ביאור:חסרונות של עושר: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עדכון מאתר הניווט בתנך
עדכון מאתר הניווט בתנך
שורה 3:
{{מאמר כלל}}
 
אין צורך לציין את יתרונות העושר - הם ידועים לכולם. אך התנ"ך מזכיר, שלעושר יש גם חסרונות.
למחיקה - עבר לכאן: [[ביאור:הון - מועיל או לא?|http://tora.us.fm/tnk1/kma/qjrim1/hon.html]]
 
::* {{צמ|כֹּה אָמַר ה': אַל יִתְהַלֵּל חָכָם בְּחָכְמָתוֹ, וְאַל יִתְהַלֵּל הַגִּבּוֹר בִּגְבוּרָתוֹ, '''אַל יִתְהַלֵּל עָשִׁיר בְּעָשְׁרוֹ'''|ירמיהו ט כב}}- העושר עלול לגרום לאדם להתהלל, להפוך לגאוותן.
::*
::*משלי כח יא: {{צ|'''חכם בעיניו איש עשיר''', ודל מבין יחקרנו}} - איש עשיר אינו צריך לחקור יותר מדי, ואינו צריך לבקש עזרה מאף אחד, ולכן אינו צריך להסביר את מעשיו לאף אחד; זה גורם לו להרגיש '''חכם בעיניו''' - להרגיש שהוא תמיד צודק, ולהתעלם מעצותיהם של עניים ( [[ביאור:חכם בעיניו איש עשיר, ודל מבין יחקרנו|פירוט]] ).
::*משלי כח ו: {{צ|טוב רש הולך בְּתֻמּוֹ, '''מעקש דְּרָכַיִם והוא עשיר'''}}  - העושר עלול לגרום לאדם להיות '''עיקש דרכיים''', ללכת בדרכים עקומות וקשות ( [[ביאור:טוב רש הולך בתומו, מעיקש דרכיים והוא עשיר|פירוט]] ).
::*משלי יח כג: {{צ|תחנונים ידבר רש, '''ועשיר יענה עזות'''}} - העושר גורם לאדם לדבר '''בעזוּת''', בחוצפה וביטחון עצמי מופרז, ולפגוע בעניים המתחננים לעזרתו ( [[ביאור:תחנונים ידבר רש, ועשיר יענה עזות|פירוט]] ).
::* {{צמ|'''שָׁוְא וּדְבַר כָּזָב''' הַרְחֵק מִמֶּנִּי, רֵאשׁ '''וָעֹשֶׁר אַל תִּתֶּן לִי''', הַטְרִיפֵנִי לֶחֶם חֻקִּי|משלי ל ח}}- אדם שיש לו עושר מעבר למה שהוא צריך כדי לחיות, עלול לחיות חיים של '''שווא''' - רדיפת תענוגות ומותרות, ועלול להיכשל ב '''כזב''' - לשכוח לקיים הבטחות שהבטיח לעזור לזולת ( [[ביאור:עושר ועוני עלולים לגרום לשווא וכזב|פירוט]] ).
::* {{צמ|'''פֶּן אֶשְׂבַּע וְכִחַשְׁתִּי וְאָמַרְתִּי מִי ה'''', וּפֶן אִוָּרֵשׁ וְגָנַבְתִּי וְתָפַשְׂתִּי שֵׁם אֱלֹהָי|משלי ל ט}}- אדם עשיר מדי עלול לשכוח את ה' ועלול גם לשעבד את הזולת ( [[ביאור:עושר ועוני עלולים לגרום לשווא וכזב|פירוט]] ).
::* [[משלי כג ד]]: " {{צ|אַל תִּיגַע לְהַעֲשִׁיר, מִבִּינָתְךָ חֲדָל. {{קטן|קטן= {{קטן|קטן= {{קטן|קטן= {{קטן|קטן= {{קטן|קטן= התעוף|}} |}} |}} |}} |}} עֵינֶיךָ בּוֹ וְאֵינֶנּוּ, כִּי עָשֹׂה יַעֲשֶׂה לּוֹ כְנָפַיִם, כְּנֶשֶׁר {{קטן|קטן= {{קטן|קטן= {{קטן|קטן= {{קטן|קטן= {{קטן|קטן= ועיף|}} |}} |}} |}} |}} הַשָּׁמָיִם}} " - העושר עלול להיעלם במהירות.
 
