ביאור:לץ: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עדכון מאתר הניווט בתנך
עדכון מאתר הניווט בתנך
שורה 4:
{{מאמר הגדרה}}
 
בימינו, '''ליצן''' הוא אדם שתפקידו להצחיק ולהתבדח. אך בלשון המקרא '''לֵץ''' הוא אדם שמזלזל ולועג לזולת. ההבדלים הם מהותיים: '''
 
א. בעוד שהצחוק מקרב בין בני אדם, הזלזול פוגע מרחיק, ולכן הלץ נזכר במקרא כמה פעמים יחד עם הרשעים: '''
 
::* {{צמ|כיכִּי אפסאָפֵס עריץעָרִיץ וכלהוְכָלָה לץלֵץ ונכרתווְנִכְרְתוּ כלכָּל '''שֹקדֵי אָוֶן'''. מחטיאי אדם בדבר, ולמוכיחולמוכִּיח בשער יקושון, ויטו בתוהו צדיק|ישעיהו כט כ}}.
::* {{צמ|אַשְׁרֵי הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא הָלַךְ בַּעֲצַת רְשָׁעִים, וּבְדֶרֶךְ חַטָּאִים לֹא עָמָד, וּבְמוֹשַׁב לֵצִים לֹא יָשָׁב|תהלים א א}}.
::* {{צמ|אשרי האיש אשר לא הלך בעצת רשעים, ובדרך חטאים לא עמד, ובמושב לצים לא ישב|תהלים א א}}.
::* {{צמ|יסריֹסֵר לץלֵץ לקחלֹקֵחַ לולוֹֹ קלוןקָלוֹן, ומוכיחוּמוֹכִיחַ לרשעלְרָשָׁע מומומוּמוֹ|משלי ט ז}}.
::* {{צמ|'''זדזֵד''' יהיריָהִיר '''לץלֵץ''' שמושְׁמוֹ, עושהעוֹשֶׂה בעברתבְּעֶבְרַת '''זדוןזָדוֹן'''|משלי כא כד}}( [[ביאור:העושה רע מתוך גאוה בצחוק, יעשה רע מתוך כעס ברצינות|פירוט]] ).
::* {{צמ|זמתזִמַּת אולתאִוֶּלֶת חטאתחַטָּאת ותועבתוְתוֹעֲבַת לאדםלְאָדָם לץלֵץ|משלי כד ט}}.
::*גם בתלמוד: " {{צפ|תוכן=ארבע כיתות אין מקבלות פני שכינה:... '''כת לצים''', כת שקרנים, כת חניפים, כת מספרי לשון הרע}} " {{קטן|קטן= (רב חסדא בשם רבי ירמיה בר אבא, [[:סנהדרין קג א|סנהדרין קג.]] )|}} .
::*וגם בחסידות: " {{צפ|תוכן=הכניסה לרע הוא ע"י ליצנות... לץ הוא הביאה וכניסה לכל מיני טומאה... והם מארבעה כתות שאין מקבלים פני שכינה, פירוש, המעכבים ומבלבלים המחשבה בתפילה ובעת רצונו לידבק בו יתברך במחשבות זרות}} " {{קטן|קטן= ( [[צדקת הצדיק רסד]] )|}} .
 
ב. בעוד שהבדיחה פותחת את המחשבה לאופקים חדשים ומגדילה את היצירתיות, הלעג סוגר את המחשבה ופוגע במוטיבציה ללמוד רעיונות חדשים: '''
 
