ביאור:משלי כב ה: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עדכון מאתר הניווט בתנך
עדכון מאתר הניווט בתנך
שורה 6:
יותר מדי פעמים אני שומע אנשים אומרים ש"אין ברירה" ו"אין מה לעשות". לפעמים הם צודקים, אבל לפעמים הם פשוט מתעצלים. כך ניתן ללמוד מהפסוק:
 
{{צמ|צניםצִנִּים פחיםפַּחִים בדרךבְּדֶרֶךְ עקשעִקֵּשׁ, שומרשׁוֹמֵר נפשונַפְשׁוֹ ירחקיִרְחַק מהםמֵהֶם|משלי כב ה}}
 
'''צנים''' = קוצים גבוהים הגדלים בשדות בור ודוקרים את העובר דרכם {{קטן|קטן= (דעת מקרא)|}} . '''
 
'''פחים''' = רבים של '''פַח'''; בורות וחפירות הנמצאים בשדות.
 
'''עקש''' [[ביאור:עיקש = עקום וקשה|= עקום וקשה]] ; '''דרך עקש''' = נתיב עקום וקשה. '''
 
'''צנים פחים בדרך עקש''' = כשאדם הולך בדרך עקומה וקשה במקום בדרך ישרה וסלולה, הוא נשרט בקוצים ונופל לבורות.
שורה 22:
מסקנה מעשית מפסוק זה היא, שכאשר אנחנו נמצאים בבעיות, כדאי לנו להימנע מביטויים בסגנון " '''נקלענו''' לחובות", "'''הפילו''' אותנו בבוץ", וכיוצא באלו ביטויים שמטילים את האחריות על אחרים;
 
עדיף שנשתמש בביטויים כגון " '''בחרנו''' ללכת בדרך לא טובה", "'''עשינו''' טעות" וכיוצא באלו ביטויים שלוקחים את האחריות על עצמנו ומאפשרים לנו גם לבחור אחרת - {{צ|שומר נפשו ירחק מהם}}. '''
 
<div class="advanced">
שורה 30:
הפסוק שלנו מלמד, שכאשר האדם הולך בדרך שיש בה קוצים, זו הבחירה שלו; פסוק דומה מלמד, שהבחירה הזאת נובעת במקרים רבים מעצלות - עצלות לחשוב ולתכנן מראש את הדרך:
 
{{צמ|'''דרךדֶּרֶךְ''' עצלעָצֵל '''כמשכתכִּמְשֻׂכַת חדקחָדֶק''', וארחוְאֹרַח ישריםיְשָׁרִים סללהסְלֻלָה|משלי טו יט}}
 
'''משוכת חדק''' היא גדר קוצנית החוסמת את הדרך, וגם היא משל למכשולים ותקלות, כמו '''צנים פחים'''.
שורה 41:
1. הפירוש במאמר זה מתבסס על פירושו של רבי חנינא לפסוקנו: " {{צפ|תוכן=הכל בידי שמים חוץ מצנים פחים}} " {{קטן|קטן= (מופיע 4 פעמים בתלמוד בבלי, ראו [[:תו"א על משלי כב ה|תולדות אהרן]] )|}} , לפי דבריו, הפסוק בא ללמדנו, '''שהצנים''' '''והפחים''' שאנו פוגשים בדרכנו אינם גזירה משמים, אלא הם תוצאה של בחירה שלנו.
 
2. אמנם, רש"י בתלמוד פירש את המושגים {{צ|צנים פחים}} באופן אחר, למשל: " {{צפ|תוכן='''צנים פחים''' - קור הנופח}} " {{קטן|קטן= (רש"י על בבא מציעא קז:)|}} ; " {{צפ|תוכן='''צנים''' - צינה, '''פחים''' - חולי הבא על-ידי חום, כמו (שיר השירים ב) עד שיפוח היום}} " {{קטן|קטן= (רש"י על עבודה זרה ג:)|}} ; ראו גם [[ביאור:פחם = חום גבוה|פחם = חום גבוה]] . '''
 
גם לפי פירוש זה, הפסוק בא ללמדנו שיש בחירה חופשית, אבל הבחירה החופשית מתייחסת לשינויי טמפרטורה - הפסוק בא ללמדנו שהאדם יכול להתכונן למזג אויר חם ולמזג אויר קר, וכך למנוע מעצמו מחלות, בדומה למה שנאמר על אשת חיל ( [[ביאור:משלי לֹא כא]] ): {{צמצ|לאלֹא תיראתִירָא לביתהלְבֵיתָהּ משלגמִשָּׁלֶג, כיכִּי כלכָל ביתהבֵּיתָהּ לבשלָבֻשׁ שנים|משלי לא כאשָׁנִים}} ( [[ביאור:להלביש את הבית בבידוד כפול|פירוט]] ). '''
 
