ביאור:משלי כד ז: הבדלים בין גרסאות בדף
[גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עדכון מאתר הניווט בתנך |
עדכון מאתר הניווט בתנך |
||
שורה 6:
בכנסת ישראל ובבתי המשפט ישנם אנשים רבים שיודעים תורה ואף שומרים תורה, אך בנאומיהם ובפסקי הדין שלהם כמעט שאין לכך ביטוי. ייתכן שאותם אנשים אינם מודעים לכך שלתורה יש מה להגיד בענייני הציבור:
{{צמ|
'''ראמות''' = רמות = גבוהות; ''' אויל''' [[ביאור:אויל = שטחי|= שטחי]] ; '''ראמות לאויל חכמות''' = אדם שטחי חושב, שהחכמות הן גבוהות ומרוממות, ואין להן נגיעה לענייני העולם הזה.
שורה 20:
===ראמות===
1. רוב המפרשים פירשו '''ראמות''' = אבנים יקרות, כמו
::*אולם, לפי פירוש זה, קשה להאשים את האויל - הרי החכם אומר בפירוש
2. לכן פירשתי שהמילה '''ראמות''' היא תואר, כמו '''רמות''' = גבוהות. וכן
בספר משלי לא נאמר שהחכמות הן גבוהות, להפך: הכתוב מדגיש
3. ואפשר לדרוש '''ראמות''' כמו [[w:ראם|רְאֵם]] - בהמה גדולה שנזכרה כמה פעמים בתורה. האויל חושש ללמוד חכמה, כי החכמה חושפת אותו לצדדים הבהמיים שבאישיותו; תוך כדי הלימוד, הוא מגלה שהוא לא כל כך מושלם כמו שחשב - הוא לא גבוה ו '''רם''', ולא יקר כמו '''ראמות''', אלא יש בו גם צדדים נמוכים שצריך להתמודד איתם ולתקן אותם (החכמות הן כמו '''מראות''' שחושפות בפניו את ה '''רמאות''' שבאישיותו). אבל האויל פוחד מהגילויים הללו, הוא מעדיף להשאיר את שערי הנפש שלו סגורים - '''בשער לא יפתח פיהו''' {{קטן|קטן= (ע"פ גליה)|}} . '''
===ראמות לאויל חכמות===
1. לפי רוב המפרשים, הכוונה היא שהאויל חושב שהחכמות גבוהות או יקרות מדי עבורו, ואין לו סיכוי להשיג אותן: "אין לי סיכוי להבין את החומר / לפתור את התרגיל / לעשות תואר, זה פשוט קשה מדי". פירוש דומה נמצא במדרש: " {{צפ|תוכן='''ראמות לאויל חכמות''' - לככר נקוב שתלוי באוירו של בית. הטפש אומר: מי יכול להוריד לזה?! והפקח אומר: ולא אחר תלאו?, אלא הריני מביא שני קנים ומחברן זה עם זה, עד שאני מורידו. כך, הטפש אומר: מי יכול ללמוד התורה שבלב רבי?! והפקח אומר: והוא לא מאחר למדה?, הריני לומד היום שתי הלכות, ושתים למחר, עד שאני למד התורה של חכם זה.}} " {{קטן|קטן= ( [http://www.daat.ac.il/daat/toshba/shir/5-2.htm#11 רבי ינאי, שיר השירים רבה, פרשה ה] ; וכן רש"י על הפסוק)|}}
2. וכפי שפירשנו למעלה, הכוונה היא שהאויל חושב שהחכמות גבוהות או יקרות מדי עבור העולם הזה בכלל, ואין להשתמש בהן בענייני העולם הזה. האויל לכאורה מכבד את החכמה - הוא אומר שהיא גבוהה ורמה, מעל להשגה האנושית. אבל הכבוד הזה הוא מדומה, כי הכבוד האמיתי של החכמה הוא שאנשים לומדים אותה ומיישמים אותה בחיי היום-יום שלהם.
שורה 37 ⟵ 39:
===בשער לא יפתח פיהו===
1. פירשנו שהאויל אינו פותח את פיו בשער בדברי חכמה, כי אינו חושב שהחכמה רלבנטית לעניינים הציבוריים שבהם עוסקים בשער, או בכלל לענייני העולם הזה. זאת בניגוד לנשים החכמות, אשר מדברות דברי חכמה גם בשערים
2. ואפשר לפרש, שהחכמים
החכמה מאפשרת לכולם ללמוד אותה
▲2. ואפשר לפרש, שהחכמים שיושבים בשער אינם מאפשרים לאויל לפתוח את פיו ולהשתתף בדיונים; גם אם הוא רוצה לדבר - לא נותנים לו לפתוח את הפה כי יודעים שהוא לא למד: " {{צפ|תוכן=לא יפתח פיו בשער, מקום שבת החכמים, כי לא למד מאומה}} " {{קטן|קטן= (מצודת דוד)|}} .
3. ואפשר לדרוש שה '''שער''' מסמל את שערי הנפש - האויל רוצה לעסוק בתורה רק בעולמות '''רמים''', גבוהים ומרוחקים; הוא אינו מעוניין להוריד את הלימוד למטה ולהכניס אותו '''בשערי''' הנפש שלו, כי הוא חושש שיגלה שם '''רֶשע''' שצריך לתקן; הוא טוען שמדובר '''בהשערות''' שאינן מבוססות. תפקידו של המנהיג, היושב בשער, הוא לעורר כל אחד ואחד, גם את הרשע הגדול ביותר, לפתוח את שערי הנפש שלו, לעשות עבודה עצמית ולגלות את '''העושר''' הטמון בתוכו {{קטן|קטן= (ע"פ גליה)|}} .
▲החכמה מאפשרת לכולם ללמוד אותה (משלי א כ) {{צ|בפתחי '''שערים''' בעיר אמריה תאמר}}; מי שמתעצל ואינו לומד, בטענה שהחכמה גבוהה מדי בשבילו, לא יצליח להשמיע את קולו בדיונים החשובים, ודעתו לא תשפיע - {{צ|'''בשער''' לא יפתח פיהו}}.
===אויל במלחמה ובאהבה===
'''השער''' הוא גם [[ביאור:שער = מקום המשפט|משל למלחמה]] . הפסוקים הקודמים עסקו בחשיבותה של החכמה בניהול מלחמות
המילה '''חכמות''' היא גם כינוי לאישה חכמה או לנשים חכמות; לפי זה אפשר לדרוש את הפסוק על הגברים האוילים, שחוששים להתחתן עם אישה חכמה יותר מהם, וכך מפסידים את האפשרות לשבת '''בשער''' עם זקני ארץ ( [[ביאור:מי מפחד מבת-זוג משכילה?|פירוט]] ).
שורה 52 ⟵ 56:
{{מקורות|מקורות=
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה בסגלות משלי וגם ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mjly/mj-24-07.html אתר הניווט בתנך] בתאריך
}}
<noinclude>
|