::*משלי יד ו: {{צ|בקש לץ חכמה ואין, ודעת לנבון נקל}} ( [[ביאור:ביקש לץ חכמה ואין, ודעת לנבון נקל|פירוט]] ). 
שורה 24:
::*האם אני מתייחס בזלזול ובשנאה למי שמותח עליי ביקורת? משלי ט ז-ח: {{צ|יוסר '''לץ''' לוקח לו קלון... אל תוכח '''לץ''' פן ישנאך}} ( [[ביאור:למה להתרחק מלצים|פירוט]] ).
::*האם ההורים כבר לא מנסים לגעור בי כי יודעים שאין סיכוי שאקשיב? משלי יג א: {{צ|בן חכם '''מוסר''' אב; '''ולץ''' לא שמע גערה}} ( [[ביאור:גערה? זה לא נורא|פירוט]] ).
::*הציעו לי ללכת להרצאה של אדם חכם שיכול להוכיח לי שאני טועה. האם אנסה להתחמק? {{צמ|לאלֹא יאהביֶאֱהַב '''לץלֵץ''' הוכחהוֹכֵחַ לולוֹֹֹ, אלאֶל חכמיםחֲכָמִים לאלֹא ילךיֵלֵךְ|משלי טו יב}}(ראו [[ביאור:בחן את עצמך - האם אתה לץ?|לצים וביקורת]] ). '''
::*האם הבדיחות שלי גורמות למריבות? {{צמ|'''אנשיאַנְשֵׁי לצוןלָצוֹן''' יפיחויָפִיחוּ קריהקִרְיָה, וחכמיםוַחֲכָמִים ישיבויָשִׁיבוּ אףאָף|משלי כט ח}}( [[ביאור:חכמים יודעים להרגיע מריבות|פירוט]] ).
::*האם אני מזלזל בסכנות גדולות, ומרגיש שאני חסין בפני המוות? {{צמ|לכןלָכֵן שמעושִׁמְעוּ דברדְבַר ה' אנשיאַנְשֵׁי '''לצוןלָצוֹן''', משלימֹשְׁלֵי העםהָעָם הזההַזֶּה אשראֲשֶׁר בירושלםבִּירוּשָׁלִָם. כיכִּי אמרתםאֲמַרְתֶּם 'כרתנוכָּרַתְנוּ בריתבְרִית עם מוות, ואתואֶת שאוֹל עשינועָשִׂינוּ חוזה... כיכִּי שמנושַׂמְנוּ כזבכָזָב מחסנומַחְסֵנוּ ובשקרוּבַשֶּׁקֶר נסתרנונִסְתָּרְנוּ...' ועתהוְעַתָּה, אלאַל '''תתלוצצותִּתְלוֹֹֹֹֹצָצוּ''' פןפֶּן יחזקויֶחְזְקוּ מוסריכםמוֹסְרֵיכֶם, כיכִּי כלהכָלָה ונחרצהוְנֶחֱרָצָה שמעתישָׁמַעְתִּי מאתמֵאֵת ד' ה' צבאותצְבָאוֹת עלעַל כלכָּל הארץהָאָרֶץ|ישעיהו כח יד}}
 
==איך להתייחס ללץ?==
שורה 34:
לכן, כשרואים אדם לץ, אין טעם לנסות למתוח עליו ביקורת או לחנך אותו. הדבר עלול רק לגרום נזק (משלי ט ז-ח): {{צ|'''יוסר לץ''' לוקח לו קלון, ומוכיח לרשע - מומו. '''אל תוכח לץ''' פן ישנאך...}} ( [[ביאור:למה להתרחק מלצים|פירוט]] ).
 
המקרה היחיד שבו צריך לייסר את הלץ הוא, כאשר יש פתיים שעלולים לשמוע את דבריו ולהתפתות ללכת בדרכו. זה כמובן לא יחזיר את הלץ למוטב, וזה גם עלול להביא קלון על מי שמייסר אותו, אך זה חיוני כדי להציל את הפתיים (משלי יט כה): {{צ|לץ תכה ופתי יערים, והוכח לנבון יבין דעת...}} ( [[ביאור:ענישה עקיפה - לץ ופתי|פירוט]] ). וכך נוהג ה' {{צמ|נכונונָכוֹנוּ ללציםלַלֵּצִים שפטיםשְׁפָטִים, ומהלמותוּמַהֲלֻמוֹת לגולְגֵו כסיליםכְּסִילִים|משלי יט כט}}.
 
גם החכמה, המנסה לשכנע את הפתיים לבוא ולשמוע בקולה, לא מנסה לפנות ישירות אל הלצים (בגוף שני); היא רק פונה אל הפתיים ומנסה להזהיר אותם מחברתם של הלצים {{צמ|עדעַד מתימָתַי פתיםפְּתָיִם תאהבותְּאֵהֲבוּ פתיפֶתִי, '''ולציםוְלֵצִים לצוןלָצוֹן חמדוחָמְדוּ להםלָהֶם''', וכסיליםוּכְסִילִים ישנאויִשְׂנְאוּ דעתדָעַת|משלי א כב}}( [[ביאור:החכמה קוראת|פירוט]] ).
 