אנשים שאינם עשירים יכולים להסיק מכאן, שלא תמיד כדאי לשאוף להיות עשיר; אנשים עשירים יכולים להסיק מכאן כמה מסקנות מעשיות:
{{מקורות|מקורות=
::*להיזהר מהתהללות, חלוקת-שבחים עצמית בנוסח "אם הצלחתי - סימן שאני חכם".
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mjly/ojr.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 2009-07-08.
::*לבקש עצות מאחרים, גם אם לא צריכים מהם עזרה כספית.
}}
::*לא לזלזל בעניים: אמנם יש להם פחות רכוש, אך ייתכן שיש יותר תֹם, שלמות במידות, ויותר חכמת-חיים. 
<noinclude>
::*לא להעליב אנשים המתחננים לעזרה. 
::*לא להפר הבטחות לאנשים שצריכים עזרה.
::*לברך את ה' על כל הישג, {{צמ|בִּרְכַּת ה' הִיא תַעֲשִׁיר, וְלֹא יוֹסִף עֶצֶב עִמָּהּ|משלי י כב}}( [[ביאור:עושר - ברכה או קללה|פירוט]] ).
::*לא להיות בטוח מדי בעושר, {{צמ|'''בּוֹטֵחַ בְּעָשְׁרוֹ הוּא יִפֹּל''', וְכֶעָלֶה צַדִּיקִים יִפְרָחוּ|משלי יא כח}}( [[ביאור:איך להתכונן לנפילה כלכלית|פירוט]] ).
 
ישנם כמה פסוקים שאפשר לפרש אותם כיתרונות או כחסרונות:
[[קטגוריה:עושר בספר משלי|חסרונות של עושר]]
 
::* {{צמ|'''הוֹן עָשִׁיר קִרְיַת עֻזּוֹ''', מְחִתַּת דַּלִּים רֵישָׁם|משלי י טו}}( [[ביאור:הון עשיר קרית עוזו, מחיתת דלים רישם|פירוט]] ), וכן {{צמ|'''הוֹן עָשִׁיר קִרְיַת עֻזּוֹ''', וּכְחוֹמָה נִשְׂגָּבָה בְּמַשְׂכִּיתוֹ|משלי יח יא}}( [[ביאור:הון עשיר קרית עוזו|פירוט]] ) - ההון נותן לעשיר ביטחון; אך ייתכן שזהו ביטחון מדומה.
::* {{צמ|'''עָשִׁיר בְּרָשִׁים יִמְשׁוֹל''', וְעֶבֶד לֹוֶה לְאִישׁ מַלְוֶה|משלי כב ז}}- העשיר זוכה לשלטון; אך לא ברור אם הפסוק מתאר מצב רצוי או מצב מצוי ( [[ביאור:עשיר ברשים ימשול, ועבד לווה לאיש מלוה|פירוט]] ).
::*משלי יט ד: {{צ|הון יסיף רעים רבים, ודל מרעהו יפרד}} - העושר יכול לעזור לאדם לשפר את קשריו החברתיים, אולם רק באופן זמני - כאשר הוא '''יתדלדל''' מנכסיו, הוא '''ייפרד''' מחבריו החדשים (ראו [[Tnk1/ktuv/mjly/xvry_hksf|חברי הכסף]] )
::*משלי יד כד: {{צ|עטרת חכמים עשרם, אולת כסילים אולת}} - אפשר לפרש שהעושר נותן לחכמים כבוד, ואפשר לפרש להיפך - הכבוד שמקבלים החכמים בזכות חכמתם, הוא העושר האמיתי שלהם ( [[ביאור:עטרת חכמים עשרם. איוולת כסילים איוולת|פירוט]] )
::* {{צמ|יֵשׁ '''מִתְעַשֵּׁר''' וְאֵין כֹּל, '''מִתְרוֹשֵׁשׁ''' וְהוֹן רָב. כֹּפֶר נֶפֶשׁ אִיֵשׁׁ '''עָשְׁרוֹ''', וְרָשׁ לֹא שָׁמַע גְּעָרָה|משלי יג ז}}- יש אנשים עניים שמציגים את עצמם כעשירים כדי ליהנות מיתרונות העושר, ויש אנשים עשירים שמציגים את עצמם כעניים כדי ליהנות מיתרונות העוני - מכאן גם לעושר וגם לעוני יש יתרונות ( [[ביאור:כסף ושקרים|פירוט]] ).
 
