ביאור:לפתח חטאת רובץ: הבדלים בין גרסאות בדף
| [גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
עדכון מאתר הניווט בתנך |
||
שורה 3:
<span>
בפרשת בראשית מסופר על קין והבל - שני אחים:
<span>
מחד, '''קין '''- עובד אדמה, הביא קורבן לה' מפרי האדמה.
'''<span>
מאידך, הבל''' '''<span>
בהיותו רועה צאן, הביא מבכרות צאנו ומחלביהם.
<span>
אומרת הגמרא (זבחים, קט"ז): מהו מחלביהן?
<span>
"משמניהון צידהו".
<span>
כלומר, '''מהמובחר שבאותו המין '''. ומכאן למדים שיש להביא מהמובחר ביותר לקורבנות וזהו המקור '''להידור. '''
<span>
כמו שנאמר "..את הכבש ה '''אחד '''..<span class="MsoFootnoteReference"> <span dir="ltr"> <span class="MsoFootnoteReference"> <span>
(1)''' ''' ''' ''' ] " - אומרים חז"ל, אם נאמר "כבש" מדוע נאמר "אחד"? אלא ללמד "האחד" - '''המיוחד והמובחר
<span>
אומרים חז"ל מהכתוב:
<span>
"...וישע ה' אל הבל ואל מנחתו"<span>
''' <span>
''' (בראשית, ד', ד').
<span>
מכאן שבהכרעת הדין, '''הדין מוכרע ע"פ המובחר ''', ע"פ רמת ההידור. ולכן '''בסוכות יש מצווה מיוחדת להדר ''', בכדי להגיע מיום הדין – הוא יום הכיפורים, לגמר הדין הוא הושענא- רבה.<span>
'''
<span>
לאחר שקין כועס שה' לא שעה אל מנחתו פונה אליו הקב"ה ואומר:
<span>
"...הלוא אם תטיב שאת ואם לא תטיב לפתח חטאת רובץ.."
<span>
מה פירוש משפט זה?
<span>
" '''שאת '''" – מפרש רש"י: כתרגומו, כמו אונקלוס. האחרון מפרש כך:
"<span>
הלא אם תוטיב עובדך ישתביק לך ואם לא תוטיב עובדך ליום דינא חטאך נטיר דעתיד לאתפרעא מנך אם לא תתוב ואם תתוב ישתביק לך"
▲הלא אם תוטיב עובדך ישתביק לך ואם לא תוטיב עובדך ליום דינא חטאך נטיר דעתיד לאתפרעא מנך אם לא תתוב ואם תתוב ישתביק לך"'''
<span>
<span>
<span>
ונפרש זאת:
<span>
"הלא אם תטיב עובדך''' "<span>
-''' <span>
הלא אם תיטיב מעשיך'''
<span>
"ישתבק לך''' "<span>
–''' <span> <span>
''' קרופניק וד"ר סילברמן מפרשים: '''נסלח לך '''.
<span>
שורה 79 ⟵ 73:
..."''' <span>
–''' <span>
כוחו של יצר הרע גדול כל כך שהחטא נמצא בפתח.
<span>
<span>
בדרך דומה מביאים בעלי המוסר את דברי הגמרא במסכת קידושין (ל:)
<span>
שורה 92 ⟵ 85:
''' ואם אתה רוצה אתה מושל בו שנאמר ואתה תמשול בו''' <span>
"<span>
<span>
<span>
חז"ל מסבירים כך: '''אם תטיב ''', אם תיעזר בתבלין- '''שהיא התורה '''הנקראת טוב: שנאמר "..כי לקח טוב נתתי לכם – תורתי אל תעזובו..." (משלי, ד', ב'), הרי '''היא תעזור לך להימנע מעבירה. '''
<span>
ו '''אם לא תיטיב '''– לפתח חטאת רובץ, כלומר '''יצר הרע לפתחך
<span>
הדברים נאמרים גם על סמך הגמרא בסנהדרין (צ"א:) שיצר
<span>
הרע שולט באדם משעת יציאתו לאויר העולם וזהו שנאמר:
<span>
" '''לפתח '''".
<span>
כלומר מיד עם יציאת התינוך לאויר העולם, יצה"ר שולט בו.
<span>
ומהי התרופה כנגד יצר הרע? לימוד תורה, קיום המצוות.