כשמנהלים דיון (למשל בפורום באינטרנט), ומישהו מביע לעג וזלזול ומפריע לדיון הרציני, צריך לגרש אותו מהדיון (משלי כב י): {{צ|גרש '''לץ''', ויצא מדון, וישבת דין וקלון}} ( [[ביאור:גרש לץ - ויצא מדון|פירוט]] ). חז"ל קבעו, שגם הקב"ה בעצמו מגרש את הלצים מעל פניו, ו" {{צפ|תוכן=כת הלצים... אינם מקבלים פני שכינה}} " (ראו [[ביאור:ארבע כיתות אין מקבלות פני שכינה|ארבע כתות אין מקבלות פני שכינה]] ).
 
דרך אחרת להתמודד עם לצים היא ללעוג להם בחזרה - כך נוהג ה' [[משלי ג לד]]: " {{צמצ|אםאִם '''ללציםלַלֵּצִים''' הואהוּא '''יליץיָלִיץ''', ולעניים{{קטן|קטן= יתן חן{{קטן|משליקטן= גולעניים|}} לד|}} יִתֶּן חֵן}} "; אולם, דרך זו לא מומלצת לכל אדם, לא כל אדם מסוגל להתמודד עם לץ מנוסה במגרש הביתי שלו... '''
 
<div class="future">
שורה 49:
 
==פסוקים נוספים==
משלי כ א: {{צ|'''לץ''' היין, הומה שכר, וכל שוגה בו לא יחכם}} - נראה לי שהפסוק מדבר לא על אדם לץ, אלא על כך שהיין הוא לץ (בהשאלה) - היין לועג לחכמתו של האדם ועושה ממנו צחוק ( [[ביאור:לץ היין, הומה שכר, וכל שוגה בו לא יחכם|פירוט]] ). '''
 
==מקורות ופירושים נוספים==
פירשנו את המילה '''לץ''' לפי משמעותה בלשון חז"ל ובלשון ימי הביניים. הסבר מפורט על משמעות הליצנות נמצא בדברי הרב יונה גירונדי {{קטן|קטן= ( [[:שערי תשובה - כת הלצים|שערי תשובה ג קעד-קעז]] )|}} . הוא כתב שיש חמישה סוגי לצים, מהחמור אל הקל:
::*א. הלועג לאנשים אחרים בדבריו: " {{צפ|תוכן=איש לשון הנותן דופי בבני אדם}} ", ע"פ {{צמ|'''זדזֵד''' יהיריָהִיר '''לץלֵץ''' שמושְׁמוֹ, עושהעוֹשֶׂה בעברתבְּעֶבְרַת '''זדוןזָדוֹן'''|משלי כא כד}}.
::*ב. המזלזל באנשים אחרים: " {{צפ|תוכן=כי יבוז להם בליבו}} ", ע"פ [[משלי ג לד]]: " {{צמצ|אםאִם '''ללציםלַלֵּצִים''' הואהוּא '''יליץיָלִיץ''', ולעניים{{קטן|קטן= יתן חן{{קטן|משליקטן= גולעניים|}} לד|}} יִתֶּן חֵן}} "
::*ג. הלועג או מזלזל ברעיונות, כגון ערכים או הצעות לפעולה: " {{צפ|תוכן=מי שלועג תמיד לדברים ולפעולות}} ", ע"פ {{צמ|זדיםזֵדִים '''הליצניהֱלִיצֻנִי''' עדעַד מאדמְאֹד, מתורתךמִתּוֹרָתְךָ לאלֹא נטיתינָטִיתִי|תהלים קיט נא}}.
::*ד. העוסק באופן קבוע בשיחות-סרק, מריץ "צחוקים": " {{צפ|תוכן=הקובע עצמו תמיד לשיחה בטלה ודברים בטלים}} ", ע"פ {{צמ|אשריאַשְׁרֵי האישהָאִישׁ אשראֲשֶׁר לאלֹא הלךהָלַךְ בעצתבַּעֲצַת רשעיםרְשָׁעִים, ובדרךוּבְדֶרֶךְ חטאיםחַטָּאִים לאלֹא עמדעָמָד, ובמושבוּבְמוֹשַׁב לציםלֵצִים לאלֹא ישביָשָׁב|תהלים א א}}, ודומה לזה כתב המהר"ל: " {{צפ|תוכן=שהולכים אחר דברי הבלים והבאי שאין להם מציאות, כמו דרך הלצים שמתעסקים בדברים של תהו וריק אין בו ממש, והלץ אשר הלך אחר הדברים שאין בהם ממש ראוי שיהיה מרוחק מן השם יתעלה אשר הוא מציאות מחוייב}} " {{קטן|קטן= (מהר"ל, דרוש לשבת תשובה עמ' עט)|}} , " {{צפ|תוכן=הליצנות הם דברי הבאי, שעושה מעשים שאין בהם ממש כלל, כמו שהוא כל ליצנות, ולפיכך אין רואה פני שכינה, אשר בשמו אות הה"א ראשונה שהוא מורה כי הוא יתברך ברא כל העולם ואין בעולם דבר אחד של ריקן והבל ושל בטלה, רק כל הבריאה הוא לצורך, אף שרואה האדם ויחשוב כי דבר זה הוא לבטלה, אבל אין הדבר כך כלל, רק הכל לצורך. לכך אין רואה פני שכינה הלץ שהולך אחר דברי הבאי ודברי בטלה}} " {{קטן|קטן= (מהר"ל, [[:נתיבות עולם אמת א|נתיבות עולם נתיב האמת א]] )|}} .
::*ה. האומר דברי לעג לא מתוך זלזול אלא רק "בצחוק": " {{צפ|תוכן=המתלוצץ בדבר שפתים על המעשים והדברים, לא שיבוז להם בליבו, אך מדרך השמחים ללא דבר}} ", ע"פ משלי כ א: {{צ|'''לץ''' היין, הומה שכר, וכל שוגה בו לא יחכם}}.
 