==פסוקים נוספים==
 
::*ה' נתן עושר וכבוד לאבותינו וגם לכמה מלכים צדיקים (דוד, שלמה, יהושפט, חזקיהו): ניתן לפרש שזהו שכר על צדקתם, אך אפשר גם לפרש שזה אמצעי שנועד לעזור להם לבצע את המשימה שלקחו על עצמם - לעשות משפט-צדק בממלכה (ראו [[ביאור:העושר - אמצעי לביצוע משימות חשובות|עושר וכבוד אמצעי לעשיית משפט]] )
::*במזמור שמתאר את האיש ירא ה' (תהלים קיב ג): {{צ|הון ועשר בביתו, וצדקתו עמדת לעד}}: ניתן לפרש שההון והעושר הם שכר לאיש ירא ה', ומכאן שהון הוא דבר שראוי לשאוף אליו; אך אפשר גם לפרש שהפסוק כולו מתאר את תכונתו של האיש ירא ה' - גם כשיש הון ועושר בביתו, צדיקותו עומדת וקיימת לנצח; למרות שהוא עשיר, הוא נשאר צדיק (בניגוד לתופעה המתוארת בכמה מקומות בתנ"ך - "ורם לבבך ושכחת את ה'", "וישמן ישורון ויבעט", "פן אשבע וכיחשתי ואמרתי מי ה'"). [[ביאור:הון ועושר בביתו, וצדקתו עומדת לעד|גם את שאר הפסוקים בקטע זה ניתן לפרש בשתי דרכים]] .
::*משלי י כב: {{צ|ברכת ה' היא תעשיר, ולא יוסיף עצב עמה}}: ניתן לפרש שהעושר הוא הברכה, אך אפשר גם לפרש שברכת ה' היא שמאפשרת להתעשר בלי לעבוד אלילים ( [[ביאור:עושר - ברכה או קללה|פירוט]] )
::*העושר יכול להגן על האדם בעת שלום, אך בתקופות של עברה וזעם - כאשר ה' כועס על האדם ומביא עליו אסונות גדולים - העושר לא יעזור לו. ראו משלי יא ד: [[ביאור:צדקה תציל ממוות|לא יועיל הון ביום עברה, וצדקה תציל ממוות]] .
::* {{צמ|וְנִמְצָא יְשַׁלֵּם שִׁבְעָתָיִם, אֶת כָּל הוֹן בֵּיתוֹ יִתֵּן|משלי ו לא}}; {{צמ|אִם יִתֵּן אִישׁ אֶת כָּל הוֹן בֵּיתוֹ בָּאַהֲבָה, בּוֹז יָבוּזוּ לוֹֹ|שיר השירים ח ז}}- ההון יכול לעזור לאדם לכפר על גניבה, אך לא על ניאוף (ראו [[ביאור:כסף לא יכול לקנות אהבה|את כל הון ביתו]] )
::*כמה פסוקים מציינים, שעדיף להשקיע בשם טוב מאשר להשקיע בעושר - ראו משלי יא טז: [[ביאור:קל יותר לשמור על כבוד מאשר לשמור על עושר|אשת חן תתמוך כבוד, ועריצים יתמכו עושר]] .
 
==דרכים חיוביות ושליליות להתעשר==
פסוקים רבים מדברים על דרכים שונות להתעשר - הפסוקים מציינים דרכים חיוביות (חכמה, דעת, חריצות, ענוה, צדקה) ודרכים שליליות (חיפזון, מעשי הבל, ריבית, רשעה); מפסוקים אלה כשלעצמם, לא ניתן להסיק מסקנה לגבי חשיבותו האובייקטיבית של העושר, כי ייתכן שהפסוקים מדברים כפי מחשבתם של רוב בני האדם, שרוצים להשיג הון ועושר, ואומרים להם "אם אתם רוצים להתעשר - לפחות תעשו את זה בדרכים טובות ולא בדרכים פסולות". ראו [[ביאור:משלי י ב]], וכן:
 
דרכים חיוביות להתעשר:
 
