ביאור:משלי טו יג: הבדלים בין גרסאות בדף
| [גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עדכון מאתר הניווט בתנך |
עדכון מאתר הניווט בתנך |
||
שורה 16:
אך כשלאדם יש אופי עצוב ומדוכדך, אין זה מתבטא מייד במראה החיצוני. האדם מסוגל לשמור את העצבות שלו בלב ולהציג פנים שמחות כלפי חוץ, כמו שנאמר ב {{צמ|גַּם בִּשְׂחוֹק יִכְאַב לֵב, וְאַחֲרִיתָהּ שִׂמְחָה תוּגָה|משלי יד יג}}( [[ביאור:גם בשחוק יכאב לב, ואחריתה שמחה תוגה|פירוט]] ).
אך העצבות משפיעה מבפנים - על המחשבות:
'''רוח נכאה''' [[ביאור:רוח נכאה = מחשבה שבורה ומיואשת|= מחשבה נֵכָה, שבורה ומיואשת]] .
'''ובעצבת לב רוח נכאה''' = כשאדם נמצא במצב של עצבות ודיכאון, קשה לו לשלוט במחשבות שלו, כל מחשבה שהוא מנסה להעלות בדעתו "נשברת" וסוטה לכיוון של ייאוש: " {{צפ|תוכן=כאשר אנשים מדוכאים מנסים להיאבק במחשבותיהם הדכאוניות, נבצר מהם ליצור לעצמם חלופות טובות יותר. לאחר שהחל הגל הדכאוני של המחשבה, יש לו השפעה חזקה, כמעט מגנטית, על מסלול האסוציאציות. לדוגמה, כאשר אנשים נתבקשו לפענח משפטים קצרים, שסדר המילים בהם השתבש, הם הצליחו בפיענוח היגדים דכאוניים ("העתיד הקרוב נראה רע") הרבה יותר מאשר בפיענוח היגדים מרנינים ("העתיד הקרוב נראה נפלא").}}
{{צפ|תוכן=נטיית הדיכאון להנציח את עצמו משפיעה אפילו על הסוגים של הסחות-הדעת שאנשים בחרו בהם. כאשר ניתנה לאנשים מדוכאים רשימה של דרכים - חלקן עליזות וקלות וחלקן כבדות ורציניות - להסיח את דעתם ממשהו עצוב... הם בחרו במידה גדולה יותר בפעילויות המלנכוליות. ריצ'ארד ונצלאף (Wenzlaff), פסיכולוג מאוניברסיטת טקסס, שערך מחקרים אלה, הגיע למסקנה כי אנשים שכבר נקלעו לדיכאון צריכים לעשות מאמץ מיוחד כדי למקד את תשומת ליבם במשהו עליז לחלוטין, ולהשגיח בקפדנות שלא יבחרו בשגגה במשהו - סרט סוחט דמעות, ספר טרגי - שישוב ויקדיר את מצב רוחם}} " {{קטן|קטן= (ד"ר דניאל גולמן, "אינטלגנציה רגשית", עמ' 90)|}} .
שורה 29:
1. כפי שהסברנו למעלה, הקשר הוא ניגודי - השמחה מתבטאת במראה החיצוני של הפנים, אך הצער הוא פנימי יותר ומתבטא בעיקר במחשבות דיכאוניות. הבחנה זו חשובה במיוחד לאנשים העוסקים באבחון וייעוץ, שלא יטעו כשהם רואים אדם המפגין שמחה כלפי חוץ, כי ייתכן שבתוכו הוא מדוכא {{קטן|קטן= (ע"פ גליה)|}} .
2. וייתכן ששני חלקי הפסוק עוסקים במראה חיצוני, שכן גם '''רוח נכאה''' מייבשת את העצמות ופוגעת בבריאות הגוף, {{צמ|לֵב שָׂמֵחַ יֵיטִב גֵּהָה, '''וְרוּחַ נְכֵאָה''' תְּיַבֶּשׁ גָּרֶם|משלי יז כב}}( [[ביאור:השמחה משפרת את הבריאות|פירוט]] ); כאשר אדם לא בריא, הוא נראה רע, {{צמ|
3. יש שפירשו, שגם ה '''פָנִים''' כאן מסמלים את בריאות הגוף והנאתו: " {{צפ|תוכן=...שלא יעלה על הדעת שאין תועלת והפסד על מחשבות הלב... כי יש ללב פועל בגוף - כי עיקר הנאת הגוף וצערו תלויים בלב, כי '''משמחת הלב''' יגיע עיקר תענוג הגוף... '''ובעצבת ליבו''' ויגונו יגיע שבר רוח, ולא תימצא הנאה לגוף עם שבר רוח}} " {{קטן|קטן= (הרב יונה גירונדי)|}} .
