ביאור:משלי כה כא: הבדלים בין גרסאות בדף
[גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עדכון מאתר הניווט בתנך |
עדכון מאתר הניווט בתנך |
||
שורה 6:
ספר משלי מלמד את האדם להתגבר על רגשות השנאה, ולדאוג גם לחייהם של אנשים ששונאים אותנו:
{{צמ|
'''אם רעב שונאך''' - אינך חייב לתת לו מעדנים, אבל לפחות '''האכילהו לחם''' פשוט - שלא ימות
שורה 14:
ויש לכך שתי סיבות:
{{צמ|
'''כי גחלים אתה חותה על ראשו''' - הראש הוא משל לגאוה. כשאתה דואג לחייו, הוא מרגיש תלוי בך, הוא חייב "להוריד את הראש" לעומתך ולא יוכל להתגאות עליך: " {{צפ|תוכן=שנכוה ראשו, ולא יוכל להקים ראשו נגדך מחמת זה}} " {{קטן|קטן= (הגאון מווילנה)|}} .
שורה 20:
השונא פגע בך בגלל מידת הגאוה שלו, ולכן יש להפנות את רגש הנקמה, לא כלפי גופו של השונא אלא כלפי הגאוה שלו - לשרוף לו את הגאוה.
'''וה' ישלם לך''' - קיימת את המצוה {{צ|לא תעמוד על דם רעך}} ואת המצוה {{צ|לא תקם ולא תטר את בני עמך ואהבת לרעך כמוך אני ה'}} ( [[ביאור:איך להתייחס לאנשים שעשו לנו רע|פירוט]] ), ובכך הראית שמצוות ה' חשובה לך יותר מהרגשות האישיים שלך, ולכן ה' '''ישלם''' לך שכר טוב, וגם ידאג שהאויב '''ישלים''' איתך.
<div class="advanced">
שורה 29:
===עזרה לשונאים בתורה===
בתורה ישנן כמה מצוות המחייבות אותנו לעזור לבהמות ולרכוש של אנשים ששונאים אותנו:
::* {{צמ|
::* {{צמ|
הפסוק שלנו מוסיף שיש לעזור גם לשונאים עצמם כאשר הם סובלים בגופם, ומוסיף כמה נימוקים למצוות אלו, כפי שהסברנו למעלה. כל הפסוקים הללו הם סעיפים באיסור לנקום ולנטור טינה, {{צמ|לא תקם ולא תטר את בני עמך, ואהבת לרעך כמוך, אני ה'|ויקרא יט יח}}( [[ביאור:איך להתייחס לאנשים שעשו לנו רע|פירוט]] ).
===האכלת האויבים בנביאים===
אלישע הנביא הורה למלך ישראל לקיים מצוה זו בחיילי מלך ארם שהכה בסנוורים, {{צמ|
===כי גחלים אתה חותה על ראשו===
1 פירשנו '''גחלים''' כמשל להשפלה השורפת את הגאוה וגורמת לשונא להשלים עמך.
2. ויש שפירשו '''גחלים''' כמשל להשפלה הגורמת צער גדול לשונא: " {{צפ|תוכן=כי ייבוש מאד על אשר תגמול לו טובה על הרעה. ועם כי תיחשב זה לנקמה, מכל מקום '''ישלם לך ה'''' שכר צדקה}} " {{קטן|קטן= (מצודת דוד)|}} , " {{צפ|תוכן=מייעץ את מי שרוצה לנקום נקמה גדולה בשונאו, לא בזאת ינקום שימנע מאיתו לחם ומים, רק בהיפך, שיעשה עמו כל טוב}} " {{קטן|קטן= (מלבי"ם)|}} .
::*אולם, אם האדם פועל מתוך מניע של נקמה וגרימת צער לשונא, לא ברור מדוע ה' משלם לו שכר צדקה, והרי הוא עבר עבירה?
::::*אולי הפסוק מיועד לאנשים שאינם מסוגלים לקיים את המצוה {{צ|לא תקום ולא תטור}} בשלמות, כי יצר הרע שלהם מסית אותם לנקום, והחכם אומר להם "אם אתם חייבים לנקום, לפחות תנקמו על-ידי עזרה ונתינה".
::::
3. אפשר גם לפרש '''גחלים''' כמשל לאהבה בוערת, הממיסה ושורפת את השנאה, והופכת את השונא לאוהב.
::*אולם, אילו הכוונה היתה לאהבה בוערת, היה החכם ממליץ להאכיל את השונא במעדנים ומטעמים, כדי שהאהבה תהיה לוהטת יותר. ההמלצות "האכילהו '''לחם''' " ו"השקהו '''מים''' " מציינות עזרה מינימלית, שכל מטרתה לשמור על השונא בחיים, כדי לקיים {{צ|לא תעמוד על דם רעך}}.
שורה 52:
===משל ונמשל===
יש שפירשו את הפסוק כולו כמשל על יצר הרע: " {{צפ|תוכן='''אם רעב''' הוא, ואומר לך להשביעו בעבירות, משוך את עצמך לבית המדרש, והאכילהו '''מלחמה''' של תורה, וכן השקהו מים - '''מימיה''' של תורה... וה' ישלימנו עמך, שלא יתגבר עליך}} " {{קטן|קטן= (רש"י בשם רבותינו, וכן הגאון מווילנה)|}} .
</div>
{{מקורות|מקורות=
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה בסגלות משלי וגם ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mjly/mj-25-2122.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 2008-08-18.
}}
<noinclude>
|