ביאור:משלי כד כח: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עדכון מאתר הניווט בתנך
עדכון מאתר הניווט בתנך
שורה 7:
לפני זמן מה פנה אליי מישהו ושלח לי טיוטה של חוברת שכתב על נושא אקטואלי, כדי שאכתוב לו תגובות והערות. כתבתי לו שיש שם טיעון אחד שאינו מדוייק. הוא כתב לי "אתה צודק, אבל גם הצד השני משתמש בטיעונים לא מדוייקים באותו סגנון, ולכן גם לי מותר...". בתגובה כתבתי לו את הפסוקים: '''
 
[[ביאור:משלִי כד כח]] : {{צ|אַל תְּהִי עֵד חִנָּם בְּרֵעֶךָ, וַהֲפִתִּיתָ בִּשְׂפָתֶיךָ. אַל תֹּאמַר 'כַּאֲשֶׁר עָשָׂה לִי כֵּן אֶעֱשֶׂה לּוֹ, אָשִׁיב לָאִישׁ כְּפָעֳלּוֹֹ'}}.
[[משלי כד כח]]: " {{צ|אל תהי עד חנם ברעך, והפתית בשפתיך. אל תאמר 'כאשר עשה לי כן אעשה לו, אשיב לאיש כפעלו'}} ".
 
ניתן לפרש כל אחד מהפסוקים בנפרד: '''
 
::*הפסוק הראשון מדבר על האיסור להעיד עדות שאינה מבוססת ( '''חינם''' = ללא "כיסוי"), ומזהיר שלא '''להתפתות בשפתיים''' , כלומר שלא להתפתות להגיד דברים לפני שבודקים אותם היטב.
::*והפסוק השני מדבר על האיסור לנקום.
 
שורה 27:
2. ויש מפרשים " {{צפ|תוכן='''חינם''' = דבר שלא ידעתו}} " {{קטן|קטן= (מצודת דוד)|}} , כלומר עדות שאינה מבוססת על ידיעה ברורה אלא על שמועות: " {{צפ|תוכן=בעבור אמונת רעך... על כי ידעת שדבריו אמת}} ".
 
3. ויש מפרשים " {{צפ|תוכן=לחייבו על דבר שלא עשה, שהוא '''חינם''' ...}} " {{קטן|קטן= (מלבי"ם)|}} , כלומר עדות שקר, ולפי זה החידוש העיקרי של הפסוק הוא דחיית הסיבות וה"תירוצים" שאנשים משתמשים בהם כשהם משכנעים את עצמם לשקר: " {{צפ|תוכן=בל תעיד עדות על חברך לחייבו על דבר שלא עשה, שהוא '''חינם''' : בין אם תעשה זה מחמת שכר, שעל זה אמר '''והפתית''' , רוצה לומר, שתרויח פת לחם על-ידי '''שפתיך''' , ובין אם תעשה זה להשיב לו גמול על הרע שעשה לך, שעל זה אמר '''אל תאמר כאשר עשה לי כן אעשה לו''' , ובין אם תעשה זאת מצד שהוא רגיל להשכיר את עצמו להיות עד שקר, ותאמר '''אשיב לאיש כפעלו''' ; לא תעשה כן בשום אופן}} " {{קטן|קטן= (מלבי"ם)|}} . ודומה לזה פירשנו בגוף המאמר.
 
===והפתית בשפתיך===
1. יש מפרשים מלשון '''פיתוי''' - אל " {{צפ|תוכן=תתפתה לרעך בדיבורך}} " {{קטן|קטן= (רש"י)|}} , " {{צפ|תוכן=אף אם בשום פעם פיתית אתה לרעך בשפתיך לעשות כזאת, עם כל זה אתה לא תעשה כן}} " {{קטן|קטן= (מצודת דוד)|}} . ומצאנו ביטוי דומה ב [[משלי כ יט]]: " {{צצמ|גולהגּוֹלֶה סודסּוֹד הולךהוֹלֵךְ רכילרָכִיל, '''ולפתהוּלְפֹתֶה שפתיושְׂפָתָיו''' לאלֹא תתערבתִתְעָרָב|משלי כ יט}} ".
 
2. ויש מפרשים מלשון '''פתיתים''' - אל תשבור ותרסק את רעך בדבריך: " {{צפ|תוכן=פרסום החטא, הלבנת פני אדם וטחינתם}} " {{קטן|קטן= (רבי יונה)|}} . '''
שורה 37:
יש שקישרו בין הפסוקים אך פירשו במשמעות הפוכה של הכרת טובה: " {{צפ|תוכן=אל תחשוב 'אשיב להאיש הזה כפעלו, כאשר האמין לי והעיד כן אאמין לו'}} " {{קטן|קטן= (מצודת דוד)|}} .
 
פסוק נוסף עם הביטוי "אל תאמר" נמצא ב [[משלי כ כב]]: " {{צצמ|'''אלאַל תאמרתֹּאמַר אשלמהאֲשַׁלְּמָה רערָע''' , קוהקַוֵּה לה' וישעוְיֹשַׁע לךלָךְ|משלי כ כב}} "; גם שם, לפי רוב המפרשים, הכוונה היא למנוע מחשבות נקם. '''
 
</div>
 
{{מקורות|מקורות=
על-פי מאמר של אראל (הגהה: יעל) שפורסם לראשונה בסגלות משלי וגם ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mjly/mj-24-2829.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 20052010-1107-2931.
}}
<noinclude>