ביאור:משלי יז כח: הבדלים בין גרסאות בדף
[גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עדכון מאתר הניווט בתנך |
עדכון מאתר הניווט בתנך |
||
שורה 2:
= מותר להסתיר חוסר-ידע =
בימינו מקובל לומר שאדם ישר צריך להגיד את כל האמת. על-פי ספר משלי, זה לא מדוייק, יש דברים רבים שמותר לאדם לשמור בסוד. אחד מהם הוא רמת הידע שלו:
{{צמ|
'''גם''' [[ביאור:גם בתחילת הפסוק = בנוסף לפסוק הקודם, או "אפילו"|= מילה המציינת שהפסוק מוסיף על מה שנאמר בפסוק הקודם]] ; הפסוק הקודם משבח את השתיקה - {{צ|חושך אמריו - יודע דעת, יקר רוח, איש תבונה}} ( [[ביאור:ככל ששותקים יותר - מרוויחים יותר|פירוט]] ); והפסוק שלנו בא לומר "בנוסף ליתרונות שנזכרו בפסוק הקודם, יש לשתיקה יתרון נוסף - היא מאפשרת לאדם להסתיר את איוולתו". הסמיכות בין הפסוקים מלמדת שגם בפסוק שלנו השתיקה היא מעשה חיובי, ומכאן שאדם אויל אינו חייב לגלות את איוולתו - מותר לו לשתוק, גם אם כתוצאה מכך יחשבו שהוא חכם או אפילו נבון.
כמובן, אין בכך כל היתר לאדם '''לשקר''' ולהגיד שהוא יודע דברים שאינו יודע; מותר רק לשתוק.
'''אויל''' [[ביאור:אויל = שטחי|= שטחי]] .
'''מחריש''' [[ביאור:החריש = לא הגיב על דיבור או על מעשה|= לא מגיב לדברים שאומרים לו]] .
'''חכם''' [[ביאור:חכמה = הכישרון לשמוע, ללמוד וללמד|= היודע ללמוד מאחרים]] .
'''אויל מחריש חכם ייחשב''' = אדם שטחי שאינו מגיב - עשוי להיחשב לאדם היודע ללמוד מאחרים; אנשים שרואים שאינו עונה, עשויים לחשוב שהוא מתרכז בדברים שאומרים לו ולומד אותם.
'''אוטם שפתיו''' = מי שאינו מדבר כלל, אינו פותח בשיחה.
'''נבון''' [[ביאור:תבונה = הכישרון לחשוב ולהסיק מסקנות|= היודע להסיק מסקנות]] .
'''ואוטם שפתיו נבון''' = מי שאינו פותח בשיחה, עשוי להיחשב לאדם היודע להסיק מסקנות; אנשים שרואים אותו יושב בשקט, עשויים לחשוב שהמוח שלו עובד ומסיק מסקנות מעניינות.
יותר מזה: ברוב הפסוקים, [[ביאור:נחשב = היה דומה לדבר אחר, באופן יחסי|הפועל "נחשב" מציין שדבר דומה, באופן יחסי, לדבר אחר]] ; כלומר, האויל השותק, לא רק נתפס כחכם וכנבון בעיני אחרים, אלא הוא באמת חכם ונבון יחסית לאוילים אחרים, שאינם שותקים: הוא חכם לפחות בעניין זה, שהוא יודע שאין לו מה להגיד.
וכדברי הפתגם העממי: "אם אין לך מה להגיד - אל תגיד את זה בקול רם"...
<div class="advanced">
שורה 33:
1. אפשר לפרש את הפסוק לפי המשמעות השניה של המילה '''גם''' = אפילו: "אפילו אויל, כאשר הוא מחריש ייחשב לחכם, וכאשר הוא אוטם שפתיו ייחשב לנבון".
2. ע"פ מצודת דוד, '''אויל מחריש''' = " {{צפ|תוכן=מי שיוכל '''להשתיק''' גם את '''האויל'''
::*אולם, פירוש זה אינו מתאים למשמעות המקובלת של הפועל [[ביאור:החריש = לא הגיב על דיבור או על מעשה|החריש, שמשמעו שתק ולא השתיק]] .
3. היה אפשר לחשוב, שהפסוק דווקא מזהיר את האויל, שלא ישתוק, כי השתיקה עלולה להטעות את האנשים שמסביבו ולגרום להם לחשוב שהוא חכם.
::*אולם, פירוש זה אינו מתאים למשמעות המקובלת של הפועל [[ביאור:נחשב = היה דומה לדבר אחר, באופן יחסי|נחשב, שמציין תכונה אמיתית ולא הטעיה]] .
</div>
{{מקורות|מקורות=▼
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mjly/mj-17-28.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 2005-11-08.▼
}}▼
<noinclude>▼
▲<noinclude>
{{קטן|הקטגוריות נמצאות ב: {{עריכה|ביאור:מותר להסתיר חוסר-ידע|ביאור:מותר להסתיר חוסר-ידע}}}}
{{מידה טובה|שמירת סוד|בלי קטגוריה}}
</noinclude>
▲{{מקורות|מקורות=
▲על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה בסגלות משלי וגם ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mjly/mj-17-28.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 2005-11-08.
▲}}
<noinclude>
{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mjly/mj-17-28.html}}
|