::*בחכמה (משלי ג טז): {{צ|ארך ימים בימינה, בשמאולה '''עשר''' וכבוד}} ( [[ביאור:אורך ימים בימינה, בשמאלה עושר וכבוד|פירוט]] ); וגם {{צמ|עֹשֶׁר וְכָבוֹד אִתִּי, הוֹן עָתֵק וּצְדָקָה|משלי ח יח}};
::*בדעת {{צמ|וּבְדַעַת - חֲדָרִים יִמָּלְאוּ כָּל הוֹן יָקָר וְנָעִים|משלי כד ד}};
::*בחריצות {{צמ|לֹא יַחֲרֹךְ רְמִיָּה צֵידוֹ, '''וְהוֹן''' אָדָם יָקָר חָרוּץ|משלי יב כז}};
::*בענוה {{צמ|עֵקֶב עֲנָוָה יִרְאַת ה', '''עֹשֶׁר''' וְכָבוֹד וְחַיִּים|משלי כב ד}},
::*בירושה {{צמ|בַּיִת '''וָהוֹן''' נַחֲלַת אָבוֹת, ומה' אִשָּׁה מַשְׂכָּלֶת|משלי יט יד}}
 
דרכים שליליות:
 
::*בהלה, ריצה מטורפת אחרי העושר {{צמ|נִבֳהָל לַהוֹן אִישׁ רַע עָיִן, וְלֹא יֵדַע כִּי חֶסֶר יְבֹאֶנּוּ|משלי כח כב}}, [[משלי כ כא]]: {{צ|נַחֲלָה [מְבֹהֶלֶת] בָּרִאשֹׁנָה, וְאַחֲרִיתָהּ לֹא תְבֹרָךְ}}
::*הבל, מעשים לא יצרניים (משלי יג יא): {{צ|הון מהבל ימעט, וקבץ על יד ירבה}} ( [[ביאור:מה שבא בקלות - הולך בקלות|פירוט]] )
::*ריבית, ניסיון להתעשר בלי להתאמץ [[משלי כח ח]]: " {{צ|מַרְבֶּה הוֹנוֹ בְּנֶשֶׁךְ ''' {{קטן|קטן= {{קטן|קטן= ובתרבית|}} |}} ''' - לְחוֹנֵן דַּלִּים יִקְבְּצֶנּוּ}} "
::*התחברות עם נוכלים שמציעים התעשרות מהירה {{צמ|כָּל הוֹן יָקָר נִמְצָא, נְמַלֵּא בָתֵּינוּ שָׁלָל|משלי א יג}}( [[ביאור:לשים את עצמך במקום הקרבן|פירוט]] )
::*שקר ומרמה (משלי כא ו): {{צ|פועל אוצרות בלשון שקר - הבל נדף מבקשי מות}} ( [[ביאור:לא להתעשר מלשון שקר|פירוט]] )
::*רדיפת תענוגות {{צמ|אִישׁ מַחְסוֹר אֹהֵב שִׂמְחָה, אֹהֵב יַיִן וָשֶׁמֶן לֹא יַעֲשִׁיר|משלי כא יז}}
 
ודרכים (לא רצויות) לאבד הון:
 
::* {{צמ|אִישׁ אֹהֵב חָכְמָה יְשַׂמַּח אָבִיו, וְרֹעֶה זוֹנוֹת יְאַבֶּד הוֹן|משלי כט ג}} 
 
<div class="future">
 
==פסוקים נוספים עם המילה "הון"==
 
::* {{צמ|תִּמְכֹּר עַמְּךָ בְלֹא הוֹן, וְלֹא רִבִּיתָ בִּמְחִירֵיהֶם|תהלים מד יג}}
::* {{צמ|בְּדֶרֶךְ עדותיך שַׂשְׂתִּי, כְּעַל כָּל הוֹן|תהלים קיט יד}}
::* {{צמ|לַעֲלוּקָה שְׁתֵּי בָנוֹת הַב הַב, שָׁלוֹשׁ הֵנָּה לֹא תִשְׂבַּעְנָה, אַרְבַּע לֹא אָמְרוּ הוֹן. שְׁאוֹל וְעֹצֶר רָחַם, אֶרֶץ לֹא שָׂבְעָה מַּיִם, וְאֵשׁ לֹא אָמְרָה הוֹן|משלי ל טו}}
::* {{צמ|כַּבֵּד אֶת ה' מ הונך וּמֵרֵאשִׁית כָּל תְּבוּאָתֶךָ. וְיִמָּלְאוּ אֲסָמֶיךָ שָׂבָע, וְתִירוֹשׁ יְקָבֶיךָ יִפְרֹצוּ|משלי ג ט}} 
 