אולם, יש שפירשו, שבלשון המקרא משמעות המילה '''לץ''' היא שונה:
 
1. המילה '''לץ''' היא מהשורש '''לוצ''', ויש שפירשו שהוא דומה לשורש '''לוז''' שמשמעו סוטה מדרך הישר (ראו [[ביאור:נלוז = עקום ונסתר|נלוז = עקום ונסתר]] ): " {{צפ|תוכן=ושורש לוץ קרוב לשורש לוז, ובערבי לאץ, שעניינם עיוות ועיקום... אין עניינו כלל בכל המקרא מלעיג או בדחן, אלא איש עיקש הנוטה מן הדרך הישרה ותועה אחרי שרירות ליבו...}} " {{קטן|קטן= (שד"ל על ישעיהו כח יד)|}} . פירוש זה עשוי להתאים לפסוקים: '''
 
::* {{צמ|זדיםזֵדִים '''הליצניהֱלִיצֻנִי''' עדעַד מאדמְאֹד, מתורתךמִתּוֹרָתְךָ לאלֹא נטיתינָטִיתִי|תהלים קיט נא}}= זדים ניסו להטות את דרכי, להסית אותי.
::* {{צמ|אוליםאֱוִלִים '''יליץיָלִיץ''' אשםאָשָׁם, וביןוּבֵין ישריםיְשָׁרִים רצוןרָצוֹן|משלי יד ט}}= האשם יעוות את דרכם של האוילים ( [[ביאור:אוילים - יליץ אשם; ובין ישרים - רצון|פירושים נוספים]] ).
::* {{צמ|עדעֵד בליעלבְּלִיַּעַל '''יליץיָלִיץ''' משפטמִשְׁפָּט, ופיוּפִי רשעיםרְשָׁעִים יבלעיְבַלַּע אוןאָוֶן|משלי יט כח}}= יעוות משפט ( [[ביאור:עד בליעל יליץ משפט, ופי רשעים יבלע אוון|פירושים נוספים]] ).
 
2. המילה '''לץ''' מזכירה גם את המילה '''מליצה''', ולכן יש שפירשו שלץ הוא אדם רשע היודע לדבר במליצות, כלומר דמגוג {{קטן|קטן= (ראו דעת מקרא על משלי)|}} .
 
