ביאור:משלי טז כח: הבדלים בין גרסאות בדף

'''איש תהפוכות''' ממציא שקרים, ובכך '''משלח''' ומצית את אש '''המדון''' והמריבה; אולם, רק '''נרגן''' - המייחס לבן/בת זוגו שנאה וכוונה רעה - רק הוא יכול '''להפריד אלוף''' - רק הוא יכול לגרום למריבה לבעור עד שתגרום לבני הזוג להיפרד. '''

גם אם אנחנו מאד רוצים למנוע מריבות - לא הכל בשליטתנו: תמיד יהיו רמאים ואנשי תהפוכות שיציתו את אש המריבה. מה שכן בשליטתנו הוא, לדאוג שהמריבה לא תבער לאורך זמן, וכדי לעשות זאת צריך לא להיות '''נרגן''' - לא נייחס לזולת כוונה רעה; נסביר לעצמנו, שגם אם מישהו פגע בנו - הוא בוודאי פעל מתוך כוונה טובה ולא מתוך שנאה. כך, גם אם יהיו מריבות, הן יסתיימו מהר ולא יעכירו את האוירה בינינו, {{צ|ובאין נרגן ישתק מדון}}. '''

כשבני ישראל היוצאים ממצרים עמדו על גבול ארץ ישראל, הם שלחו 12 אנשים שיתורו את הארץ וימפו אותה, כדי שיוכלו להתחיל לחלק אותה ל-12 שבטי ישראל. כשהם חזרו, הם פתחו את דבריהם בדברי שבח על הארץ: '''

אך לאחר מכן, 10 מהשליחים "זיגזגו", הפכו כיוון וניסו לשכנע את בני ישראל שהמצב הבטחוני בארץ קשה ואי אפשר לכבוש אותה: '''

ולאחר מכן הפכו את דבריהם לגמרי, וטענו שגם הארץ היא רעה, ושבכלל אין טעם להיכנס אליה: '''

התגובה של בני ישראל היתה: '''

הפסוק שלנו מתאר את האירוע בתמציתיות: '''

ואכן, חלק מהמפרשים לפסוקנו פירשו שה '''אלוף''' הוא הקב"ה, " {{צפ|תוכן=אלופו של עולם}} " {{קטן|קטן= (רש"י)|}} . '''