4. אפשר לפרש שה '''פָנִים''' כאן מסמלים את הכיוון שאליו האדם '''פונה''' ומסתכל: '''לב שמח ייטיב פנים''' = כשהאדם שמח, הוא מצליח להתקדם היטב בכל כיוון שאליו הוא פונה; אך כשהאדם עצוב, רוחו שבורה ואין לו מוטיבציה להתקדם לשום כיוון: " {{צפ|תוכן=כי השתוקקות האדם למצוה לעשותה או לשאר דברים היא באה מהרוח השורה בו... מי '''שליבו שמח''' בעמלו, ייטב '''פנים''' שלו... אבל מי '''שליבו עצב''' - '''הרוח''' שלו... '''שבורה'''
5. ויש מפרשים, שגם ה"פנים" וגם ה"רוח" הם משל לתקשורת בין ה' לבין האדם - ה' "מסביר פנים" לאדם, ומשרה עליו את "רוח הקודש": " {{צפ|תוכן='''פנים''' בפנים דיבר ה' עמכם... '''רוחי''' אשר עליך...}} " {{קטן|קטן= ( [[:הגאון מווילנה על משלי טו יג|הגאון מווילנה]] )|}} ; לפי זה, הפסוק מלמדנו ש" {{צפ|תוכן=אין רוח הקודש שורה אלא מתוך שמחה}} ".
שורה 39:
<div class="future">
6. ויש מפרשים, שבפסוקנו המושג '''רוח נכאה''' מתאר מראה חיצוני - " {{צפ|תוכן=יראה לך... רוח של זעף}} " {{קטן|קטן= (רש"י, יסוד מלכות)|}} , ולפי זה הוא אכן מנוגד לביטוי '''ייטיב פנים'''
::*אולם, פירוש זה אינו מתאים למשמעות המושג '''רוח נכאה''' [[ביאור:רוח נכאה = מחשבה שבורה ומיואשת|בפסוקים אחרים]] .
7. ויש מפרשים, שהניגוד העיקרי בפסוק הוא בין "פנים" לבין "רוח", ויש לקרוא את החצי השני של הפסוק "ובעצבת לב '''ייטיב''' רוח נכאה"; כלומר, לב שמח בהנאות החומריות משפר רק את המראה החיצוני, בעוד שלב עצוב המצטער על חטאיו משפר גם את המחשבות הפנימיות {{קטן|קטן= (מלבי"ם)|}} .
::*אולם, לא ברור לי מניין לו ש"לב שמח" מתייחס דווקא לשמחה בהנאות חומריות ו"עצבת לב" מתייחסת דווקא לעצבות על חטאים.
שורה 50:
</div>
{{מקורות|מקורות=▼
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה בסגלות משלי וגם ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mjly/mj-15-13.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 2003-05-26.▼
}}▼
<noinclude>▼
== תגובות ==
מאת: 5EDEN50
כאשר אדם עצוב באופי שלו במשך הזמן הוא מקבל הבעת פנים וקמטים שקובעים את עצבונו על פניו דבר שלא מחמיא לאדם העצוב. האדם השמח והחיכן פניו כשל ילד ואפילו קמטיו בפנים הם חביבים.
▲<noinclude>
{{קטן|הקטגוריות נמצאות ב: {{עריכה|ביאור:השמחה משפרת את המראה החיצוני|ביאור:השמחה משפרת את המראה החיצוני}}}}
{{מאמר|מידת היופי|בלי קטגוריה}}
{{מידה טובה|מידת השמחה|בלי קטגוריה}}
</noinclude>
▲{{מקורות|מקורות=
▲על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה בסגלות משלי וגם ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mjly/mj-15-13.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 2003-05-26.
▲}}
<noinclude>
{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mjly/mj-15-13.html}}
| |||