ביאור:משלי טז כח: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עדכון מאתר הניווט בתנך
עדכון מאתר הניווט בתנך
שורה 2:
 
= איש תהפוכות ישלח מדון, ונרגן מפריד אלוף =
מריבות בין בני אדם, בין איש לרעהו ובין איש לאשתו, עלולות להרוס את הקשר ביניהם, אך הן עשויות גם להתמוסס ולהיעלם בלי לגרום כל נזק לטווח ארוך. ההבדל בין שני סוגי המריבות נרמז בפסוק: '''
 
 
{{צמ|איש תהפכות ישלח מדון, ונרגן מפריד אלוף|משלי טז כח}}.
מריבות בין בני אדם, בין איש לרעהו ובין איש לאשתו, עלולות להרוס את הקשר ביניהם, אך הן עשויות גם להתמוסס ולהיעלם בלי לגרום כל נזק לטווח ארוך. ההבדל בין שני סוגי המריבות נרמז בפסוק: '''
 
[[משלי טז כח]]: " {{צ|אִישׁ תַּהְפֻּכוֹת יְשַׁלַּח מָדוֹן, וְנִרְגָּ {{קטן|קטן= ן|}} מַפְרִיד אַלּוּף}} ".
 
'''איש תהפוכות''' [[ביאור:תהפוכות = זיג-זג פוליטי|= איש הפכפך, מזגזג, האומר דבר והיפוכו]] .
 
'''ישלח''' = יצית אש, כמו בעמוס א ד: {{צ|'''ושילחתי אש''' בבית חזאל, ואכלה ארמנות בן הדד}}; במקרה זה הכוונה לאש המריבה, כמו ב {{צמ|באפסבְּאֶפֶס עציםעֵצִים תכבהתִּכְבֶּה '''אשאֵשׁ''' , ובאיןוּבְאֵין '''נרגןנִרְגָּן''' ישתקיִשְׁתֹּק '''מדוןמָדוֹן'''|משלי כו כ}}( [[ביאור:באפס עצים תכבה אש, ובאין נרגן ישתוק מדון|פירוט]] ).
 
'''נרגן''' [[ביאור:נרגן = האשים את הזולת בכוונה רעה|= החושב שהזולת שונא אותו, המייחס לזולת כוונה רעה]] .
 
'''מפריד אלוף''' [[ביאור:אלוף = מקום ראשון במלחמה או באהבה|= מפרק משפחה]] , כמו ב {{צמ|העזבתהַעֹזֶבֶת ''' אלוףאַלּוּף נעוריהנְעוּרֶיהָ'''|משלי ב יז}}.
 
'''איש תהפוכות''' ממציא שקרים, ובכך '''משלח''' ומצית את אש '''המדון''' והמריבה; אולם, רק '''נרגן''' - המייחס לבן/בת זוגו שנאה וכוונה רעה - רק הוא יכול '''להפריד אלוף''' - רק הוא יכול לגרום למריבה לבעור עד שתגרום לבני הזוג להיפרד. '''
שורה 23 ⟵ 25:
כשבני ישראל היוצאים ממצרים עמדו על גבול ארץ ישראל, הם שלחו 12 אנשים שיתורו את הארץ וימפו אותה, כדי שיוכלו להתחיל לחלק אותה ל-12 שבטי ישראל. כשהם חזרו, הם פתחו את דבריהם בדברי שבח על הארץ: '''
 
::* {{צמ|וַיְסַפְּרוּ לוֹֹֹֹ וַיֹּאמְרוּ 'בָּאנוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר שְׁלַחְתָּנוּ וְגַם זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ הִוא, וְזֶה פִּרְיָהּ. '|במדבר יג כז}}
::* {{צמ|ויספרו לו ויאמרו 'באנו אל הארץ אשר שלחתנו וגם זבת חלב ודבש הוא, וזה פריה. '|במדבר יג כז}}
 
אך לאחר מכן, 10 מהשליחים "זיגזגו", הפכו כיוון וניסו לשכנע את בני ישראל שהמצב הבטחוני בארץ קשה ואי אפשר לכבוש אותה: '''
 
::* {{צמ|אפסאֶפֶס, כיכִּי עזעַז העםהָעָם הישבהַיֹּשֵׁב בארץבָּאָרֶץ, והעריםוְהֶעָרִים בצרותבְּצֻרוֹת גדלתגְּדֹלֹת מאדמְאֹד, וגםוְגַם ילדייְלִדֵי הענקהָעֲנָק ראינורָאִינוּ שםשָׁם|במדבר יג כח}}
 
ולאחר מכן הפכו את דבריהם לגמרי, וטענו שגם הארץ היא רעה, ושבכלל אין טעם להיכנס אליה: '''
 
::* {{צמ|ויציאו דִּבַּת הָאָרֶץ אֲשֶׁר תָּרוּ אֹתָהּ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר 'הָאָרֶץ אֲשֶׁר עָבַרְנוּ בָהּ לָתוּר אֹתָהּ אֶרֶץ אֹכֶלֶת יוֹשְׁבֶיהָ הִוא, וְכָל הָעָם אֲשֶׁר רָאִינוּ בְתוֹכָהּ אַנְשֵׁי מִדּוֹת'|במדבר יג לב}}
::* {{צמ|ויציאו דבת הארץ אשר תרו אתה אל בני ישראל לאמר 'הארץ אשר עברנו בה לתור אתה ארץ אכלת יושביה הוא, וכל העם אשר ראינו בתוכה אנשי מדות'|במדבר יג לב}}
 
לא ארץ '''זבת חלב ודבש''' שאפשר לאכול '''מפריה''' , אלא '''ארץ אוכלת יושביה''' - בדיוק הפוך ממה שאמרו בהתחלה!
 
התגובה של בני ישראל היתה: '''
 
::* {{צמ|'''וַתֵּרָגְנוּ''' בְאָהֳלֵיכֶם וַתֹּאמְרוּ 'בְּשִׂנְאַת ה' אֹתָנוּ הוֹצִיאָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם, לָתֵת אֹתָנוּ בְּיַד הָאֱמֹרִי לְהַשְׁמִידֵנוּ'|דברים א כז}}
::* {{צמ|'''ותרגנו''' באהליכם ותאמרו 'בשנאת ה' אתנו הוציאנו מארץ מצרים, לתת אתנו ביד האמרי להשמידנו'|דברים א כז}}
::* {{צמ|'''וירגנווַיֵּרָגְנוּ''' באהליהםבְאָהֳלֵיהֶם, לאלֹא שמעושָׁמְעוּ בקולבְּקוֹל ה'|תהלים קו כה}}
 
בני ישראל '''נרגנו''' , כלומר, האשימו את ה' שהוא הוציא אותם ממצרים מתוך שנאה.
 
כתוצאה מכך, ה' עזב את בני ישראל ונפרד מהם למשך כמעט 40 שנה {{קטן|קטן= (ראו [[ביאור:במדבר יד מב]], [[דברים א מב]], רש"י על [[דברים ב טז]]|}} , שבהן בני ישראל נדדו במדבר, עד שכל דור ה"נרגנים" מת במדבר, ורק הדור הבא נכנס לארץ.
 
הפסוק שלנו מתאר את האירוע בתמציתיות: '''
שורה 61 ⟵ 63:
'''
 
::*
 
{{מקורות|מקורות=
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה בסגלות משלי וגם ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mjly/mj-16-28.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 2008-03-27.
}}
<noinclude>