ביאור:משלי כד ז: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עדכון מאתר הניווט בתנך
עדכון מאתר הניווט בתנך
שורה 6:
בכנסת ישראל ובבתי המשפט ישנם אנשים רבים שיודעים תורה ואף שומרים תורה, אך בנאומיהם ובפסקי הדין שלהם כמעט שאין לכך ביטוי. ייתכן שאותם אנשים אינם מודעים לכך שלתורה יש מה להגיד בענייני הציבור:
 
{{צמ|ראמותרָאמוֹת לאויללֶאֱוִיל חכמותחָכְמוֹת, בשערבַּשַּׁעַר לאלֹא יפתחיִפְתַּח פיהופִּיהוּ|משלי כד ז}} 
 
'''ראמות''' = רמות = גבוהות; '''   אויל''' [[ביאור:אויל = שטחי|= שטחי]] ;   '''ראמות לאויל חכמות''' = אדם שטחי חושב, שהחכמות הן גבוהות ומרוממות, ואין להן נגיעה לענייני העולם הזה.
שורה 20:
===ראמות===
 
1. רוב המפרשים פירשו '''ראמות''' = אבנים יקרות, כמו ביחזקאל כז טז:ב {{צצמ|ארםאֲרָם סוחרתך,סֹחַרְתֵּךְ מרובמֵרֹב מעשייך;מַעֲשָׂיִךְ, בנופךבְּנֹפֶךְ ארגמןאַרְגָּמָן ורקמהוְרִקְמָה ובוץ,וּבוּץ '''וראמות וְרָאמֹת''' וכדכוד,וְכַדְכֹּד נתנונָתְנוּ בעזבונייךבְּעִזְבוֹנָיִךְ|יחזקאל כז טז}}, ומשמעות הכתוב היא - האויל חושב שהחכמות הן יקרות מאד ולכן לא מנסה לקנות אותן {{קטן|קטן= (ראו למשל רש"י, מצודת דוד, מלבי"ם)|}} , או - האויל חושב שהחכמות הן כמו אבנים יקרות שיש לשמור בכספת ולא להוציא אותן לשער (בדומה לפירושנו למעלה). '''
 
::*אולם, לפי פירוש זה, קשה להאשים את האויל - הרי החכם אומר בפירוש (משלי ג טו)ב {{צצמ|יקרהיְקָרָה היאהִיא מפניניםמִפְּנִינִים|משלי ג טו}}! יותר מזה נאמר באיוב כח יב: "ב {{צצמ|'''והחכמה'''וְהַחָכְמָה מאיןמֵאַיִן תימצא...תִּמָּצֵא? לאוְאֵי יערכנהזֶה זהבמְקוֹם וזכוכית;בִּינָה?... ותמורתהלֹא כלייַעַרְכֶנָּה פז}}זָהָב {{צ|וּזְכוֹכִית... ראמות'''רָאמוֹת''' וגבישוְגָבִישׁ לאלֹא ייזכר;יִזָּכֵר, ומשךוּמֶשֶׁךְ חכמהחָכְמָה מפנינים}}מִפְּנִינִים|איוב כח {{צ|...יב}} ", כלומר - החכמה יקרה יותר מראמות!
 
2. לכן פירשתי שהמילה '''ראמות''' היא תואר, כמו '''רמות''' = גבוהות. וכן פירשפירשו גם רלבאבן עזרא ורלב"ג על פסוקנו, ורבנו יונה על משנה אבות ב טז. '''
 
בספר משלי לא נאמר שהחכמות הן גבוהות, להפך: הכתוב מדגיש (משלי א כ)ב {{צצמ|חכמותחָכְמוֹת בחוץבַּחוּץ תרונה;תָּרֹנָּה, ברחובותבָּרְחֹבוֹת תיתןתִּתֵּן קולה;קוֹלָהּ. בראשבְּרֹאשׁ הומיותהֹמִיּוֹת תקראתִּקְרָא, בפתחיבְּפִתְחֵי שעריםשְׁעָרִים בעירבָּעִיר אמריהאֲמָרֶיהָ תאמרתֹאמֵר|משלי א כ}}( [[ביאור:החכמות יוצאות לרחוב לקרוא לתלמידים|פירוט]] ): החכמות קוראות לכולם, במקום שבו הם נמצאים - ברחובות העיר ובשעריה; כעין מה שנאמר בתורה (דברים ל יב)ב {{צצמ|לאלֹא בשמייםבַשָּׁמַיִם היא...הִוא כילֵאמֹר 'מִי יַעֲלֶה לָּנוּ הַשָּׁמַיְמָה וְיִקָּחֶהָ לָּנוּ וְיַשְׁמִעֵנוּ אֹתָהּ וְנַעֲשֶׂנָּה'... בפיךכִּי ובלבבךקָרוֹב לעשותואֵלֶיךָ הַדָּבָר מְאֹד, בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ לַעֲשֹׂתוֹ|דברים ל יב}}.
 