::*אולם, אין זה ברור מדוע דווקא שינויי הטמפרטורה נבחרו כדוגמה לדבר שהוא בידי אדם, והרי במקרים רבים יש שינויים מפתיעים במזג האויר, השינויים הללו הם בידי שמים ולא ניתן לחזות אותם מראש.
::*גם בתלמוד, באותן סוגיות המביאות את דברי רבי חנינא, ישנם פסוקים המלמדים שהקור והחום הם דווקא ביד ה': " {{צפ|תוכן="והסיר ה' ממך כל חולי" -... רבי חנינא אמר: זו צינה}} " {{קטן|קטן= (בבא מציעא קז:)|}} , כלומר, ה' יסיר מעם ישראל את מחלת הקור; מכאן שהקור הוא ביד ה'. וכן " {{צפ|תוכן=מאי דכתיב "ותעשה אדם כדגי הים כרמש לא מושל בו"? למה נמשלו בני אדם כדגי הים?... מה דגים שבים כיון שקדרה עליהם חמה מיד מתים, כך בני אדם כיון שקדרה עליהם חמה מיד מתים}} " {{קטן|קטן= (עבודה זרה ג:)|}} , כלומר, ה' עשה את בני האדם רגישים כמו דגים, מתים ממכת חום כשהחום גבוה מדי; מכאן שגם החום הוא ביד ה'. '''
 
===ב. פירושים הקשורים לעיקרון האיזון ושביל הזהב===
שורה 53:
3. '''צנים פחים''' = קוצים ובורות: כמו שאדם ההולך בדרך עקומה, בצדי הדרכים, נתקל בקוצים ובורות - כך גם אדם הנוהג באורח-חיים קיצוני נתקל במכשולים וצרות, ו{{צ|שומר נפשו ירחק מהם}} - ישמור על מתינות ויתרחק מהקצוות.
 
4. '''צנים פחים''' = קור (מלשון '''צינה''') וחום (מלשון '''פחם''' או מלשון '''הפחת''' האש, כמו בפסוק {{צמ|ימטריַמְטֵר עלעַל רשעיםרְשָׁעִים פחיםפַּחִים אשאֵשׁ וגפריתוְגָפְרִית ורוחוְרוּחַ זלעפותזִלְעָפוֹת מנתמְנָת כוסםכּוֹסָם|תהלים יא ו}}): כמו שהקור המוגזם והחום המוגזם פוגעים בבריאות הגוף, כך הקיצוניות בתכונות האופי פוגעת בבריאות הנפש {{קטן|קטן= (מלבי"ם)|}} ; בפרט: '''
 
::*יש להיזהר מלהיות קר מדי, אדיש, ששום דבר לא אכפת לו;
::*ויש להיזהר מלהיות חם מדי, לכעוס על כל דבר ולהלחם עם כל אחד. 
 
המשל של חום וקור יכול לעזור לנו לענות על השאלה, איך מגיעים לדרך האמצעית? איך יודעים מהי המידה הנכונה? כשאדם נכנס למקלחת ופותח את הברז, אם הוא מרגיש שהמים קרים מדי עבורו - הוא פותח את הברז החם, ואם הוא מרגיש שהמים חמים מדי עבורו - הוא פותח את הברז הקר, עד שהמים מגיעים לטמפרטורה הטובה עבורו, שהיא הממוצעת. '''
 
והנמשל: אם האדם מתנהג בצורה נלהבת, ורואה שהדבר גורם נזק לעצמו או לסביבה, הוא צריך להבין שהוא "חם" מדי, ולהוסיף לעצמו קצת "קרירות" - להכריח את עצמו להיות אדיש; ואם האדם מתנהג באדישות, ורואה שהדבר גורם נזק לעצמו או לסביבה, הוא צריך להבין שהוא "קר" מדי, ולהוסיף לעצמו קצת "חמימות" - להכריח את עצמו להתלהב ולקנא. בעזרת שינויים מבוקרים בהתנהגות, האדם יכול להגיע בהדרגה למידות מאוזנות. '''
 
רעיון דומה נמצא בפסוקים נוספים, לפי חלק מהפירושים; ראו [[ביאור:שביל הזהב|שביל הזהב]] .
שורה 66:
</div>
 
{{מקורות|מקורות=
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mjly/mj-22-05.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 2005-11-17.
}}
<noinclude>
 
<noinclude>
{{קטן|הקטגוריות נמצאות ב: {{עריכה|ביאור:הדרך משובשת - הבחירה בידך|ביאור:הדרך משובשת - הבחירה בידך}}}}
 
{{מידה טובה|מידת האיזון|בלי קטגוריה}}
{{מידה רעה|מידת העצלות|בלי קטגוריה}}
</noinclude>
{{מקורות|מקורות=
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה בסגלות משלי וגם ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mjly/mj-22-05.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 2005-11-17.
}}
 
<noinclude>
{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mjly/mj-22-05.html}}