ביאור:חכמה בינה כסף וזהב: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עדכון מאתר הניווט בתנך
עדכון מאתר הניווט בתנך
שורה 4:
לשלמה המלך יש תשובה אחרת:
 
משלי טז טז: {{צצמ|קנה חכמה - מה טוב מחרוץ, וקנות בינה - נבחר מכסף|משלי טז טז}}. '''
 
'''כסף''' ו '''חרוץ''' (סוג של זהב) הם שתי מתכות יקרות - שניים מבין אפיקי ההשקעה שהיו מקובלים בעבר (ומקובלים במידה מסויימת גם היום). היינו מצפים ששלמה המלך ייתן לנו המלצה - באיזה מבין שני האפיקים לבחור; האם ערך הכסף יעלה, או דווקא ערך הזהב? אבל הוא נתן תשובה אחרת - "לא זה ולא זה" - עדיף לקנות חכמה ובינה, מאשר לקנות זהב וכסף. האפיקים הטובים ביותר להשקעה הם האופקים הרחבים; הם נותנים את התשואה הגבוהה ביותר לאורך זמן.
שורה 10:
רעיון דומה נמצא בפסוקים: '''
 
::*משלי ג יג-יד: {{צצמ|אשרי אדם מצא חכמה, ואדם יפיק תבונה. כי טוב סחרה מסחר כסף, ומחרוץ תבואתה|משלי ג יג}}.
::* {{צמ|קחו מוסרי ואל כסף, ודעת מחרוץ נבחר. כי טובה חכמה מפנינים, וכל חפצים לא ישוו בה|משלי ח י}}( [[ביאור:לימוד תורה לעומת מצוות אחרות|פירוט]] )
::*משלי ח יט: {{צ|טוב פריי מחרוץ ומפז}}
::* {{צמ|טוב פריי מחרוץ ומפז, ותבואתי מכסף נבחר|משלי ח יט}}
::*תהלים קיט עב: {{צצמ|טוב לי תורת פיך, מאלפי זהב וכסף|תהלים קיט עב}}
 
כך היה בזמן שלמה המלך; ומה המצב בימינו? '''
שורה 34 ⟵ 35:
3. " {{צפ|תוכן=מניח אני כל אומנויות שבעולם ואיני מלמד את בני אלא תורה, שכל אומנות שבעולם אין עומדת לו אלא בימי ילדותו, אבל בימי זקנותו הרי הוא מוטל ברעב, אבל תורה אינה כן, עומדת לו לאדם בעת ילדותו ונותנת לו אחרית ותקוה בעת זקנותו}} " {{קטן|קטן= (רבי נהוראי, תלמוד בבלי קידושין פב)|}} .
 
4. בתלמוד מסופר על חכם אחד שנסע באוניה עם סוחרים. כל אחד מהסוחרים התפאר בסחורתו. שאלו את החכם "ומה הסחורה שלך?" אמר להם "הסחורה שלי היא החכמה שלי". צחקו עליו הסוחרים. לאחר זמן מה התחוללה סערה, והנוסעים נדרשו להשליך לים את כל רכושם. הסוחרים נשארו חסרי כל, ורק החכם נשאר עם "סחורתו" ללא כל מחסור. רעיון דומה נמצא ב {{צמ|אם חכמת - חכמת לך, ולצת - לבדך תשא|משלי ט יב}}( [[ביאור:אם חכמת - חכמת לך, ולצת - לבדך תשא|פירוט]] ) '''
 
5. " {{צפ|תוכן=אדם שמתעורר מהריצה אחרי הכסף, ומתחיל לנגוע בחכמה ובמוסר כמו שלמה המלך - הוא מבחין בטעות... הבעיה היא, שבדרך כלל מתעוררים אחרי מאה ועשרים שנה, כשמגיעים לעולם שכולו טוב, ופתאום האדם קולט שכל הריצה והדאגות סביב איסוף השטרות והפקדת המזומנים ופיתוח העסקים וכו' בעצם לא מועילה במאומה לחיי הנצח שלפניו. ואז הוא מתחיל לחפש את החכמה, שהיא הצלחת הנפש וקיומה לנצח נצחים - אבל זה מאוחר מדי, כי רק מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת}} " {{קטן|קטן= (הרב רונן חזיזה, חמש דקות תורה ביום, כ"ג אב ה'תשס"ט)|}} . '''
רעיון דומה נמצא במשלי ט י: {{צ|אם חכמת - חכמת לך, ולצת - לבדך תשא}} ( [[ביאור:אם חכמת - חכמת לך, ולצת - לבדך תשא|פירוט]] ) '''
 
גם בעולם הרוח ישנם "אפיקי השקעה" שונים, צריך להחליט במה להשקיע את הזמן - ראו [[ביאור:לימוד תורה לעומת מצוות אחרות|לימוד לעומת מעשה]] .
שורה 53 ⟵ 54:
[[קטגוריה:משל ונמשל|חכמה בינה כסף וזהב]]
[[קטגוריה:סגלות משלי ג|חכמה בינה כסף וזהב]]
[[קטגוריה:סגלות משלי ח|חכמה בינה כסף וזהב]]
[[קטגוריה:סגלות משלי טז|חכמה בינה כסף וזהב]]
[[קטגוריה:סדר עדיפויות בספר משלי|חכמה בינה כסף וזהב]]
[[קטגוריה:עושר בספר משלי|חכמה בינה כסף וזהב]]
[[קטגוריה:משלי ג יג|חכמה בינה כסף וזהב]]
[[קטגוריה:משלי ח י|חכמה בינה כסף וזהב]]
[[קטגוריה:משלי ח יט|חכמה בינה כסף וזהב]]
[[קטגוריה:משלי טז טז|חכמה בינה כסף וזהב]]
[[קטגוריה:תהלים קיט עב|חכמה בינה כסף וזהב]]
{{הוסב מאתר הניווט בתנך|http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mjly/xkma_bina_wmtkot.html}}