==פסוקים נוספים עם "עושר"==
 
::* {{צמ|כִּי כֹּל ה עשר אֲשֶׁר הִצִּיל אֱלֹהִים מֵאָבִינוּ לָנוּ הוּא וּלְבָנֵינוּ...|בראשית לא טז}}
::* {{צמ|וַיֹּאמֶר אִישׁ יִשְׂרָאֵל הַרְּאִיתֶם הָאִישׁ הָעֹלֶה הַזֶּה כִּי לְחָרֵף אֶת יִשְׂרָאֵל עֹלֶה וְהָיָה הָאִישׁ אֲשֶׁר יַכֶּנּוּ יַעְשְׁרֶנּוּ הַמֶּלֶךְ עֹשֶׁר גָּדוֹל וְאֵת בִּתּוֹ יִתֶּן לוֹֹ וְאֶת בֵּית אָבִיו יַעֲשֶׂה חָפְשִׁי בְּיִשְׂרָאֵל|שמואל א יז כה}}
::* {{צמ|כֹּה אָמַר ה': אַל יִתְהַלֵּל חָכָם בְּחָכְמָתוֹ, וְאַל יִתְהַלֵּל הַגִּבּוֹר בִּגְבוּרָתוֹ, אַל יִתְהַלֵּל עָשִׁיר ב עשרו|ירמיהו ט כב}}
::* [[ירמיהו יז יא]]: " {{צ|קֹרֵא דָגַר וְלֹא יָלָד עֹשֶׂה עֹשֶׁר וְלֹא בְמִשְׁפָּט בַּחֲצִי {{קטן|קטן= {{קטן|קטן= ימו|}} |}} יַעַזְבֶנּוּ וּבְאַחֲרִיתוֹ יִהְיֶה נָבָל}} "
::* {{צמ|אֲשֶׁר קֹנֵיהֶן יַהֲרְגֻן וְלֹא יֶאְשָׁמוּ, וּמֹכְרֵיהֶן יֹאמַר בָּרוּךְ ה' וַאעְשִׁר, וְרֹעֵיהֶם לֹא יַחְמוֹל עֲלֵיהֶן|זכריה יא ה}}
::* {{צמ|לֹא י עשר וְלֹא יָקוּם חֵילוֹ וְלֹא יִטֶּה לָאָרֶץ מִנְלָם|איוב טו כט}}
::* [[קהלת ד ח]]: " {{צ|יֵשׁ אֶחָד וְאֵין שֵׁנִי גַּם בֵּן וָאָח אֵין לוֹֹ וְאֵין קֵץ לְכָל עֲמָלוֹ גַּם {{קטן|קטן= {{קטן|קטן= עיניו|}} |}} לֹא תִשְׂבַּע עֹשֶׁר וּלְמִי אֲנִי עָמֵל וּמְחַסֵּר אֶת נַפְשִׁי מִטּוֹבָה גַּם זֶה הֶבֶל וְעִנְיַן רָע הוּא}} "
::* [[קהלת ה יב]]: " {{צ|יֵשׁ רָעָה חוֹלָה רָאִיתִי תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ עֹשֶׁר שָׁמוּר לִבְעָלָיו לְרָעָתוֹ}} .  {{צ|וְאָבַד ה עֹשֶׁר הַהוּא בְּעִנְיַן רָע וְהוֹלִיד בֵּן וְאֵין בְּיָדוֹ מְאוּמָה}} ...  {{צ|גַּם כָּל הָאָדָם אֲשֶׁר נָתַן לוֹֹֹֹֹֹֹֹֹ הָאֱלֹהִים עֹשֶׁר וּנְכָסִים וְהִשְׁלִיטוֹ לֶאֱכֹל מִמֶּנּוּ וְלָשֵׂאֶת אֶת חֶלְקוֹ וְלִשְׂמֹחַ בַּעֲמָלוֹ זֹה מַתַּת אֱלֹהִים הִיא}} "
::* {{צמ|אִישׁ אֲשֶׁר יִתֶּן לוֹֹ הָאֱלֹהִים עֹשֶׁר וּנְכָסִים וְכָבוֹד וְאֵינֶנּוּ חָסֵר לְנַפְשׁוֹ מִכֹּל אֲשֶׁר יִתְאַוֶּה וְלֹא יַשְׁלִיטֶנּוּ הָאֱלֹהִים לֶאֱכֹל מִמֶּנּוּ כִּי אִישׁ נָכְרִי יֹאכֲלֶנּוּ זֶה הֶבֶל וָחֳלִי רָע הוּא|קהלת ו ב}}
::* {{צמ|שַׁבְתִּי וְרָאֹה תַחַת הַשֶּׁמֶשׁ כִּי לֹא לַקַּלִּים הַמֵּרוֹץ וְלֹא לַגִּבּוֹרִים הַמִּלְחָמָה וְגַם לֹא לַחֲכָמִים לֶחֶם וְגַם לֹא לַנְּבֹנִים עֹשֶׁר וְגַם לֹא לַיֹּדְעִים חֵן כִּי עֵת וָפֶגַע יִקְרֶה אֶת כֻּלָּם|קהלת ט יא}}
::* {{צמ|בְּהַרְאֹתוֹ אֶת עֹשֶׁר כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ וְאֶת יְקָר תִּפְאֶרֶת גְּדוּלָּתוֹ יָמִים רַבִּים שְׁמוֹנִים וּמְאַת יוֹם|אסתר א ד}}
::* {{צמ|וַיְסַפֵּר לָהֶם הָמָן אֶת כְּבוֹד עָשְׁרוֹ וְרֹב בָּנָיו וְאֵת כָּל אֲשֶׁר גִּדְּלוֹ הַמֶּלֶךְ וְאֵת אֲשֶׁר נִשְּׂאוֹ עַל הַשָּׂרִים וְעַבְדֵי הַמֶּלֶךְ|אסתר ה יא}}
::* {{צמ|וְעַתָּה אֱמֶת אַגִּיד לָךְ הִנֵּה עוֹד שְׁלֹשָׁה מְלָכִים עֹמְדִים לְפָרַס וְהָרְבִיעִי יַעֲשִׁיר עֹשֶׁר גָּדוֹל מִכֹּל וּכְחֶזְקָתוֹ ב עֹשֶׁרו יָעִיר הַכֹּל אֵת מַלְכוּת יָוָן|דניאל יא ב}}
::* {{צמ|אַל תִּירָא כִּי יַעֲשִׁר אִישׁ כִּי יִרְבֶּה כְּבוֹד בֵּיתוֹ; כִּי לֹא בְמוֹתוֹ יִקַּח הַכֹּל לֹא יֵרֵד אַחֲרָיו כְּבוֹדוֹ|תהלים מט יז}}
 