3. ויש ששילבו את שני הפירושים, ופירשו '''לץ''' = אדם שמסית ומחטיא אחרים - מדבר '''במליצות''' וגורם להם '''ללוז''' ולנטות מדרך הישר {{קטן|קטן= (ע"פ אברהם אהוביה, "ככל הכתוב", עמ' 251)|}} : '''
 
::* {{צמ|כיכִּי אפסאָפֵס עריץעָרִיץ וכלהוְכָלָה '''לץלֵץ''' ונכרתווְנִכְרְתוּ כלכָּל שקדישֹׁקְדֵי אוןאָוֶן; מחטיאי אדם בדבר ולמוכיחולמוכִּיח בשער יקשון...|ישעיהו כט כ}}- '''לץ''' הוא אחד מ" '''מחטיאי אדם בדבר''' ", מסית.
::* {{צמ|לכןלָכֵן שמעושִׁמְעוּ דברדְבַר ה' אנשיאַנְשֵׁי '''לצוןלָצוֹן''' משלימֹשְׁלֵי העםהָעָם הזההַזֶּה אשראֲשֶׁר בירושלםבִּירוּשָׁלִָם... כי אמרתם כרתנו ברית את מוות... ועתה אל '''תתלוצצו'''...|ישעיהו כח יד}}- מושל העם מדברים במליצות כדי להסית את העם לכרות ברית עם מצרים.
::* {{צמ|אשריאַשְׁרֵי האישהָאִישׁ אשראֲשֶׁר לאלֹא הלךהָלַךְ בעצתבַּעֲצַת רשעיםרְשָׁעִים, ובדרךוּבְדֶרֶךְ חטאיםחַטָּאִים לאלֹא עמדעָמָד, ובמושבוּבְמוֹשַׁב '''לציםלֵצִים''' לאלֹא ישביָשָׁב|תהלים א א}}- לצים הם אנשים שמנסים לשכנע את האדם לשבת איתם. וחז"ל פירשו פסוק זה על הנחש, שהסית את האישה ואמר לה: " {{צפ|תוכן=מעץ זה אכל וברא את העולם, ואם אתם תאכלו בממנו תבראו עולמות כמותו, שנאמר: והייתם כאלהים, אלא כל אומן שונא בר אומנותו, מכאן שהיה '''ליצן'''.}} " {{קטן|קטן= ( [http://www.daat.ac.il/daat/olam_hatanah/mefaresh.asp?book=29&amp;perek=1&amp;mefaresh=shimoni ילקוט שמעוני על תהלים, רמז תריג] )|}} . '''
::* {{צמ|אלאַל תוכחתּוֹכַח '''לץלֵץ''' פןפֶּן ישנאךיִשְׂנָאֶךָּ, הוכחהוֹכַח לחכםלְחָכָם ויאהבךוְיֶאֱהָבֶךָּ|משלי ט ח}}- פירש רש"י " {{צפ|תוכן=זו היא אזהרה שאסור לדבר עם המסיתים מדרך הישרה}} " ( [[ביאור:יוסר לץ לוקח לו קלון, ומוכיח לרשע מומו|פירושים נוספים]] ).
::* {{צמ|'''לץלֵץ''' הייןהַיַּין, המההֹמֶה שכרשֵׁכָר, וכלוְכָל שגהשֹׁגֶה בובּוֹ לאלֹא יחכםיֶחְכָּם|משלי כ א}}- היין מסית את האדם מדרך החכמה ( [[ביאור:לץ היין, הומה שכר, וכל שוגה בו לא יחכם|פירוט]] ).
 
</div>
 
{{מקורות|מקורות=
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה בסגלות משלי וגם ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/kma/qjrim1/lc.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 2005-07-31.
}}
<noinclude>
 
<noinclude>
{{קטן|הקטגוריות נמצאות ב: {{עריכה|ביאור:לץ %3D המזלזל ולועג לאנשים ולערכים|ביאור:לץ - המזלזל ולועג לאנשים ולערכים}}}}
 
[[קטגוריה:הגדרות מושגים|לץ]]
{{מידה רעה|מידת הליצנות|בלי קטגוריה}}
</noinclude>
{{מקורות|מקורות=
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה בסגלות משלי וגם ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/kma/qjrim1/lc.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 2005-07-31.
}}
 
<noinclude>
{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://www.tora.us.fm/tnk1/kma/qjrim1/lc.html}}