ביאור:לץ: הבדלים בין גרסאות בדף
[גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עדכון מאתר הניווט בתנך |
עדכון מאתר הניווט בתנך |
||
שורה 4:
{{מאמר הגדרה}}
בימינו, '''ליצן''' הוא אדם שתפקידו להצחיק ולהתבדח. אך בלשון המקרא '''לֵץ''' הוא אדם שמזלזל ולועג לזולת. ההבדלים הם מהותיים:
א. בעוד שהצחוק מקרב בין בני אדם, הזלזול פוגע מרחיק, ולכן הלץ נזכר במקרא כמה פעמים יחד עם הרשעים:
::* {{צמ|
::* {{צמ|אַשְׁרֵי הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא הָלַךְ בַּעֲצַת רְשָׁעִים, וּבְדֶרֶךְ חַטָּאִים לֹא עָמָד, וּבְמוֹשַׁב לֵצִים לֹא יָשָׁב|תהלים א א}}.
::* {{צמ|
::* {{צמ|'''
::* {{צמ|
::*גם בתלמוד: " {{צפ|תוכן=ארבע כיתות אין מקבלות פני שכינה:... '''כת לצים''', כת שקרנים, כת חניפים, כת מספרי לשון הרע}} " {{קטן|קטן= (רב חסדא בשם רבי ירמיה בר אבא, [[:סנהדרין קג א|סנהדרין קג.]] )|}} .
::*וגם בחסידות: " {{צפ|תוכן=הכניסה לרע הוא ע"י ליצנות... לץ הוא הביאה וכניסה לכל מיני טומאה... והם מארבעה כתות שאין מקבלים פני שכינה, פירוש, המעכבים ומבלבלים המחשבה בתפילה ובעת רצונו לידבק בו יתברך במחשבות זרות}} " {{קטן|קטן= ( [[צדקת הצדיק רסד]] )|}} .
ב. בעוד שהבדיחה פותחת את המחשבה לאופקים חדשים ומגדילה את היצירתיות, הלעג סוגר את המחשבה ופוגע במוטיבציה ללמוד רעיונות חדשים:
::*משלי יד ו: {{צ|בקש לץ חכמה ואין, ודעת לנבון נקל}} ( [[ביאור:ביקש לץ חכמה ואין, ודעת לנבון נקל|פירוט]] ).
שורה 24:
::*האם אני מתייחס בזלזול ובשנאה למי שמותח עליי ביקורת? משלי ט ז-ח: {{צ|יוסר '''לץ''' לוקח לו קלון... אל תוכח '''לץ''' פן ישנאך}} ( [[ביאור:למה להתרחק מלצים|פירוט]] ).
::*האם ההורים כבר לא מנסים לגעור בי כי יודעים שאין סיכוי שאקשיב? משלי יג א: {{צ|בן חכם '''מוסר''' אב; '''ולץ''' לא שמע גערה}} ( [[ביאור:גערה? זה לא נורא|פירוט]] ).
::*הציעו לי ללכת להרצאה של אדם חכם שיכול להוכיח לי שאני טועה. האם אנסה להתחמק? {{צמ|
::*האם הבדיחות שלי גורמות למריבות? {{צמ|'''
::*האם אני מזלזל בסכנות גדולות, ומרגיש שאני חסין בפני המוות? {{צמ|
==איך להתייחס ללץ?==
שורה 34:
לכן, כשרואים אדם לץ, אין טעם לנסות למתוח עליו ביקורת או לחנך אותו. הדבר עלול רק לגרום נזק (משלי ט ז-ח): {{צ|'''יוסר לץ''' לוקח לו קלון, ומוכיח לרשע - מומו. '''אל תוכח לץ''' פן ישנאך...}} ( [[ביאור:למה להתרחק מלצים|פירוט]] ).
המקרה היחיד שבו צריך לייסר את הלץ הוא, כאשר יש פתיים שעלולים לשמוע את דבריו ולהתפתות ללכת בדרכו. זה כמובן לא יחזיר את הלץ למוטב, וזה גם עלול להביא קלון על מי שמייסר אותו, אך זה חיוני כדי להציל את הפתיים (משלי יט כה): {{צ|לץ תכה ופתי יערים, והוכח לנבון יבין דעת...}} ( [[ביאור:ענישה עקיפה - לץ ופתי|פירוט]] ). וכך נוהג ה' {{צמ|
גם החכמה, המנסה לשכנע את הפתיים לבוא ולשמוע בקולה, לא מנסה לפנות ישירות אל הלצים (בגוף שני); היא רק פונה אל הפתיים ומנסה להזהיר אותם מחברתם של הלצים {{צמ|
כשמנהלים דיון (למשל בפורום באינטרנט), ומישהו מביע לעג וזלזול ומפריע לדיון הרציני, צריך לגרש אותו מהדיון (משלי כב י): {{צ|גרש '''לץ''', ויצא מדון, וישבת דין וקלון}} ( [[ביאור:גרש לץ - ויצא מדון|פירוט]] ). חז"ל קבעו, שגם הקב"ה בעצמו מגרש את הלצים מעל פניו, ו" {{צפ|תוכן=כת הלצים... אינם מקבלים פני שכינה}} " (ראו [[ביאור:ארבע כיתות אין מקבלות פני שכינה|ארבע כתות אין מקבלות פני שכינה]] ).
