ביאור:משלי א לג: הבדלים בין גרסאות בדף

[[ביאור:משלִי א לג]] : {{צצמ|וְשֹׁמֵעַ לִי יִשְׁכָּן בֶּטַח, וְשַׁאֲנַן מִפַּחַד רָעָה|משלי א לג}}

הפסוק מבטיח, שמי שישמע בקול החכמה '''ישכון בטח''' ; הביטוי מזכיר את ברכת משה לעם ישראל, {{צמ|וַיִּשְׁכֹּן יִשְׂרָאֵל '''בֶּטַח''' , בָּדָד עֵין יַעֲקֹב, אֶל אֶרֶץ דָּגָן וְתִירוֹשׁ, אַף שָׁמָיו יַעַרְפוּ טָל|דברים לג כח}}: גם עם ישראל נמצא תמיד במיעוט, עם יחיד שהולך בדרך החכמה מול עמים רבים הרוצים להשמידו; משה מברך את עם ישראל, למרות שישכון '''בדד''' , הוא ישכון '''בטח''' בארצו.

מושג השמיעה הוא מושג חשוב בתורה וביהדות - ראו [[ביאור:דברים רבה ד ה|דברים רבה פרשה ד סעיף ה]] , [[אורחות צדיקים שער הרצון]] , [[ביאור:הפסוק הראשון בפרשת יתרו - מעלת השומע לדבר ה'|הפסוק הראשון בפרשת יתרו - מעלת השומע לדבר ה']] .

4. " {{צפ|תוכן=פירושם של שני הביטויים '''בטח ושאנן''' צריך לדלותו מתוך המרקם הפנימי, ודווקא מתוך השוואה קרובה לשני הביטויים המקבילים שבפסוק הקודם '''כי משובת פתים תהרגם ושלות כסילים תאבדם''' : ה"בטח" שקול כאיפכא כנגד ה"משובה" המובילה להרג פיזי, וה"שאנן" שקול כאיפכא כנגד ה"שלוה" המדומה, הגורמת בסופו של דבר לאבדון פנימי-נפשי... '''השומע לי ישכון בטח''' , שמימיו יהיו שקטים, רגועים, והליכותיו מעדנות, כדי בטחונו הפיזי המוחלט. ולא רק זאת אף זאת שיהא '''שאנן מפחד רעה''' , כלומר בצד הבטחון הפיזי יחיה גם בהרמוניה נפשית... שלוה פנימית פעילה ומועילה, שחסרה... לכסילים והגורמת להם... לאובדן פנימי, לקריסה נפשית. ועוד בהקשר זה: '''שאנן מפחד רעה''' , משמעותו, לכאורה, הרמוניה פנימית כזו, שאין כל קול חרדה נגדי המשתיק את השאון הפנימי... השומע לחכמה שוכן בטח במובן הגופני פיזי, ואף יכול ליתן לשאון הפנימי שלו להתנגן מחוסר כל פחד של רעה אפשרית מבחוץ, כולל לא חרדה פנימית מבפנים}} " {{קטן|קטן= (ע"פ [http://hibbur.org/show.asp?id=22023 משה אהרון, 7/26/2007] )|}} .