ביאור:משלי כב ה: הבדלים בין גרסאות בדף

{{צמ|צניםצִנִּים פחיםפַּחִים בדרךבְּדֶרֶךְ עקשעִקֵּשׁ, שומרשׁוֹמֵר נפשונַפְשׁוֹ ירחקיִרְחַק מהםמֵהֶם|משלי כב ה}}

'''צנים''' = קוצים גבוהים הגדלים בשדות בור ודוקרים את העובר דרכם {{קטן|קטן= (דעת מקרא)|}} . '''

'''עקש''' [[ביאור:עיקש = עקום וקשה|= עקום וקשה]] ; '''דרך עקש''' = נתיב עקום וקשה. '''

עדיף שנשתמש בביטויים כגון " '''בחרנו''' ללכת בדרך לא טובה", "'''עשינו''' טעות" וכיוצא באלו ביטויים שלוקחים את האחריות על עצמנו ומאפשרים לנו גם לבחור אחרת - {{צ|שומר נפשו ירחק מהם}}. '''

{{צמ|'''דרךדֶּרֶךְ''' עצלעָצֵל '''כמשכתכִּמְשֻׂכַת חדקחָדֶק''', וארחוְאֹרַח ישריםיְשָׁרִים סללהסְלֻלָה|משלי טו יט}}

2. אמנם, רש"י בתלמוד פירש את המושגים {{צ|צנים פחים}} באופן אחר, למשל: " {{צפ|תוכן='''צנים פחים''' - קור הנופח}} " {{קטן|קטן= (רש"י על בבא מציעא קז:)|}} ; " {{צפ|תוכן='''צנים''' - צינה, '''פחים''' - חולי הבא על-ידי חום, כמו (שיר השירים ב) עד שיפוח היום}} " {{קטן|קטן= (רש"י על עבודה זרה ג:)|}} ; ראו גם [[ביאור:פחם = חום גבוה|פחם = חום גבוה]] . '''

גם לפי פירוש זה, הפסוק בא ללמדנו שיש בחירה חופשית, אבל הבחירה החופשית מתייחסת לשינויי טמפרטורה - הפסוק בא ללמדנו שהאדם יכול להתכונן למזג אויר חם ולמזג אויר קר, וכך למנוע מעצמו מחלות, בדומה למה שנאמר על אשת חיל ( [[ביאור:משלי לֹא כא]] ): {{צמצ|לאלֹא תיראתִירָא לביתהלְבֵיתָהּ משלגמִשָּׁלֶג, כיכִּי כלכָל ביתהבֵּיתָהּ לבשלָבֻשׁ שנים|משלי לא כאשָׁנִים}} ( [[ביאור:להלביש את הבית בבידוד כפול|פירוט]] ). '''

::*גם בתלמוד, באותן סוגיות המביאות את דברי רבי חנינא, ישנם פסוקים המלמדים שהקור והחום הם דווקא ביד ה': " {{צפ|תוכן="והסיר ה' ממך כל חולי" -... רבי חנינא אמר: זו צינה}} " {{קטן|קטן= (בבא מציעא קז:)|}} , כלומר, ה' יסיר מעם ישראל את מחלת הקור; מכאן שהקור הוא ביד ה'. וכן " {{צפ|תוכן=מאי דכתיב "ותעשה אדם כדגי הים כרמש לא מושל בו"? למה נמשלו בני אדם כדגי הים?... מה דגים שבים כיון שקדרה עליהם חמה מיד מתים, כך בני אדם כיון שקדרה עליהם חמה מיד מתים}} " {{קטן|קטן= (עבודה זרה ג:)|}} , כלומר, ה' עשה את בני האדם רגישים כמו דגים, מתים ממכת חום כשהחום גבוה מדי; מכאן שגם החום הוא ביד ה'. '''

4. '''צנים פחים''' = קור (מלשון '''צינה''') וחום (מלשון '''פחם''' או מלשון '''הפחת''' האש, כמו בפסוק {{צמ|ימטריַמְטֵר עלעַל רשעיםרְשָׁעִים פחיםפַּחִים אשאֵשׁ וגפריתוְגָפְרִית ורוחוְרוּחַ זלעפותזִלְעָפוֹת מנתמְנָת כוסםכּוֹסָם|תהלים יא ו}}): כמו שהקור המוגזם והחום המוגזם פוגעים בבריאות הגוף, כך הקיצוניות בתכונות האופי פוגעת בבריאות הנפש {{קטן|קטן= (מלבי"ם)|}} ; בפרט: '''

המשל של חום וקור יכול לעזור לנו לענות על השאלה, איך מגיעים לדרך האמצעית? איך יודעים מהי המידה הנכונה? כשאדם נכנס למקלחת ופותח את הברז, אם הוא מרגיש שהמים קרים מדי עבורו - הוא פותח את הברז החם, ואם הוא מרגיש שהמים חמים מדי עבורו - הוא פותח את הברז הקר, עד שהמים מגיעים לטמפרטורה הטובה עבורו, שהיא הממוצעת. '''

והנמשל: אם האדם מתנהג בצורה נלהבת, ורואה שהדבר גורם נזק לעצמו או לסביבה, הוא צריך להבין שהוא "חם" מדי, ולהוסיף לעצמו קצת "קרירות" - להכריח את עצמו להיות אדיש; ואם האדם מתנהג באדישות, ורואה שהדבר גורם נזק לעצמו או לסביבה, הוא צריך להבין שהוא "קר" מדי, ולהוסיף לעצמו קצת "חמימות" - להכריח את עצמו להתלהב ולקנא. בעזרת שינויים מבוקרים בהתנהגות, האדם יכול להגיע בהדרגה למידות מאוזנות. '''