<span>
<span>
שורה 125 ⟵ 116:
"..כי יצר האדם רע מנעוריו''' <span>
..."<span class="MsoFootnoteReference"> <span dir="ltr"> <span class="MsoFootnoteReference"> <span>
(2)''' ''' ''' ''' ] , אך ברור שכשאדם עוד בבטן אמו יצר הרע איננו שולט עליו.
<span>
לכן, ניתן להבין את תמיהתה של רבקה:
<span>
כאשר היא נשאה בקרבה את התאומים, יעקב ועשיו, נאמר:
".<span>
.ויתרוצצו הבנים בקרבה''' <span>
..."<span>
''' <span>
''' ''' <span>
(בראשית, כ"ה, כ"ב)
<span>
<span>
ואומרים חז"ל<span class="MsoFootnoteReference"> <span dir="ltr"> <span class="MsoFootnoteReference"> <span>
(3)''' ''' ''' ''' ] כשעברה רבקה לפני ביהמ"ד נדחק יעקב לצאת וכשעברה לפני בית עבודת אלילים נדחק עשיו לצאת.
<span>
ואכן כאן נשתנו סדרי בראשית ולכן שאלה רבקה "..אם כן למה זה אנכי.." - מדוע<span>
''' נשתנו<span>
''' סדרי הבריאה דווקא במקרה שלי? שלמרות שהתינוק עדיין בבטן אמו, כבר שולט בו (בעשו) יצר הרע.
<span>
העובדה שיש לנו כאן '''תנאי כפול '''"אם תטיב ואם לא תטיב" ממחישה את '''חוזקו של התנאי '''. כדברי רבי מאיר במסכת קידושין (דף סא.):
"<span>
כל תנאי שאינו כתנאי בני גד ובני ראובן אינו תנאי<span class="MsoFootnoteReference"> <span dir="ltr"> <span class="MsoFootnoteReference"> <span>
(4)''' ''' ''' ''' ] "
<span>
כמו שאמר משה (במדבר, ל"ב, כ"ט):
<span>
"... '''אם יעברו אחיכם... ואם לא יעברו '''..."
<span>
<span>
התורה משתמשת בתנאי כפול – שנקרא גם: תנאי בני גד ובני וראובן. כפילותו של התנאי באה להמחיש את חוזקו.
<span>
כלומר התורה וקיום המצוות הם '''הערובה האמיתית להקטנת כוחו של יצר הרע '''הקיים באדם, בלבו, ואם לא נלחמים בו הוא מתפרץ ואין אדם חסין ממנו.
<span>
לכן אנו מקפידים לעטוף את הנער במצוות כשמגיע לגיל 13, כאשר החשובה שבהם היא תפילין של ראש ויד, הקושרים את הראש- המחשבה, ואת היד- המעשה, ברוח התורה.
</div> <span>
''' <div> <div id="ftn1">▼
<span class="MsoFootnoteReference"> <span> <span r"="r
▲<div id="ftn1">
▲<span class="MsoFootnoteReference"> <span> <span r"="r""> <span class="MsoFootnoteReference"> <span>
(1)''' ''' ''' ''' ''' ] <span>
שמות, כ"ט, ל"ט.
</div> <div id="ftn2">
<span class="MsoFootnoteReference"> <span> <span r"="r
(2)''' ''' ''' ''' ''' ] <span>
בראשית, ח', כ"א
</div> <div id="ftn3">
<span class="MsoFootnoteReference"> <span> <span r"="r
(3)''' ''' ''' ''' ''' ] <span>
ראה רש"י על אתר.
</div> <div id="ftn4">
<span class="MsoFootnoteReference"> <span r"="r
(4)''' ''' ''' ''' ''' ] <span>
אחד ממרכיבי התנאי של בני גד ובני ראובן הוא כפילות התנאי.
</div> </div>
<noinclude>▼
{{מידה טובה|מידת התקוה}}
[[קטגוריה:שיעורים בפרשת השבוע|לפתח חטאת רובץ]]▼
[[קטגוריה:בראשית כה כב|לפתח חטאת רובץ]]▼
</noinclude>
{{מקורות|מקורות=
על-פי מאמר של ד"ר מנחם צוקר שפורסם לראשונה בספר "שיעורים" וגם ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/sofrim/zuckm/46.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 2005-06-03.
}}
▲<noinclude>
<noinclude>
▲[[קטגוריה:שיעורים בפרשת השבוע|לפתח חטאת רובץ]]
▲[[קטגוריה:בראשית כה כב|לפתח חטאת רובץ]]
{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://www.tora.us.fm/tnk1/sofrim/zuckm/46.html}}
| |||