ביאור:משלי טו יז: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עדכון מאתר הניווט בתנך
עדכון מאתר הניווט בתנך
שורה 6:
מה חשוב יותר - הנתינה החומרית או הנתינה הרגשית? ספר משלי מציע, כדרכו, את דרך האמצע:
 
{{צמ|טוֹב אֲרֻחַת יָרָק וְאַהֲבָה שָׁם, מִשּׁוֹר אָבוֹֹּסאָבוֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹּס וְשִׂנְאָה בו|משלי טו יז}}.
 
הפסוק מכוון לאדם שרוצה לתת אוכל לעני: האדם רוצה לקיים את מצוות הצדקה בהידור רב, הוא רוצה להכין לעני סעודה דשנה ומשביעה, ולכן הוא קונה '''שור''' מפוטם ושוחט אותו לכבוד האורח; אך בזמן הסעודה, יצר הרע לוחש לו "למה בזבזת כל-כך הרבה כסף על ה'בטלן' הזה? לא היה עדיף שתשמור את השור לעצמך?"; וכך היצר מטריד אותו עד שבסוף הסעודה הוא כבר די שונא את העני שבא, כביכול, 'לגזול' את רכושו, והשנאה הזאת מתבטאת בהתנהגות, והעני רואה ונעלב. לאדם כזה אומר הכתוב "עדיף שתיתן לעני ארוחה פשוטה וזולה, '''ארוחת ירק''', ותנהג עמו '''באהבה''' - מאשר לתת לו סעודה גדולה ויקרה, שתגרום לך '''לשנוא''' אותו ולפגוע ברגשותיו". מובן שעדיף להתגבר על היצר כך שלא תהיה שנאה כלל, בשום מקרה, אבל הפסוק פונה לבני אדם ולא למלאכים.
שורה 15:
 
==מקורות ופירושים נוספים==
1. פירשנו שהפסוק מכוון '''לנותן''' {{קטן|קטן= (ע"פ רש"י)|}} . '''
 
2. ויש שפירשו שהפסוק מכוון למקבל - לפעמים קורה שהאדם צריך לבחור בין לאכול סעודה גדולה ודשנה במקום '''ששונאים''' אותו, לבין לאכול ארוחה פשוטה וצנועה במקום '''שאוהבים''' אותו; והחכם ממליץ לבחור באפשרות השניה, כי האהבה תורמת לבריאות הרוחנית של האדם, החשובה לא פחות מבריאותו החומרית {{קטן|קטן= (ע"פ מצודת דוד)|}} .
שורה 23:
1+2. ואפשר לשלב את שני הפירושים: ייתכן שהפסוק מכוון לעני מהפירוש הראשון, וממליץ לעני לאכול במקום שבו מגישים אוכל פשוט, כי שם יש יותר סיכוי שימצא אנשים '''שיאהבו''' אותו; אם יילך לאכול אצל מארח שמגיש אוכל יקר ומדושן, המארח עלול '''לשנוא''' אותו על כך שהוא, כביכול, 'מבזבז' את כספו, וכך גופו של העני אמנם יהיה שבע, אך רוחו תהיה פגועה ועצובה.
 
3. אפשר לפרש שהפסוק מכוון לכל משפחה, ומתייחס לרמת החיים במשפחה. אנשים שרוצים רמת חיים גבוהה, צריכים להשקיע יותר זמן בעבודה, וכתוצאה מכך יש להם פחות זמן לדבר עם בני המשפחה, ויש פחות אהבה בבית. על כך אומר הכתוב '''טוב ארוחת ירק ואהבה שם''' - טוב לחיות בצניעות, לעבוד פחות ולהשקיע יותר באהבה בין בני המשפחה, '''משור אבוס ושנאה בו''' - מאשר לחיות ברמת-חיים גבוהה כאשר היחסים בין בני המשפחה מעורערים. '''
 
