ביאור:משלי כד כז: הבדלים בין גרסאות בדף
| [גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עדכון מאתר הניווט בתנך |
עדכון מאתר הניווט בתנך |
||
שורה 7:
מה עדיף לעשות קודם – למצוא עבודה או לקנות דירה? על-פי ספר משלי, עדיף קודם למצוא עבודה:
{{צמ|הָכֵן בַּחוּץ מְלַאכְתֶּךָ, וְעַתְּדָהּ בַּשָּׂדֶה לָךְ; אַחַר - וּבָנִיתָ בֵיתֶךָ|משלי כד כז}}.
קודם צריך האדם להכין לעצמו '''מלאכה''' = מקור פרנסה '''בשדה''' = בחוץ, ורק אחר-כך לבנות לעצמו '''בית'''.
הסיבה לזה היא, לא רק שצריך כסף כדי לממן את הדירה, אלא גם שקניית דירה עלולה לגרום לעצלות; כך ניתן ללמוד מקטע סמוך, שגם הוא מדבר על שדה, משלי כד ל-לד:
" {{צ|עַל '''שְׂדֵה''' אִישׁ עָצֵל עָבַרְתִּי, וְעַל כֶּרֶם אָדָם חֲסַר לֵב.}}
{{צ|וְהִנֵּה עָלָה כֻלּוֹ קִמְּשֹׂנִים, כָּסּוּ פָנָיו חֲרֻלִּים; וְגֶדֶר אֲבָנָיו נֶהֱרָסָה.}}
שורה 21:
{{צ|מְעַט שֵׁנוֹת, מְעַט תְּנוּמוֹת; מְעַט חִבֻּק יָדַיִם לִשְׁכָּב.}}
{{צ|וּבָא מִתְהַלֵּךְ רֵישֶׁךָ, וּמַחְסֹרֶיךָ כְּאִישׁ מָגֵן}} ":
כאשר לאדם יש בית ועדיין אין לו עבודה, הוא עלול להתפתות להיות עצל – לשכב בביתו בחיבוק ידיים, ולהזניח את העבודה בשדה, וכך יישאר חסר-כל.
הסייג למניעת עצלות הוא קודם-כל למצוא עבודה מסודרת, ולהתרגל לעבוד, ורק לאחר מכן לבנות את הבית. כך, כאשר לאדם יש בית, יש פחות סיכוי שהוא יתעצל לצאת לעבודה.
<div class="advanced">
==מקורות, פירושים ומאמרים נוספים==
גם האישה החכמה, גיבורת השליש הראשון של הספר (פרקים א-ט), נוהגת לפי הפסוק שלנו. בפרקים הראשונים (א-ח) היא יוצאת '''החוצה''' כדי לקרוא לתלמידים:
::* {{צמ|חָכְמוֹת '''בַּחוּץ''' תָּרֹנָּה, '''בָּרְחֹבוֹת''' תִּתֵּן קוֹלָהּ|משלי א כ}}( [[ביאור:החכמות יוצאות לרחוב לקרוא לתלמידים|פירוט]] )
::* {{צמ|הֲלֹא חָכְמָה תִקְרָא, וּתְבוּנָה תִּתֵּן קוֹלָהּ. בְּרֹאשׁ מְרוֹמִים עֲלֵי '''דָרֶךְ''', '''בֵּית נְתִיבוֹת''' נִצָּבָה; לְיַד שְׁעָרִים לְפִי קָרֶת, מְבוֹא פְתָחִים תָּרֹנָּה|משלי ח א}}
ורק בפרק ט היא בונה את '''ביתה''':
::* {{צמ|חָכְמוֹת '''בָּנְתָה בֵיתָהּ''' חָצְבָה עַמּוּדֶיהָ שִׁבְעָה|משלי ט א}}( [[ביאור:חצבה עמודיה שבעה|פירוט]] )
שורה 41:
האישה החכמה בפרקים אלה עובדת בהוראה - בפרקים הראשונים היא יוצאת ללמד בחוץ, ובפרק האחרון היא בונה בית-ספר משלה.
