ביאור:משלי יא כב: הבדלים בין גרסאות בדף

כשבוחרים בת-זוג, יש לבדוק את התכונות הפנימיות-הנפשיות שלה, לפני שמתייחסים לצורתה החיצונית: '''

{{צמ|נזםנֶזֶם זהבזָהָב באףבְּאַף חזירחֲזִיר, אשהאִשָּׁה יפהיָפָה וסרתוְסָרַת טעםטָעַם|משלי יא כב}}'''

'''נזם זהב באף חזיר''' = כששמים תכשיט יפה על בהמה מלוכלכת, הדבר אינו מייפה אותה אלא רק מדגיש את כיעורה. '''

'''טעם''' הוא [[ביאור:טעם = תכונה פנימית המתגלה כלפי חוץ|התכונות הפנימיות המתגלות כלפי חוץ, ובמיוחד - השכל וההגיון של האדם]] ; '''

'''אישה יפה וסרת טעם''' = כשלאישה יפה אין שכל, היופי החיצוני אינו מייפה את נפשה אלא רק מדגיש את חוסר-טעמה; כמו '''נזם זהב באף חזיר''' .

בשני המקרים, הפנימיות קודמת לחיצוניות: ניקיון הגוף קודם ליופיים של התכשיטים החיצוניים לו, וטוב-טעמו של השכל קודם ליופי של הגוף החיצוני לו: " {{צפ|תוכן=הודיענו המקרא הזה, כי כאשר העדיים}} [התכשיטים] {{צפ|תוכן=טפלה לגופים, כן הגוף טפל לנפש החכמה. וכאשר לא יתייפה הגוף המשוקץ בעדיים, כן לא תתייפה נעדרת השכל ביופי הגוף. ואמר 'אשה יפה', מפני שיבחנו בני האדם היופי מן הנשים}} [אנשים בדרך-כלל מייחסים חשיבות רבה יותר לתכונת היופי כאשר הם מסתכלים על נשים] {{צפ|תוכן=, על כן הודיע, כי אישה '''סרת טעם''' לא תתייפה '''ביופי''' המראה והתואר, כאשר לא יתייפה גוף '''החזיר''' '''בנזם הזהב''' . כי כשהעיקר גרוע ופחות, לא יתעלה בטפלה...}} " {{קטן|קטן= (הרב יונה גירונדי)|}} .

פסוק נוסף שבו הגוף נחשב כתכשיט לנפש {{צמ|המשביעהַמַּשְׂבִּיַע בטובבַּטּוֹב '''עדיךעֶדְיֵךְ''' , תתחדשתִּתְחַדֵּשׁ כנשרכַּנֶּשֶׁר נעוריכינְעוּרָיְכִי|תהלים קג ה}}.