4. בפסוק הקודם נאמר {{צמ|טובטוֹב מעטמְעַט ביראתבְּיִרְאַת ה', מאוצרמֵאוֹצָר רברָב ומהומהוּמְהוּמָה בובוֹֹֹֹ|משלי טו טז}}; הפסוק הקודם דיבר על '''יראה''' ( [[ביאור:טוב מעט ביראת ה', מאוצר רב ומהומה בו|פירוט]] ) והפסוק שלנו מדבר על '''אהבה'''; יראת ה' ואהבת ה' הם מושגים שנזכרים יחד פעמים רבות בתורה; אם כך, ייתכן שהפסוק שלנו מדבר לא על אהבה בין אנשים אלא על אהבת ה' {{קטן|קטן= (ראו ביאור הגר"א על פסוק יט)|}} . '''
 
הפסוק הקודם דיבר על '''כמות''' - עדיף להסתפק בכמות קטנה ובלבד שהיא הושגה ביראת ה'; והפסוק שלנו מדבר על '''איכות''' - עדיף להסתפק במזון באיכות נמוכה יותר, ובלבד שהוא מלווה באהבת ה', ולא באהבת המותרות והתענוגות.
שורה 32:
 
<div class="future">
6. הכנת סעודה משור אבוס דורשת יותר זמן מארוחת ירק - צריך לשחוט את השור בשחיטה כשרה, להמליח את הבשר במשך כמה ימים, וכו'; ההכנות הקשות והממושכות עלולות לגרום למתחים ולשנאה בין בני הבית, במיוחד אם הן נעשות בלחץ זמן. לכן ממליץ החכם, להסתפק באוכל פשוט יותר - '''ארוחת ירק''' = סלט או ירקות מבושלים שדורשים רק הכנה מעטה, ולשמור את האנרגיות לחיזוק '''האהבה''' בין בני הבית, מאשר להשקיע זמן רב בהכנת סעודה גדולה '''משור אבוס''', ולהסתכן ביצירת '''שנאה''' בבית. '''
 
::*אולם, לפי פירוש זה היה ראוי להדגיש לא את סוג האוכל (ירק לעומת שור), אלא את הזמן הדרוש להכנתו, למשל "טוב ירק חי ואהבה שם, מירק מבושל ושנאה בו", או "טוב בשר נא ואהבה שם, מבשר צלוי ושנאה בו".
שורה 41:
==לעיון נוסף==
 
::*הפסוק שלנו מדבר על סעודה של חול; פסוק דומה מדבר על סעודה של קודש {{צמ|טובטוֹב פתפַּת חרבהחֲרֵבָה ושלוהוְשַׁלְוָה בהבָהּ, מביתמִבַּיִת מלאמָלֵא זבחיזִבְחֵי ריברִיב|משלי יז א}}( [[ביאור:הקשר בין קרבנות לבין שלוה ומריבה|פירוט]] ) 
::* [http://hydepark.hevre.co.il/topic.asp?topic_id=2148007 דיון על זכות מבקשי חסד ליחס הוגן / עצור כאן חושבים]
::* [http://hydepark.hevre.co.il/topic.asp?topic_id=2164368 דיון על נתינה בתחום אחר - בתחום השכלי: האם לתת מידע בצורה שאינה נעימה לתלמידים, או לא לתת בכלל?]
::* [http://www.xfconnection.com/peace-dollars-slab/ מאמר על הקשר בין נתינה לאהבה בין בני אדם ובין עמים בעולם]
שורה 48:
</div>
 
 
<noinclude>
{{קטן|הקטגוריות נמצאות ב: {{עריכה|ביאור:הקשר בין אוכל לבין אהבה ושנאה|ביאור:הקשר בין אוכל לבין אהבה ושנאה}}}}
 
{{מידה טובה|מידת האיזון|בלי קטגוריה}}
{{מידה רעה|מידת השנאה|בלי קטגוריה}}
</noinclude>
{{מקורות|מקורות=
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה בסגלות משלי וגם ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mjly/mj-15-17.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 2005-10-30.
}}
<noinclude>
 
{{קטן|הקטגוריות נמצאות ב: {{עריכה|ביאור:הקשר בין אוכל לבין אהבה ושנאה|ביאור:הקשר בין אוכל לבין אהבה ושנאה}}}}
 
<noinclude>
{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mjly/mj-15-17.html}}