ביאור:משלי טו ב: הבדלים בין גרסאות בדף
[גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עדכון מאתר הניווט בתנך |
עדכון מאתר הניווט בתנך |
||
שורה 10:
::*"הדעה שלך נובעת משטיפת מוח שעשו לך" (העיקר זה אם היא נכונה או לא - מה זה משנה ממה היא נובעת?),
::*"אתה מדבר שטויות, אתה הופך את השקר לאמת ואת האמת לשקר, אתה מטעה את הציבור, אתה צריך להבחין בין דברים שאתה יודע לבין דברים שאתה לא יודע..." (הבנתי שאתה לא מסכים איתי, מה הטעם לחזור על עובדה זו במילים שונות? יהיה יותר יעיל אם תנמק מדוע לדעתך אני טועה),
::*"דע לך ש..." (אם תגיע לעיקר - אני אדע יותר מהר), ועוד.
הכישרון לקצר, להגיד רק את המילים החשובות והתורמות להבנת העניין, הוא כישרונם של החכמים:
{{צמ|
הפסוק מציג שני ניגודים בין '''החכמים''' ''' '''( [[ביאור:חכמה = הכישרון לשמוע, ללמוד וללמד|= האוהבים ללמוד והיודעים ללמד]] ) לבין '''הכסילים''' ( [[ביאור:כסיל = השונא דעת|= השונאים ללמוד]] ).
ניגוד אחד הוא ברור: החכמים אומרים דברי '''דעת''', והכסילים אומרים דברי '''איוולת'''. אך יש ניגוד נוסף:
::*החכמים '''מיטיבים''' את דברי הדעת שלהם,
::*והכסילים '''מביעים''' את דברי האיוולת שלהם.
'''היטיב''' = תיקן, שיפר, עשה טוב יותר; כמו ב {{צמ|
'''הביע''' [[ביאור:הביע = דיבר בשטף כמו מעיין נובע|= דיבר הרבה, ללא מעצורים]] .
שורה 29:
מהניגוד בין שני המושגים ניתן ללמוד, שהשיפור שעושה החכם בדבריו הוא הקיצור והמיעוט במילים: " {{צפ|תוכן='''תיטיב דעת ''' = תתקן את הדעת, כי אף אמרי דעת ידבר בתקון נמרץ ובמלות קצרות; אבל '''פי כסילים ''' - אף דברי '''אולת ''' ירבו באמרים, כמעיין '''הנובע'''}} " {{קטן|קטן= (מצודת דוד)|}} .
החכמים הם המומחים ללימוד והוראה - הם יודעים שכדי ללמד צריך לקצר, כדברי חז"ל: " {{צפ|תוכן=לעולם ישנה אדם לתלמידיו דרך קצרה}} ". כשהמורה מלמד בדרך קצרה, קל יותר לתלמידים להתרכז ולזכור את דבריו; ואכן, המשנה, כמו התורה, כתובה בשפה קצרה ותמציתית ביותר, לכל מילה יש משמעות - {{צ|לשון חכמים תיטיב דעת}}.
אך הכסילים שונאים ללמוד, הם רוצים רק "לשפוך" את המחשבות הפרטיות שלהם, גם אם הן שטחיות וטפשיות - {{צ|ופי כסילים יביע איוולת}}.
במשך הדורות, חכמת הקיצור התפתחה והגיעה לשיא במדעים המדוייקים, שם מנסחים תופעות מורכבות בנוסחאות מתמטיות קצרות ביותר. גם בשאר המדעים, מקובל לכתוב תקציר בתחילת כל מאמר.
[http://www.sideroad.com/writing/column4.html מומחים בכתיבה עסקית ממליצים להקפיד על קיצור] ; גם עורכי עיתונים משתדלים לקצר את המאמרים ולהוריד מהם מילים מיותרות; ובצחוק אמרו: " {{צפ|תוכן=הימנעו, אם אפשר, ממילים ומביטויים ריקים, שהם, ללא ספק, מחלה לשונית נפוצה, ובעצם אין בהם צורך}} " {{קטן|קטן= ( [http://hydepark.hevre.co.il/topic.asp?whichpage=1&topic_id=1174552 רוביק רוזנטל, הזירה הלשונית] )|}} .
גם בויכוחים ישנה חשיבות לקיצור. אנשים שרוצים לשכנע, נוטים להביא הרבה נימוקים - גם נימוקים טובים וגם נימוקים פחות טובים - מתוך מחשבה שריבוי הנימוקים יגדיל את רמת השיכנוע. למעשה, גם המחקרים הפסיכולוגיים וגם הניסיון היומיומי מלמדים שגישה זו אינה נכונה: אם מביאים הרבה נימוקים טובים, ונימוק אחד לא טוב - הצד השני ייתפס לנימוק הפחות טוב ויתקוף אותו, וכל ה"עוקץ" של הנימוקים הטובים יילך לאיבוד.
יש להיזהר בכך במיוחד כשמותחים ביקורת, ולמתוח ביקורת בקיצור {{צמ|
תחום אחד שבו לא צריך לקצר הוא בדברי ידידות ואהבה המשמחים את הלב {{צמ|
<div class="future">
שורה 51:
פסוקים נוספים על כשרון הפטפוט של הכסילים:
::* {{צמ|
::* {{צמ|
::*ואולי גם {{צמ|
לפעמים דווקא לא צריך לקצר - ראו [[ביאור:התועלת שבדיבורים מיותרים|שמן וקטורת ישמח לב, ומתק רעהו מעצת נפש]] .
שורה 59:
פסוקים נוספים על [[ביאור:כסיל - אויל|כסילים ואיוולת]] .
עוד [http://hydepark.hevre.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=1174552&whichpage=2 כללי כתיבה / עצור כאן חושבים] .
</div>
{{מקורות|מקורות=▼
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mjly/mj-15-02.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 2005-10-30.▼
}}▼
<noinclude>▼
▲<noinclude>
{{קטן|הקטגוריות נמצאות ב: {{עריכה|ביאור:בקיצור ולעניין|ביאור:בקיצור ולעניין}}}}
{{מידה טובה|מידת השתיקה|בלי קטגוריה}}
</noinclude>
▲{{מקורות|מקורות=
▲על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה בסגלות משלי וגם ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mjly/mj-15-02.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 2005-10-30.
▲}}
<noinclude>
{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mjly/mj-15-02.html}}
|