3. ואפשר לדרוש '''ראמות''' כמו [[w:ראם|רְאֵם]] - בהמה גדולה שנזכרה כמה פעמים בתורה. האויל חושש ללמוד חכמה, כי החכמה חושפת אותו לצדדים הבהמיים שבאישיותו; תוך כדי הלימוד, הוא מגלה שהוא לא כל כך מושלם כמו שחשב - הוא לא גבוה ו '''רם''', ולא יקר כמו '''ראמות''', אלא יש בו גם צדדים נמוכים שצריך להתמודד איתם ולתקן אותם (החכמות הן כמו '''מראות''' שחושפות בפניו את ה '''רמאות''' שבאישיותו). אבל האויל פוחד מהגילויים הללו, הוא מעדיף להשאיר את שערי הנפש שלו סגורים - '''בשער לא יפתח פיהו''' {{קטן|קטן= (ע"פ גליה)|}} . '''
 
===ראמות לאויל חכמות===
1. לפי רוב המפרשים, הכוונה היא שהאויל חושב שהחכמות גבוהות או יקרות מדי עבורו, ואין לו סיכוי להשיג אותן: "אין לי סיכוי להבין את החומר / לפתור את התרגיל / לעשות תואר, זה פשוט קשה מדי". פירוש דומה נמצא במדרש: " {{צפ|תוכן='''ראמות לאויל חכמות''' - לככר נקוב שתלוי באוירו של בית. הטפש אומר: מי יכול להוריד לזה?! והפקח אומר: ולא אחר תלאו?, אלא הריני מביא שני קנים ומחברן זה עם זה, עד שאני מורידו. כך, הטפש אומר: מי יכול ללמוד התורה שבלב רבי?! והפקח אומר: והוא לא מאחר למדה?, הריני לומד היום שתי הלכות, ושתים למחר, עד שאני למד התורה של חכם זה.}} " {{קטן|קטן= ( [http://www.daat.ac.il/daat/toshba/shir/5-2.htm#11 רבי ינאי, שיר השירים רבה, פרשה ה] ; וכן רש"י על הפסוק)|}} ,.
 
2. וכפי שפירשנו למעלה, הכוונה היא שהאויל חושב שהחכמות גבוהות או יקרות מדי עבור העולם הזה בכלל, ואין להשתמש בהן בענייני העולם הזה. האויל לכאורה מכבד את החכמה - הוא אומר שהיא גבוהה ורמה, מעל להשגה האנושית. אבל הכבוד הזה הוא מדומה, כי הכבוד האמיתי של החכמה הוא שאנשים לומדים אותה ומיישמים אותה בחיי היום-יום שלהם.
שורה 37 ⟵ 39:
===בשער לא יפתח פיהו===
 
1. פירשנו שהאויל אינו פותח את פיו בשער בדברי חכמה, כי אינו חושב שהחכמה רלבנטית לעניינים הציבוריים שבהם עוסקים בשער, או בכלל לענייני העולם הזה. זאת בניגוד לנשים החכמות, אשר מדברות דברי חכמה גם בשערים (משלי א כ-כא):, {{צ|'''חכמות''' בחוץ תרונה; ברחובות תיתן קולה; בראש הומיות תקרא, בפתחי '''שערים''' בעיר אמריה תאמר}} ( [[ביאור:החכמות יוצאות לרחוב לקרוא לתלמידים|פירוט]] ). לפי פירוש זה, יש להשלים את כוונת הפסוק "בשער לא יפתח פיהו '''בדברי חכמה''' ". במקומות אחרים בספר משלי נאמר שהאויל דווקא כן פותח את פיו - בדברי איוולת, למשל (ב {{צמ|חֲכָמִים יִצְפְּנוּ דָעַת, '''וּפִי אֱוִיל''' מְחִתָּה קְרֹבָה|משלי י יד):}}( {{צ|[[ביאור:חכמים יצפנו דעת, ופי אויל מחיתהמחתה קרובה}}|פירוט]] ). כאשר האויל מצליח לשתוק - הוא נחשב לחכם, {{צמ|גַּם אֱוִיל מַחֲרִישׁ חָכָם (יֵחָשֵׁב, אֹטֵם שְׂפָתָיו נָבוֹן|משלי יז כח)}}( [[ביאור:מותר {{צ|גם אויל מחרישלהסתיר חוסר-ידע|פירוט]] חכם ייחשב}}).
 