סדר הפעולות בפסוק זה - קודם פרנסה ואחר-כך בית - מתאים לפסיקתו של הרמב"ם: " {{צפ|תוכן=דרך בעלי דעה, שיקבע}} {{צפ|תוכן=לו אדם '''מלאכה''' המפרנסת אותו תחילה,}} {{צפ|תוכן=ואחר כך יקנה '''בית דירה''',}} {{צפ|תוכן=ואחר כך ישא '''אישה''',}} {{צפ|תוכן=שנאמר (דברים כ):
}}
שורה 47:
::* {{צפ|תוכן=" '''מי האיש אשר נטע כרם ולא חללו''' "}}
::* {{צפ|תוכן=" '''מי האיש אשר בנה בית חדש ולא חנכו''' "}}
::* {{צפ|תוכן=" '''מי האיש אשר ארש אישה ולא לקחה''' ".
::}}
{{צפ|תוכן=אבל הטיפשים מתחילין לישא '''אישה''', ואחר כך אם תמצא ידו יקנה '''בית''', ואחר כך בסוף ימיו יחזר לבקש '''אומנות''' או יתפרנס מן הצדקה. וכן הוא אומר בקללות (דברים כח ל):
}}
שורה 59:
{{צפ|תוכן=כלומר, יהיו מעשיך הפוכין, כדי שלא תצליח דרכיך.}} " {{קטן|קטן= (רמב"ם הלכות דעות ה יא)|}} .
גם בספר צפניה, בנבואת פורענות, הסדר דומה [[צפניה א יג]]:
::*" {{צ|והיה '''חילם''' למשסה, '''ובתיהם''' לשממה;}}
::* {{צ|ובנו '''בתים''' ולא ישבו, ונטעו '''כרמים''' ולא ישתו את יינם}} ":
האויבים נוהגים בסדר הנכון - קודם לוקחים את הרכוש ואחר-כך את הבתים; אבל בני ישראל - שבנבואה זו הם מקוללים - נוהגים בסדר הפוך: קודם בונים בית ואחר-כך נוטעים כרמים, כפי שהסביר הרמב"ם לגבי הקללות בספר דברים.
הבעיה בדברי הרמב"ם היא, שהרמב"ם כתב את הפסוקים במקור הראשון - דברים כ - בסדר שונה מהסדר שבו הם מופיעים במקור (בית - כרם - אשה), כך שיתאימו לסדר ההפוך בדברים כח (כרם - בית - אשה). על-פי הפשט, אין חשיבות לסדר הפעולות בדברים כ, כי הקטע שם לא בא ללמד את סדר הפעולות הנכון בחיים רגילים, הנושא שם הוא הפטורים משירות קרבי. סדר הפעולות בחיים רגילים כתוב בפסוק שלנו, שבו הפרנסה קודמת לבית. אולם, מכיוון שהרמב"ם כן למד את סדר הפעולות בחיים מדברים כ, מוזר שהוא שינה מהסדר, וייתכן ש" {{צפ|תוכן=אגב שטפו לא דק}} ".
מפרשי הרמב"ם הציעו הסברים שונים לשינוי שעשה הרמב"ם מלשון הכתוב. אחד ההסברים הוא, שיש שני סוגים של בתים: יש בית שנמצא בעיר ומשמש למגורים, ויש בית שנמצא בשדה ומשמש להשגחה על העבודה, מעין משרד. הסדר בית - כרם - אישה מתייחס לבית שהוא משרד - יש להקים משרד לפני (או תוך כדי) שנוטעים את הכרם, והסדר כרם - בית - אישה מתייחס לבית מגורים, כפי שהסברנו את הפסוק שלנו (ע"פ הרב אלחנן סמט, [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/maaliyot/iyunim-2.htm סדר ההתבססות בחיים / מעליות כ] ).
<div class="future">
כך אפשר להסביר מקורות נוספים, שבהם הבית קודם לשדה או לכרם:
::*בעצתו של ירמיהו לבני יהודה הגולים {{צמ|בְּנוּ '''בָתִּים''' וְשֵׁבוּ, וְנִטְעוּ '''גַנּוֹת''' וְאִכְלוּ אֶת פִּרְיָן. קְחוּ '''נָשִׁים''' וְהוֹלִידוּ בָּנִים וּבָנוֹת...|ירמיהו כט ה}}
שורה 79:
מפרשי הרמב"ם הציעו הסברים שונים לשינוי שעשה הרמב"ם מלשון הכתוב. אחד ההסברים הוא, שיש שני סוגים של בתים: יש בית שנמצא בעיר ומשמש למגורים, ויש בית שנמצא בשדה ומשמש להשגחה על העבודה, מעין משרד. הסדר בית - כרם - אישה מתייחס לבית שהוא משרד - יש להקים משרד לפני (או תוך כדי) שנוטעים את הכרם, והסדר כרם - בית - אישה מתייחס לבית מגורים, כפי שהסברנו את הפסוק שלנו (ע"פ הרב אלחנן סמט, [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/maaliyot/iyunim-2.htm סדר ההתבססות בחיים / מעליות כ] ).