דרך אחרת להתמודד עם לצים היא ללעוג להם בחזרה - כך נוהג ה' [[משלי ג לד]]: " {{
<div class="future">
שורה 49:
==פסוקים נוספים==
משלי כ א: {{צ|'''לץ''' היין, הומה שכר, וכל שוגה בו לא יחכם}} - נראה לי שהפסוק מדבר לא על אדם לץ, אלא על כך שהיין הוא לץ (בהשאלה) - היין לועג לחכמתו של האדם ועושה ממנו צחוק ( [[ביאור:לץ היין, הומה שכר, וכל שוגה בו לא יחכם|פירוט]] ).
==מקורות ופירושים נוספים==
פירשנו את המילה '''לץ''' לפי משמעותה בלשון חז"ל ובלשון ימי הביניים. הסבר מפורט על משמעות הליצנות נמצא בדברי הרב יונה גירונדי {{קטן|קטן= ( [[:שערי תשובה - כת הלצים|שערי תשובה ג קעד-קעז]] )|}} . הוא כתב שיש חמישה סוגי לצים, מהחמור אל הקל:
::*א. הלועג לאנשים אחרים בדבריו: " {{צפ|תוכן=איש לשון הנותן דופי בבני אדם}} ", ע"פ {{צמ|'''
::*ב. המזלזל באנשים אחרים: " {{צפ|תוכן=כי יבוז להם בליבו}} ", ע"פ [[משלי ג לד]]: " {{
::*ג. הלועג או מזלזל ברעיונות, כגון ערכים או הצעות לפעולה: " {{צפ|תוכן=מי שלועג תמיד לדברים ולפעולות}} ", ע"פ {{צמ|
::*ד. העוסק באופן קבוע בשיחות-סרק, מריץ "צחוקים": " {{צפ|תוכן=הקובע עצמו תמיד לשיחה בטלה ודברים בטלים}} ", ע"פ {{צמ|
::*ה. האומר דברי לעג לא מתוך זלזול אלא רק "בצחוק": " {{צפ|תוכן=המתלוצץ בדבר שפתים על המעשים והדברים, לא שיבוז להם בליבו, אך מדרך השמחים ללא דבר}} ", ע"פ משלי כ א: {{צ|'''לץ''' היין, הומה שכר, וכל שוגה בו לא יחכם}}.
אולם, יש שפירשו, שבלשון המקרא משמעות המילה '''לץ''' היא שונה:
1. המילה '''לץ''' היא מהשורש '''לוצ''', ויש שפירשו שהוא דומה לשורש '''לוז''' שמשמעו סוטה מדרך הישר (ראו [[ביאור:נלוז = עקום ונסתר|נלוז = עקום ונסתר]] ): " {{צפ|תוכן=ושורש לוץ קרוב לשורש לוז, ובערבי לאץ, שעניינם עיוות ועיקום... אין עניינו כלל בכל המקרא מלעיג או בדחן, אלא איש עיקש הנוטה מן הדרך הישרה ותועה אחרי שרירות ליבו...}} " {{קטן|קטן= (שד"ל על ישעיהו כח יד)|}} . פירוש זה עשוי להתאים לפסוקים:
::* {{צמ|
::* {{צמ|
::* {{צמ|
2. המילה '''לץ''' מזכירה גם את המילה '''מליצה''', ולכן יש שפירשו שלץ הוא אדם רשע היודע לדבר במליצות, כלומר דמגוג {{קטן|קטן= (ראו דעת מקרא על משלי)|}} .
3. ויש ששילבו את שני הפירושים, ופירשו '''לץ''' = אדם שמסית ומחטיא אחרים - מדבר '''במליצות''' וגורם להם '''ללוז''' ולנטות מדרך הישר {{קטן|קטן= (ע"פ אברהם אהוביה, "ככל הכתוב", עמ' 251)|}} :
::* {{צמ|
::* {{צמ|
::* {{צמ|
::* {{צמ|
::* {{צמ|'''
</div>
{{מקורות|מקורות=▼
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה בסגלות משלי וגם ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/kma/qjrim1/lc.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 2005-07-31.▼
}}▼
<noinclude>▼
▲<noinclude>
{{קטן|הקטגוריות נמצאות ב: {{עריכה|ביאור:לץ %3D המזלזל ולועג לאנשים ולערכים|ביאור:לץ - המזלזל ולועג לאנשים ולערכים}}}}
[[קטגוריה:הגדרות מושגים|לץ]]
{{מידה רעה|מידת הליצנות|בלי קטגוריה}}
</noinclude>
▲{{מקורות|מקורות=
▲על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה בסגלות משלי וגם ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/kma/qjrim1/lc.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 2005-07-31.
▲}}
<noinclude>
{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://www.tora.us.fm/tnk1/kma/qjrim1/lc.html}}
|