאור:אסתר ד יד: הבדלים בין גרסאות בדף
[גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Erel Segal (שיחה | תרומות) תבנית:סיכום על פסוק |
Erel Segal (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
{{סיכום על פסוק|אסתר|ד|ד יג|יד|ד טו|קטגוריה=1}}
{{צמ|כִּי אִם הַחֲרֵשׁ תַּחֲרִישִׁי בָּעֵת הַזֹּאת - רֶוַח וְהַצָּלָה יַעֲמוֹד לַיְּהוּדִים מִמָּקוֹם אַחֵר, וְאַתְּ וּבֵית אָבִיךְ תֹּאבֵדוּ; וּמִי יוֹדֵעַ אִם לְעֵת כָּזֹאת הִגַּעַתְּ לַמַּלְכוּת!|אסתר ד יד}}
== מדוע מרדכי מיהר כל כך? ==
מהפסוקים רואים שחרה למרדכי עד כדי כך ששלח לאסתר לשון חריפה. וצ"ע, מה היתה הבהילות של מרדכי, הרי הגזירה היתה לעוד שנה?
== ממקום אחר ==
מרדכי אומר לאסתר 'אם לא תפעלי עכשיו כדי להציל את היהודים - היהודים יינצלו בכל מקרה, "ממקום אחר", ורק את תאבדי'. מה פירוש הביטוי "ממקום אחר"?
1. רוב מפרשי הפשט פירשו הכוונה היא "באופן אחר";
2. אך יש שפירשו שהביטוי רומז לה', [[ביאור:מקום|שנקרא בלשון חז"ל "המקום"]].
אמנם, המילה "אחר" אינה מתאימה לפירוש זה; לפי פירוש זה היה ראוי לכתוב "רווח והצלה יעמוד ליהודים מן המקום" (ראו [[אבן עזרא על בראשית כח יא]]).
אולם, ייתכן שמדובר בהסוואה: כותב המגילה (מרדכי) לא רצה להכניס את שם ה' למגילה, מכיוון שהמגילה נכתבה תחת השלטון הפרסי, והיה חשש שהפרסים יחליפו את שם ה' בשם האליל שלהם; ולמרות זאת הוא רצה להביע את בטחונו בה', ולכן השתמש בביטוי הרומז לה', כך שרק יהודים יבינו את הרמז (ראו [[ביאור:אי הזכרת שם ה' במגילה]]).
{{סיכום על פסוק|אסתר|ד|ד יג|יד|ד טו|קטגוריה=1}}
|