ראיה לפירוש זה ניתן להביא מדברי חז"ל: " {{צפ|תוכן=תנו רבנן: '''אשר בנה'''... '''אשר נטע'''... '''אשר ארש'''... - לימדה תורה דרך ארץ, שיבנה אדם בית, ויטע כרם, ואחר כך ישא אישה. ואף שלמה אמר בחכמתו: הכן בחוץ מלאכתך, ועתדה בשדה לך, אחר ובנית ביתך
}}
שורה 85:
::* {{צפ|תוכן='''הכן בחוץ מלאכתך''' - זה בית;}}
::* {{צפ|תוכן='''ועתדה בשדה לך''' - זה כרם;}}
::* {{צפ|תוכן='''אחר ובנית ביתך''' - זו אישה}} " {{קטן|קטן= (תלמוד בבלי, סוטה מד:)|}} .
המשפט " {{צפ|תוכן='''הכן בחוץ מלאכתך''' - זה בית}} " תמוה מאד ונראה מנוגד למשמעות הפסוק, אלא אם כן נפרש כדברי הרב סמט, שהכוונה לבית שהוא משרד - בית שבנייתו מהווה הכנה לתחילת המלאכה.
שורה 91:
וב"שיעורים באגדות חז"ל" פירש, בשם מהרש"א: " {{צפ|תוכן=זה בית - שעל-ידו מכינים את ה' '''חוץ'''' = את הבלתי ראוי למגורים, '''הכן בו מלאכתך''' = לעשות ממנו בית - הראוי למגורים, וכן הבית חוצץ בין הדרים בו לבין הנמצאים מחוץ לו {{קטן|קטן= (מהרש"א, בן יהוידע)|}} }} "; ולא הצלחתי להבין.
ב"ילקוט שמעוני" לספר משלי כתוב מאמר זה בגירסה מתוקנת: " {{צפ|תוכן=תנו רבנן: '''אשר בנה, אשר נטע, אשר ארש''' - למדתך תורה דרך ארץ שיבנה אדם בית ויטע כרם ואח"כ ישא אישה. אף שלמה אמר בחכמתו:
}}
שורה 100:
נראה שמחבר "ילקוט שמעוני" חשב שהמטרה העיקרית של המאמר היא להבהיר שהנישואין צריכים להיות בסוף; לפי זה, אין חשיבות לסדר בין בניית בית לבין מציאת פרנסה - העיקר שהאדם יעשה את שניהם לפני שהוא מתחתן.
אך עדיין קשה להבין, איך הגיע למסקנה ש" '''הכן בחוץ מלאכתך ועתדה בשדה לך''' " מדבר על בניית בית.
===ד. בעשרת הדיברות===
פרשן המקרא ר' אברהם בן עזרא כתב, בתחילת פירושו לעשרת הדיברות (שמות כ א), קטע ארוך שבו הסביר את הסיבות להבדלים שבין עשרת הדיברות שנזכרו בספר שמות, לבין עשרת הדיברות שנזכרו בנאומו של משה רבנו בספר דברים. בין השאר, הוא התייחס להבדל בין:
::* {{צמ|לֹא תַחְמֹד '''בֵּית רֵעֶךָ''' לֹא תַחְמֹד '''אֵשֶׁת רֵעֶךָ''' וְעַבְדּוֹ וַאֲמָתוֹ וְשׁוֹרוֹ וַחֲמֹרוֹ וְכֹל אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ|שמות כ יג}}
::* {{צמ|וְלֹא תַחְמֹד '''אֵשֶׁת רֵעֶךָ''' וְלֹא תִתְאַוֶּה '''בֵּית רֵעֶךָ''' שָׂדֵהוּ וְעַבְדּוֹ וַאֲמָתוֹ שׁוֹרוֹ וַחֲמֹרוֹ וְכֹל אֲשֶׁר לְרֵעֶךָ|דברים ה יז}}
והסביר:
::*" {{צפ|תוכן=ה' אמר '''לא תחמוד בית רעך''', כי אנשי השכל יקנו בית, ואחר-כן אשה, ואחר-כן עבד ואמה ושור וחמור לחרוש שדהו, וככה הם סדורים בפרשה הזאת.}}
::* {{צפ|תוכן=ומשה סדרם על דרך אחרת, כי הבחורים, הם חומדים '''אישה''' תחילה, ואחר-כך '''בית'''...}} "
הסדר הנכון, על-פי אבן עזרא, הוא: קודם לבנות בית, אחר-כך לקחת אישה, ואחר-כך למצוא מקצוע - לקנות שדה ו" {{צפ|תוכן=עׂבד ואמה ושור וחמור לחרוש שדהו}} ".
