לבוש יורה דעה קסח-קסט: הבדלים בין גרסאות בדף

אלא אפילו אומר הישראל השני "תנם לי, ואני אעלה לגוי כדרך שאתה מעלה לו" – אסור. ואפילו כתב ישראל שני שטר בשמו לגוי, ונתן משכונות וגם הריבית לגוי – הרי זה אסור, וריבית קצוצה היא.

 

 

והוא הדין אם הישראל הראשון היה חייב מעות לגוי בלא ריבית שיש לו דין זה, כיון שבשעת שנותן לזה המעות היו אחריות המעות עודם עליו נגד הגוי, והוי לגמרי כאילו הלווה לו מעותיו. אלא אפילו אין המלוה חייב לגוי כלום, כיון דבשכר ההלוואה נותן לגוי הריבית על פי המלוה – הוי ריבית קצוצה. וכשחייב לו נמי, אפילו העמידו אצל הגוי ואמר לו הגוי "תנם לישראל זה והפטר ממני, ואני אתנה עמו שיתן לי קרן וריבית" – הרי זה אסור, שכיון שמקבל זה המעות מיד ישראל חבֵרו – נראה כנותן הריבית בשליחותו.