ביאור:אל תקנא בטרוריסטים: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עדכון מאתר הניווט בתנך
עדכון מאתר הניווט בתנך
שורה 1:
 
 
{{מאמר כלל}}
שורה 5 ⟵ 4:
לאחר כל פיגוע, ניתן לשמוע אנשים ברחוב (ולפעמים גם בתקשורת) שדורשים "להילחם נגדם בשיטות שלהם", "לעשות להם את מה שמצרים/ירדן/סוריה היו עושות", וטוענים ש"הם הורגים אזרחים חפים מפשע שלנו - אז גם אנחנו צריכים להרוג אזרחים חפים מפשע שלהם, כי זו השפה היחידה שהם מבינים", וכו'...
 
כל הטענות האלו מראות על קנאה - קנאה ב"חיים הקלים" שיש לטרוריסטים, שהורגים בלי הבחנה, ולא צריכים להתאמץ להבחין בין לוחם לאזרח. אכן, החיים שלנו היו הרבה יותר קלים אם היינו נלחמים בדרך הזאת, אבל חכמי התנ"ך יצאו נגד הגישה הזאת בחמישה מקומות לפחות, ונתנו לפחות 4 סיבות מדוע לא צריך לקנא ברשעים: '''
 
::*משלי ג לא: {{צ|אל תקנא באיש חמס, ואל תבחר בכל דרכיו. כי תועבת ה' נלוז, ואת ישרים סודו}}: אין לך מה לקנא באיש '''חמס''' ( [[ביאור:חמס = קלקול והשחתה בחומר או ברוח|= קלקול והשחתה]] ), כי הוא מרוחק מה'. גם אם הוא מצליח מבחינה חומרית - אין טעם לחייו כי הוא מפסיד את '''סוד ה'''' ( [[ביאור:סוד = א. חבורה מצומצמת, ב. דבר סתר|= קרבת ה']] ).
שורה 16 ⟵ 15:
כל הפסוקים האלה נאמרו, כפי שניתן לראות מתוכנם, על מצב שבו הרשעים באמת נוחלים הצלחות חומריות משמעותיות, ומצבם החומרי טוב יותר ממצבם של הצדיקים, ולכן החכם צריך לטרוח ולהסביר שההצלחה הזאת היא רק זמנית, או שאינה העיקר.
 
אולם, הקנאה שאנשים מקנאים בטרוריסטים בימינו היא ירודה אף יותר מהקנאה שנזכרה בפסוקים; הטרוריסטים בימינו, גם מבחינה חומרית, נמצאים במצב רע וקשה יותר מהמדינות הנלחמות בהם; הם אולי נוחלים הצלחות מוראליות מדי פעם, מצליחים "לגרש" צבא של מדינה מסויימת משטח מסויים, "להכריח" מדינה מסויימת לשחרר אסירים, וכו'... אבל הם משלמים על כך מחיר מאד כבד - הם חיים בבונקרים, בפחד מתמיד מפני חיסול; כל חייהם נאלצים לברוח ממקום למקום; בתיהם נהרסים שוב ושוב; גם המדינות שנותנות להם חסות סובלות מעוני ומחסור, שאנחנו - החיים במדינה נאורה - לא מסוגלים בכלל להעלות על דעתנו. במצב זה, קשה לי להבין איך ישנם אנשים שעדיין מקנאים בהם וחושבים שהם " [http://he.manhigut.org/content/view/2751/140/ מנצחים] ". '''
 
<div class="advanced">
שורה 22 ⟵ 21:
==לעיון נוסף==
 
אסור לקנא ברשעים לא רק מבחינה חומרית אלא גם מבחינה רוחנית. לפעמים נראה לנו שעמים אחרים עובדים את ה' באדיקות רבה יותר מאיתנו; לפני שמחליטים ללמוד מהם ולחקות אותם, יש לוודא שהם לא רשעים. כך הזהיר משה את בני ישראל לפני שנכנסו לארץ כנען, {{צמ|השמרהִשָּׁמֶר לךלְךָ פןפֶּן תנקשתִּנָּקֵשׁ אחריהםאַחֲרֵיהֶם... ופןוּפֶן תדרשתִּדְרֹשׁ לאלהיהםלֵאלֹהֵיהֶם לאמרלֵאמֹר 'איכהאֵיכָה יעבדויַעַבְדוּ הגויםהַגּוֹיִם האלההָאֵלֶּה אתאֶת אלהיהםאֱלֹהֵיהֶם ואעשהוְאֶעֱשֶׂה כןכֵּן גםגַּם אניאָנִי'. לאלֹא תעשהתַעֲשֶׂה כןכֵּן לה' אלהיךאֱלֹהֶיךָ, כיכִּי כלכָּל תועבתתּוֹעֲבַת ה' אשראֲשֶׁר שנאשָׂנֵא עשועָשׂוּ לאלהיהםלֵאלֹהֵיהֶם, כיכִּי גםגַּם אתאֶת בניהםבְּנֵיהֶם ואתואֶת בנתיהםבְּנֹתֵיהֶם ישרפויִשְׂרְפוּ באשבָאֵשׁ לאלהיהםלֹאֱלֹהֵיהֶם|דברים יב ל}}- יושבי הארץ בימי התנ"ך היו מאד "דתיים", כל כך דתיים עד ששרפו את ילדיהם באש לשם אלהיהם. אנשים ששולחים את ילדיהם לשרוף את עצמם לשם האל הם רשעים ואסור לקנא בהם כלל, גם לא מבחינה רוחנית - {{צ|אל תתחר במרעים, אל תקנא ברשעים}}.
 
עוד על המשמעות של קנאה ותחרות ברשעים, ראו [[ביאור:האם מותר להתגרות ברשעים?|מתי מותר להתגרות ברשעים]] .
 
</div>
'''
 
{{מקורות|מקורות=
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/al_ttxr_btror.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 2004-02-06.
}}
<noinclude>
 
<noinclude>
[[קטגוריה:כלל תנך|אל תקנא בטרוריסטים]]
[[קטגוריה:מוסר מלחמה|אל תקנא בטרוריסטים]]
[[קטגוריה:מוסר מלחמה בימינו|אל תקנא בטרוריסטים]]
[[קטגוריה:קנאהסגלות בזולתמשלי ונזקיהג|אל תקנא בטרוריסטים]]
[[קטגוריה:שלום ובטחון בספר משלי|אל תקנא בטרוריסטים]]
[[קטגוריה:משלי ג לא|אל תקנא בטרוריסטים]]
שורה 42 ⟵ 38:
[[קטגוריה:משלי כד יט|אל תקנא בטרוריסטים]]
[[קטגוריה:תהלים לז א|אל תקנא בטרוריסטים]]
{{מידה רעה|מידת הקנאה}}
[[קטגוריה:קנאה בזולת ונזקיה|אל תקנא בטרוריסטים]]
</noinclude>
{{מקורות|מקורות=
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה בסגלות משלי וגם ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/al_ttxr_btror.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 2004-02-06.
}}
 
<noinclude>
{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/al_ttxr_btror.html}}