==מקורות ודיונים נוספים בנושא==
 
::* [http://hydepark.hevre.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=1725821&whichpage=1 דיון בפורום "ישיבת הגולשים"]
::* [http://www.moreshet.co.il/web/alonparash/display_gilon.asp?codeClient=631&amp;kod_gilon=5411 עושר כאמצעי להשפעה רוחנית {{קטן|קטן= / הרב שלמה אישון -> "עונג שבת" 6, כ כסלו ס"ו|}} ]
::* [[Tnk1/messages/jiurjt_erel.doc|תמליל שיעורשת בנושא זה {{קטן|קטן= / אראל|}} ]]
::*<span class="hbdlym">
:: [http://www.daat.ac.il/daat/tanach/samet/d3-2.htm בין מדבר לנהר - שבחה הכפול של הארץ / הרב אלחנן סמט]
 
</div>
 
 
<noinclude>
[[קטגוריה:איוב טו כט|חסרונות של עושר]]
[[קטגוריה:בראשית לא טז|חסרונות של עושר]]
[[קטגוריה:ירמיהו ט כב|חסרונות של עושר]]
[[קטגוריה:משלי יח כג|חסרונות של עושר]]
[[קטגוריה:משלי כח יא|חסרונות של עושר]]
[[קטגוריה:משלי כח ו|חסרונות של עושר]]
[[קטגוריה:משלי ל ח|חסרונות של עושר]]
[[קטגוריה:קהלת ד ח|חסרונות של עושר]]
{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mjly/ojr.html}}
[[קטגוריה:קהלת ה יח|חסרונות של עושר]]
[[קטגוריה:קהלת ו ב|חסרונות של עושר]]
[[קטגוריה:קהלת ט יא|חסרונות של עושר]]
[[קטגוריה:התאמת פסוקים|חסרונות של עושר]]
{{מידה טובה|מידת הפרישות}}
[[קטגוריה:עושר בספר משלי|חסרונות של עושר]]
</noinclude>
{{מקורות|מקורות=
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/kma/qjrim1/hon.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 2005-08-25.
}}
 
<noinclude>
{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://www.tora.us.fm/tnk1/kma/qjrim1/hon.html}}
 
{{קיצור דרך|tnk1/ktuvkma/mjlyqjrim1/ojrhon}}
 
</noinclude>