ביאור:ירמיהו יב ה: הבדלים בין גרסאות בדף

לאחר שירמיהו [[ביאור:ירמיהו מתלונן על הצלחת הרשעים|התלונן על הצלחת הרשעים]] , ה' ענה לו (יב 5-6): {{צ| '''כִּ י אֶת-רַגְלִים רַצְתָּה וַיַּלְאוּךָ, וְאֵיךְ תְּתַחֲרֶה אֶת-הַסּוּסִים''' ?; וּבְאֶרֶץ שָׁלוֹם אַתָּה בוֹטֵחַ, וְאֵיךְ תַּעֲשֶׂה בִּגְאוֹן הַיַּרְדֵּן? כִּי גַם-אַחֶיךָ וּבֵית-אָבִיךָ, גַּם-הֵמָּה בָּגְדוּ בָךְ--גַּם-הֵמָּה קָרְאוּ אַחֲרֶיךָ, מָלֵא; אַל-תַּאֲמֵן בָּם, כִּי-יְדַבְּרוּ אֵלֶיךָ טוֹבוֹת}} . מה המשמעות של תשובת ה', ואיך היא קשורה לדברי ירמיהו? נפרש את הפסוקים ע"פ שתי משמעויות אפשריות של הפועל "תתחרה":

 

לפי רוב המפרשים, דברי ה' בנויים במבנה של "קל וחומר": "אם לא הצלחת להשתלב ולהתמודד בריצה עם אנשים שרצים ברגליהם, איך תשתלב ותתמודד בחברתם של אנשים שרוכבים על סוסים?!". משמעות הפועל "תתחרה" היא "תתערב ותשתלב בחברה", או "תתמודד בריצה", ומשמעות הדברים היא - "<span style="COLOR: rgb(204,102,0)">

 

::*א. [מלבי"ם] ה' אומר לירמיהו שהמצב הרבה יותר גרוע ממה שחשב - הוא התלונן על הצלחתם של הרשעים הקטנים, אך למעשה יש רשעים הרבה יותר גדולים שהוא עדיין לא פגש; השחיתות כבר השתלטה על כל המדינה, ואין טעם להעניש את הרשעים הקטנים, אלא רק להרוס הכל ולבנות מחדש ( [[ביאור:ירמיהו מתלונן על הצלחת הרשעים|פירוט]] ).

::*ב. [דעת מקרא] ה' לא עונה כאן לירמיהו, אלא רק מוכיח אותו על כך שהוא מתייאש מהר, ועובר על מה שציווה אותו בתחילת דרכו (פרק א) - {{צ|אל תחת מפניהם}}. תשובת ה' לירמיהו נמצאת בפסוק הקודם או בפסוקים הבאים ( [[ביאור:אתיו לאכול|פירוט]] ).

 

 

 

::* {{צמ|לדוד אל '''תתחר''' במרעים, אל '''תקנא''' בעשי עולה|תהלים לז א}}.

 

 

::* {{צמ| '''''' '''סוסים''' מיזנים משכים היו, איש אל אשת רעהו יצהלו|ירמיהו ה ח}}

 

ירמיהו {{צ|נלאה}}, כלומר סבל והתעייף, ממאבקו ברשעים הקטנים, שנמשלו לרגלים; והוא {{צ|התחרה}} וכעס על הצלחתם של הרשעים הגדולים, שנמשלו לסוסים; וה' אמר לו "<span style="COLOR: rgb(204,102,0)">

 

::*א. כמו שהסברנו קודם - ה' אומר לירמיהו שהמצב בעם הרבה יותר חמור ממה שחשב; הוא חשב שיש לו עסק עם רשעים קטנים הדומים לרגלים, ושאם ה' יעניש חלק מהם, האחרים יראו ויתחרטו; אבל למעשה הכעס והתלונה שלו מופנים כלפי רשעים הרבה יותר גדולים הדומים לסוסים, וגם אם יענישו חלק מהם, האחרים לא יתחרטו אלא ימשיכו לחטוא {{צ|כסוס שוטף במלחמה}}, ולכן כבר אין טעם להעניש אלא יש להרוס את הכל ולבנות מחדש ( [[ביאור:ירמיהו מתלונן על הצלחת הרשעים|פירוט]] )

::*ב. ה' לא עונה כאן לירמיהו, אלא רק מוכיח אותו על כך שהוא גורם לעצמו כעס מיותר ומזיק. [[ביאור:האם מותר להתגרות ברשעים?|האם מותר להתגרות ברשעים?]] [[ביאור:האם מותר להתגרות ברשעים?|הכעס על הצלחתם של הרשעים הוא מועיל רק כאשר הוא מוביל את האדם לפעולה - להיאבק ברשעים ולעשות בהם דין צדק]] ; אולם, ירמיהו היה חלש מכדי להילחם ב"סוסים", שהרי אפילו במאבק עם ה"רגלים" הוא נלאה והתעייף (אולי הכוונה לאנשי ענתות שניסו להרגו - בסוף הפרק הקודם); אדם שאין לו כוח להילחם, עדיף שלא יכעס אלא רק יתפלל ויחכה שה' יעשה דין ברשעים, כפי שמוסבר בהמשך הנבואה, שהיא התשובה העיקרית לתלונתו של ירמיהו ( [[ביאור:אתיו לאכול|פירוט]] ).

 

{{מקורות|מקורות=

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/nvia/yrmyhu/yr-12-05.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 2006-03-16.

}}

 

{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://www.tora.us.fm/tnk1/nvia/yrmyhu/yr-12-05.html}}