ביאור:קהלת ז ב: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עדכון מאתר הניווט בתנך
עדכון מאתר הניווט בתנך
שורה 2:
 
= טוב לכת אל בית אבל מלכת אל בית משתה =
נניח שיש לוויה וחתונה באותו זמן, או "שבעה" ו"שבע ברכות" באותו זמן, ואתם לא יכולים ללכת לשניהם. לאיזה מהם כדאי ללכת? על-פי שלמה המלך, יש ללכת ללוויה:
 
{{צמ|טוֹב לָלֶכֶת אֶל בֵּית אֵבֶל, מִלֶּכֶת אֶל בֵּית מִשְׁתֶּה; בַּאֲשֶׁר הוּא סוֹף כָּל הָאָדָם, וְהַחַי יִתֵּן אֶל לִבּוֹ|קהלת ז ב}}.
{{צמ|טוב ללכת אל בית אבל, מלכת אל בית משתה; באשר הוא סוף כל האדם, והחי יתן אל לבו|קהלת ז ב}}.
 
קהלת מציין שני נימוקים: ''' 
 
::*'''באשר הוא סוף כל האדם''' - הלוויה היא דרכו האחרונה של האדם - אם לא תלווה אותו הפעם, לא יהיו לך עוד הזדמנויות לכבד אותו; אבל החתונה היא רק אירוע אחד מתוך רבים - אם לא תבוא לחתונה, תוכל לבוא לחנוכת הבית, לברית של הבן, לבר מצוה וכד'.
::*'''והחי יתן אל לבו''' - בלוויה או בבית אֵבֶל מדברים על תכונותיו הטובות של המת - תכונות שיש להן חשיבות לטווח ארוך ונזכרות גם אחרי מותו, והאדם החי שבא לשם שומע את הדברים ולומד מה באמת חשוב בחיים; אבל בחתונה לא לומדים שום דבר חשוב - לכל היותר "לומדים" על אוכל, מוסיקה וריקודים...
 
ואפשר גם להסביר:
 
::*'''באשר הוא סוף כל האדם''' - אדם המשתתף בלוויה נזכר במוות, שהוא סופו של כל אדם; הוא נזכר שגם סופו יגיע, ולכן -
::*'''והחי יתן אל לבו''' - הוא נותן אל ליבו את ערכם של החיים, ולומד לנצל את חייו בצורה טובה יותר {{קטן|קטן= (ע"פ גליה)|}} .
 
<div class="advanced">
 
==פירושים נוספים==
יש שפירשו את סיום הפסוק - והחי ייתן אל ליבו - בצורה שונה במקצת: "למרות ועל-אף הסיכוי כי (בדורות הבאים) לא יממש האדם את המלצתו, המלצת קהלת " '''טוב ללכת אל בית אבל''' " מתועדת, כי אולי (בדור שלם) יימצא אדם '''חי''' ונבון, אשר כן '''יתן אל לבו''' ." {{קטן|קטן= (רמי ניר)|}} </div>
 
{{מקורות|מקורות=
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mgilot/qh-07-02.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 2008-01-20.
}}
<noinclude>
== תגובות ==
 
לפי הבנתי, יש עדיפות במציאת 'האמת' הנצחית בבית אבל כיוון ששם ובאותו הזמן של האבלות אדם מבין את רגעיות החיים ועולות מנגד שאלות לגבי משמעות הקיום וקיום משמעות נצחית.
מאת: רמי ניר '''
 
קיימת הווא אמינה ללמוד את נצחיות החיים אף בעזרת 'איפכא מסתברא' מדבקות האדם ברגע ההווה במשתה ובכל הכרוך בו.
למרות ועל-אף הסיכוי כי (בדורות הבאים) לא יממש האדם את המלצתו, המלצת קהלת " '''טוב ללכת אל בית אבל''' " מתועדת, כי אולי (בדור שלם) יימצא אדם '''חי''' ונבון, אשר כן '''יתן אל לבו''' .
 
לכן הפסוק בא להשמיע ,לפי טעמי, שיש עדיפות ללמוד על כך שהחיים חולפים ולא נצחיים וכך המציאות כולה מעצבות בית האבל ולא משמחת בית המשתה. כיוון שלפי הבנתי יש עוצמה חזקה בלימוד על ידי כאב (בית האבל) מאשר בלימוד על ידי שמחה (של משתה).
 
:::: -- dan fridman, 2010-05-14 02:09:31
 
 
<noinclude>
{{קטן|הקטגוריות נמצאות ב: {{עריכה|ביאור:טוב לכת אל בית אבל מלכת אל בית משתה|ביאור:טוב לכת אל בית אבל מלכת אל בית משתה}}}}
 
{{מידה טובה|מידת השמחה|בלי קטגוריה}}
</noinclude>
{{מקורות|מקורות=
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mgilot/qh-07-02.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 2008-01-20.
}}
 
<noinclude>
{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mgilot/qh-07-02.html}}