ביאור:משלי כח יח: הבדלים בין גרסאות בדף

{{צמ|הולךהוֹלֵךְ תמיםתָּמִים יושעיִוָּשֵׁעַ, ונעקשוְנֶעְקַשׁ דְּרָכַיִם יפוליִפּוֹל באחתבְּאֶחָת|משלי כח יח}}

'''דְּרָכַיִם''' = שתי דרכים. המילה מנוקדת בניקוד של צורת הזוגי, ויש לקרוא אותה '''דרכיים''' , כמו: שעתיים = שתי שעות, רגליים = שתי רגלים, וכן: ידיים, אוזניים, עיניים, משקפיים.

1. רוב המפרשים לא התייחסו לצורת הזוגי, ופירשו ש"נעקש דרכיים" הוא כל אדם שהולך בדרכים עיקשות ( [http://../kma/qjrim1/iqj.html = עקומות וקשוחות] ). לפי זה פירוש הפסוק הוא: "מי '''שהולך''' בדרך '''תמימה''' ( [[ביאור:תמים = שלם ללא פגם, בגופו או באישיותו או ביחסיו עם הזולת|= שלמה, ללא פגם]] ) - גם אם יבואו עליו צרות רבות - '''ייוושע''' ויינצל מכולן; אך מי שהולך '''בדרך''' '''עקומה''' - אם תבוא עליו צרה '''אחת''' - ייפול בה ולא יקום", בדומה ל {{צמ|כיכִּי שבעשֶׁבַע יפוליִפּוֹל צדיקצַדִּיק וקםוָקָם, ורשעיםוּרְשָׁעִים יכשלויִכָּשְׁלוּ '''ברעהבְרָעָה'''|משלי כד טז}}. פירוש זה מתאים גם לפסוק המקביל בפרק י:

::* {{צמ|'''הולךהוֹלֵךְ בַּתֹּם''' ילךיֵלֶךְ בֶטַח, '''ומְעַקֵּש דרכיודְּרָכָיו''' יִוָּדֵעַ|משלי י ט}}( [[ביאור:הולך בתום ילך בטח, ומעקש דרכיו יוודע|פירוט]] ).

2. ויש שפירש, ש"נעקש דרכיים" הוא מי שחטא פעמיים באותה עבירה - " {{צפ|תוכן=שעבר עבירה ושנה בה, '''יפול באחת''' - בפעם אחת, כי נעשית לו כהיתר }} " {{קטן|קטן= (הגאון מווילנה על-פי תלמוד בבלי, יומא פו:)|}} : מי שחוטא פעם אחת, עדיין יכול להתחרט ולחזור למוטב; אבל מי שחוטא פעמיים, כבר מתחיל לפתח הרגל שלילי '''וליפול''' אל תוך בור ההתמכרות, ויהיה לו הרבה יותר קשה לצאת משם (ראו גם [[ביאור:אזהרות מפני התמכרויות בספר משלי|אזהרות מפני התמכרויות בספר משלי]] ). '''

::*אולם, המילה '''דרך''' אינה מציינת מעשה יחיד אלא אורח-חיים שלם, ולכן לא מסתבר שהמילה '''דרכיים''' מציינת שני מעשים. '''

3. ויש שפירש, ש"דרכיים" הן שתי הדרכים הקיצוניות שיש בכל מידה ומידה, " {{צפ|תוכן=למשל בדרכי המידות: דרך הגאוה והענוה, הנדיבות והכילות [קמצנות], הגבורה והמורך [פחדנות]; וצריך להתנהג בכל דרך על-פי החכמה, למשל להיות ענו נגד הצדיקים ולהתגאות נגד הרשעים, וכן כולם; ושני הדרכים האלה נקרא דרכיים שהוא שם הזוגי, כי הם זוגות, זה לעומת זה; וצריך לילך בכל דרך '''בתמימות''' ואז '''ייוושע''' ; אבל הנעקש דרכיים, שבכל דרך משני הדרכים הזוגיים הוא '''נעקש''' , למשל ענו נגד רשעים מתגאה נגד צדיקים, נדיב לדבר עבירה כילי לדבר מצוה, אז '''יפול באחת''' , רוצה לומר, בכל אחת משתי הדרכים יפול במוקש...}} " {{קטן|קטן= ( [[:מלבי"ם על משלי כח יח|מלבי"ם]] )|}} .

מלבי"ם ממשיך ומסביר את שני הפסוקים הבאים כדוגמה לעיקרון זה, ממידת החריצות והמידה ההפוכה - מידת העצלות: '''

מי שהולך בזמן זה בדרך העצלות, ובמקום לעבוד הוא '''מרדף ריקים''' , ייכשל ("ייפול באחת") ו '''ישבע''' רק '''ריש''' ועוני. '''

מי שהולך בזמן זה בדרך החריצות, ובמקום להאמין הוא '''אץ להעשיר''' בעזרת מעשים לא-כשרים (רמאות, מלאכה בשבת וכו'), ייכשל ("ייפול באחת") ו '''לא יינקה''' מעונש. '''

4. ואפשר לפרש, בדומה לפירוש הקודם: "נעקש דרכיים" הוא מי שמעקם את התנהגותו ודרכיו אל אחד משני הקצוות, ואינו משתדל ללכת בדרך האמצע ולשמור על איזון; והוא {{צ|ייפול באחת}} - ייפול באחד משני הקצוות. פירוש זה מתאים לפסוקים אחרים שמדברים על חשיבות האיזון - ראו [[ביאור:שביל הזהב|שביל הזהב]] . '''