ביאור:משלי כד כז: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עדכון מאתר הניווט בתנך
עדכון מאתר הניווט בתנך
שורה 7:
מה עדיף לעשות קודם – למצוא עבודה או לקנות דירה? על-פי ספר משלי, עדיף קודם למצוא עבודה:
 
{{צמ|הכןהָכֵן בחוץבַּחוּץ מלאכתךמְלַאכְתֶּךָ, ועתדהוְעַתְּדָהּ בשדהבַּשָּׂדֶה לךלָךְ; אחראַחַר - ובניתוּבָנִיתָ ביתךבֵיתֶךָ|משלי כד כז}}. '''
 
קודם צריך האדם להכין לעצמו '''מלאכה''' = מקור פרנסה '''בשדה''' = בחוץ, ורק אחר-כך לבנות לעצמו '''בית'''. '''
שורה 32:
גם האישה החכמה, גיבורת השליש הראשון של הספר (פרקים א-ט), נוהגת לפי הפסוק שלנו. בפרקים הראשונים (א-ח) היא יוצאת '''החוצה''' כדי לקרוא לתלמידים: '''
 
::* {{צמ|חכמותחָכְמוֹת '''בחוץבַּחוּץ''' תרנהתָּרֹנָּה, '''ברחבותבָּרְחֹבוֹת''' תתןתִּתֵּן קולהקוֹלָהּ|משלי א כ}}( [[ביאור:החכמות יוצאות לרחוב לקרוא לתלמידים|פירוט]] )
::* {{צמ|הֲלֹא חָכְמָה תִקְרָא, וּתְבוּנָה תִּתֵּן קוֹלָהּ. בְּרֹאשׁ מְרוֹמִים עֲלֵי '''דָרֶךְ''', '''בֵּית נְתִיבוֹת''' נִצָּבָה; לְיַד שְׁעָרִים לְפִי קָרֶת, מְבוֹא פְתָחִים תָּרֹנָּה|משלי ח א}}
::* {{צמ|הלא חכמה תקרא, ותבונה תתן קולה. בראש מרומים עלי '''דרך''', '''בית נתיבות''' נצבה; ליד שערים לפי קרת, מבוא פתחים תרנה|משלי ח א}}
 
ורק בפרק ט היא בונה את '''ביתה''': '''
 
::* {{צמ|חכמותחָכְמוֹת '''בנתהבָּנְתָה ביתהבֵיתָהּ''' חצבהחָצְבָה עמודיהעַמּוּדֶיהָ שבעהשִׁבְעָה|משלי ט א}}( [[ביאור:חצבה עמודיה שבעה|פירוט]] )
 
האישה החכמה בפרקים אלה עובדת בהוראה - בפרקים הראשונים היא יוצאת ללמד בחוץ, ובפרק האחרון היא בונה בית-ספר משלה.
שורה 73:
כך אפשר להסביר מקורות נוספים, שבהם הבית קודם לשדה או לכרם: '''
 
::*בעצתו של ירמיהו לבני יהודה הגולים {{צמ|בנובְּנוּ '''בתיםבָתִּים''' ושבווְשֵׁבוּ, ונטעווְנִטְעוּ '''גנותגַנּוֹת''' ואכלווְאִכְלוּ אתאֶת פריןפִּרְיָן. קחוקְחוּ '''נשיםנָשִׁים''' והולידווְהוֹלִידוּ בניםבָּנִים ובנותוּבָנוֹת...|ירמיהו כט ה}}
::*בנבואת נחמה של ישעיהו {{צמ|ובנווּבָנוּ '''בתיםבָתִּים''' וישבווְיָשָׁבוּ, ונטעווְנָטְעוּ '''כרמיםכְרָמִים''' ואכלווְאָכְלוּ פריםפִּרְיָם|ישעיהו סה כא}}
::*ובנבואה דומה של יחזקאל {{צמ|וישבווְיָשְׁבוּ עליהעָלֶיהָ לבטחלָבֶטַח, ובנווּבָנוּ '''בתיםבָתִּים''' ונטעווְנָטְעוּ '''כרמיםכְרָמִים''' וישבווְיָשְׁבוּ לבטחלָבֶטַח בעשותיבַּעֲשׂוֹתִי שפטיםשְׁפָטִים בכלבְּכֹל השאטיםהַשָּׁאטִים אתםאֹתָם מסביבותםמִסְּבִיבוֹתָם, וידעווְיָדְעוּ כיכִּי אניאֲנִי ה' אלהיהםאֱלֹהֵיהֶם|יחזקאל כח כו}}
 
מפרשי הרמב"ם הציעו הסברים שונים לשינוי שעשה הרמב"ם מלשון הכתוב. אחד ההסברים הוא, שיש שני סוגים של בתים: יש בית שנמצא בעיר ומשמש למגורים, ויש בית שנמצא בשדה ומשמש להשגחה על העבודה, מעין משרד. הסדר בית - כרם - אישה מתייחס לבית שהוא משרד - יש להקים משרד לפני (או תוך כדי) שנוטעים את הכרם, והסדר כרם - בית - אישה מתייחס לבית מגורים, כפי שהסברנו את הפסוק שלנו (ע"פ הרב אלחנן סמט, [http://www.daat.ac.il/daat/kitveyet/maaliyot/iyunim-2.htm סדר ההתבססות בחיים / מעליות כ] ).
שורה 105:
פרשן המקרא ר' אברהם בן עזרא כתב, בתחילת פירושו לעשרת הדיברות (שמות כ א), קטע ארוך שבו הסביר את הסיבות להבדלים שבין עשרת הדיברות שנזכרו בספר שמות, לבין עשרת הדיברות שנזכרו בנאומו של משה רבנו בספר דברים. בין השאר, הוא התייחס להבדל בין: '''
 
::* {{צמ|לאלֹא תחמדתַחְמֹד '''ביתבֵּית רעךרֵעֶךָ''' לאלֹא תחמדתַחְמֹד '''אשתאֵשֶׁת רעךרֵעֶךָ''' ועבדווְעַבְדּוֹ ואמתווַאֲמָתוֹ ושורווְשׁוֹרוֹ וחמרווַחֲמֹרוֹ וכלוְכֹל אשראֲשֶׁר לרעךלְרֵעֶךָ|שמות כ יג}}
::* {{צמ|ולאוְלֹא תחמדתַחְמֹד '''אשתאֵשֶׁת רעךרֵעֶךָ''' ולאוְלֹא תתאוהתִתְאַוֶּה '''ביתבֵּית רעךרֵעֶךָ''' שדהושָׂדֵהוּ ועבדווְעַבְדּוֹ ואמתווַאֲמָתוֹ שורושׁוֹרוֹ וחמרווַחֲמֹרוֹ וכלוְכֹל אשראֲשֶׁר לרעךלְרֵעֶךָ|דברים ה יז}}
 
והסביר: '''
שורה 140:
 
{{מקורות|מקורות=
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה בסגלות משלי וגם ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mjly/mj-24-2734.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 20032010-07-1131.
}}
<noinclude>