===ה. אז מה קודם - בית או כרם?===
איך אפשר ליישב את הסתירות בין כל המקורות הללו?
על-פי הרב אלחנן סמט (במאמר [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/maaliyot/iyunim-2.htm "סדר ההתבססות בחיים"] ), יש להבחין בין שני סוגי בתים - שני הסוגים הנזכרים בתורה (ויקרא כה כט-לא): "
::* {{צ|ואיש כי ימכור '''בית מושב עיר חומה''', והייתה גאלתו עד תם שנת ממכרו, ימים תהיה גאלתו.}}
שורה 127:
כדי לעבד שדה, חייבים לבנות בית בתוך השדה, כדי להשגיח על השדה ולשכון בו תוך כדי העבודה. בית כזה - '''בית חצרים''' - הוא למעשה כמו משרד מסחרי: לכל חברה מכובדת חייב להיות משרד לניהול ענייניה, המשרד הוא חלק בלתי נפרד מהעסק.
כעת ניתן להסביר את כל המקורות:
::*המקורות שבהם בניית בית קודמת או מקבילה למציאת עבודה מתייחסים '''לבית חצרים''', כלומר למשרד; לפני שהאדם מתחיל לעבוד, או תוך כדי העבודה, הוא צריך לבנות לעצמו משרד שממנו ינהל את עבודתו. בית כזה מהווה הכנה לעבודה, ועל כך אמרו חז"ל " {{צפ|תוכן='''הכן בחוץ מלאכתך''' - זה בית}} ".
::*המקורות שבהם מציאת עבודה קודמת לבניית בית מתייחסים '''לבית מושב עיר חומה''', כלומר לדירה: לפני שהאדם בונה דירת מגורים יקרה, עליו למצוא עבודה מסודרת. בית כזה עלול לגרום לאדם להתעצל ולהזניח את ענייני הפרנסה, ועל כך נאמר בספר משלי {{צ|על שדה איש עצל עברתי... מעט שנות מעט תנומות מעט חיבוק ידיים לשכב...}}, כפי שהסברנו במאמר למעלה.
שורה 139:
::
{{מקורות|מקורות=▼
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה בסגלות משלי וגם ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mjly/mj-24-2734.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 2010-07-31.▼
}}▼
<noinclude>▼
== תגובות ==
מאת: דותן מזור
אראל,
שורה 156 ⟵ 151:
לצערי, אני לא זוכר את הנוסח המדויק ואת מראה המקום, ולא הצלחתי לאתר את הציטוט האמור בכל מקום שבו חיפשתי. אולי לך יהיה יותר מזל (כי יותר יכולת בטוח שיש לך).
בברכה,
דותן מזור
▲::מאת: אראל '''
▲::גם הרמב"ם וגם ראב"ע התייחסו לנושא זה - בעקבות הערתך הוספתי את דבריהם למאמר המקורי. '''
::
▲<noinclude>
{{קטן|הקטגוריות נמצאות ב: {{עריכה|ביאור:למצוא עבודה ואחר-כך לבנות בית|ביאור:למצוא עבודה ואחר-כך לבנות בית}}}}
{{מידה טובה|מידת הזריזות|בלי קטגוריה}}
</noinclude>
▲{{מקורות|מקורות=
▲על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה בסגלות משלי וגם ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mjly/mj-24-2734.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 2010-07-31.
▲}}
<noinclude>
{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mjly/mj-24-2734.html}}
| |||