2. ואפשר לפרש, שהחכמים שיושביםהיושבים בשער אינם מאפשרים לאויל לפתוח את פיו ולהשתתף בדיונים; גם אם הוא רוצה לדבר - לא נותנים לו לפתוח את הפה כי יודעים שהוא לא למד: " {{צפ|תוכן=לא יפתח פיו בשער, מקום שבת החכמים, כי לא למד מאומה}} " {{קטן|קטן= (מצודת דוד)|}} .
 
החכמה מאפשרת לכולם ללמוד אותה (משלי א כ), {{צ|בפתחי ''' שערים''' בעיר אמריה תאמר}}; מי שמתעצל ואינו לומד, בטענה שהחכמה גבוהה מדי בשבילו, לא יצליח להשמיע את קולו בדיונים החשובים, ודעתו לא תשפיע - {{צ|'''בשער''' לא יפתח פיהו}}. 
2. ואפשר לפרש, שהחכמים שיושבים בשער אינם מאפשרים לאויל לפתוח את פיו ולהשתתף בדיונים; גם אם הוא רוצה לדבר - לא נותנים לו לפתוח את הפה כי יודעים שהוא לא למד: " {{צפ|תוכן=לא יפתח פיו בשער, מקום שבת החכמים, כי לא למד מאומה}} " {{קטן|קטן= (מצודת דוד)|}} .
 
3. ואפשר לדרוש שה '''שער''' מסמל את שערי הנפש - האויל רוצה לעסוק בתורה רק בעולמות '''רמים''', גבוהים ומרוחקים; הוא אינו מעוניין להוריד את הלימוד למטה ולהכניס אותו '''בשערי''' הנפש שלו, כי הוא חושש שיגלה שם '''רֶשע''' שצריך לתקן; הוא טוען שמדובר '''בהשערות''' שאינן מבוססות. תפקידו של המנהיג, היושב בשער, הוא לעורר כל אחד ואחד, גם את הרשע הגדול ביותר, לפתוח את שערי הנפש שלו, לעשות עבודה עצמית ולגלות את '''העושר''' הטמון בתוכו {{קטן|קטן= (ע"פ גליה)|}} .
החכמה מאפשרת לכולם ללמוד אותה (משלי א כ) {{צ|בפתחי '''שערים''' בעיר אמריה תאמר}}; מי שמתעצל ואינו לומד, בטענה שהחכמה גבוהה מדי בשבילו, לא יצליח להשמיע את קולו בדיונים החשובים, ודעתו לא תשפיע - {{צ|'''בשער''' לא יפתח פיהו}}. 
 
===אויל במלחמה ובאהבה===
'''השער''' הוא גם [[ביאור:שער = מקום המשפט|משל למלחמה]] . הפסוקים הקודמים עסקו בחשיבותה של החכמה בניהול מלחמות -, {{צצמ|גברגֶּבֶר חכםחָכָם בעוז...בַּעוֹז, כיוְאִישׁ בתחבולותדַּעַת תעשהמְאַמֶּץ לךכֹּחַ; מלחמה...כִּי בְתַחְבֻּלוֹת תַּעֲשֶׂה לְּךָ מִלְחָמָה, וּתְשׁוּעָה בְּרֹב יוֹעֵץ|משלי כד ה}}( [[ביאור:חכמה וגבורה|פירוט]] ); האויל, שאינו רוצה לעסוק בחכמה, לא יכול גם להשתתף בניהול המלחמה - {{צ|בשער לא יפתח פיהו}}; גם במלחמה עם אויבים חיצוניים, וגם במלחמה עם אויבי הנפש. '''
 
המילה '''חכמות''' היא גם כינוי לאישה חכמה או לנשים חכמות; לפי זה אפשר לדרוש את הפסוק על הגברים האוילים, שחוששים להתחתן עם אישה חכמה יותר מהם, וכך מפסידים את האפשרות לשבת '''בשער''' עם זקני ארץ ( [[ביאור:מי מפחד מבת-זוג משכילה?|פירוט]] ).
שורה 52 ⟵ 56:
 
{{מקורות|מקורות=
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה בסגלות משלי וגם ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mjly/mj-24-07.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 20032010-07-1131.
}}
<noinclude>