ביאור:משלי ו ו: הבדלים בין גרסאות בדף
[גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עדכון מאתר הניווט בתנך |
עדכון מאתר הניווט בתנך |
||
שורה 6:
אחת הדרכים שבהן האדם יכול לתקן את מידותיו היא התבוננות בטבע. כך מציע החכם בספר משלי:
{{צמ|
החכם מציע לעצל שיתבונן בנמלים - ההתבוננות הזאת תשפיע עליו לטובה.
שורה 12:
החכם מדבר על '''דרכיה''' של הנמלה, בלשון רבים; מכאן שיש כמה מידות טובות שאפשר ללמוד מתוך התבוננות בנמלה, כמו שכתוב בפסוקים הבאים.
<div class="fullImageLink" id="file">
שורה 26:
==פסוקים דומים==
גם הפסוק הקודם לפסוקנו דיבר על לימוד מעולם החי, {{צמ|
כדי להתגבר על מידת העצלות, יש ללמוד מהנמלה; כדי להתגבר על מידות רעות אחרות, ייתכן שאפשר ללמוד מבהמות אחרות. שיעורי בית לקוראים: מאיזה בעל-חיים לדעתכם אפשר ללמוד התגברות על מידת הגאוה? העזות? האכזריות? העצבות? הכעס? הקנאה? הקמצנות? התאוה? '''
שורה 32:
הרעיון שיש לחסוך לעתיד נמצא גם בפסוקים נוספים: '''
::*
::*
הרעיון הוא בינלאומי ונמצא גם במשלים של עמים אחרים, כגון [[w:הצרצר והנמלה|משל הצרצר והנמלה]] . '''
שורה 47:
1. תשובה אפשרית היא, שהנמלה היא אחד היצורים המצליחים ביותר בטבע. היא מצליחה לשרוד ולהתרבות כמעט בכל איזור על-פני כדור הארץ. לפי כמה הערכות, המסה הכוללת של הנמלים החיות על פני כדור הארץ גדולה יותר מזו של בני האדם וכל החיות המבוייתות יחד {{קטן|קטן= ( [[w:ביומסה|ויקיפדיה - ביומסה]] )|}} . באיזורים מסויימים, המסה הכוללת של הנמלים מהווה מעל 10% מהביומסה הכוללת של כל החיות היבשתיות {{קטן|קטן= ( [http://www.madsci.org/posts/archives/2001-05/989366143.En.r.html http://www.madsci.org/posts/archives/2001-05/989366143.En.r.html] )|}} . '''
2. וייתכן שהפסוק פונה לעצל שכבר החליט שהוא רוצה להיות חרוץ, אך קשה לו לשנות את ההרגלים. לאדם כזה מציע החכם, שיתבונן בנמלה כדי שיושפע ממנה, שהרי האדם מושפע מהיצורים שהוא נמצא בקרבתם
===לא לעצל בלבד===
שורה 67:
::*אולם, כל הפירושים הללו אינם מתאימים לדעה המקובלת בימינו, לפיה הנמלים חיות במושבה שיתופית, שבה הפועלות אוספות אוכל עבור המושבה כולה.
הפסוק שלנו נותן עצה מעשית לתיקון המידות - ללכת וללמוד מן הנמלים. אך יש מחכמי ישראל שהרחיבו את הרעיון וטענו, שה' מלכתחילה ברא את הנמלים כדי שנוכל לבוא וללמוד מהן: '''
::*" {{צפ|תוכן=הקדוש-ברוך-הוא ברא בריה חלשה, האוגרת לחמה וטורחת, כדי להחכים העצל, דכתיב: "לך אל נמלה עצל, ראה דרכיה וחכם". לכן יתבייש בראותו הנמלה זריזה וזהירה בענייניה, ילמד ממנה לאחוז בה כמוה במידת הזריזות, לצאת נפשו מתחת העצלות מידי שחת}} " {{קטן|קטן= ( [http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/orhot/16-2.htm אורחות צדיקים טז - שער העצלות] )|}} , ::*" {{צפ|תוכן=כל כוחות מעשה בראשית נטועים בנפש האדם, וכל כוח ומידה שימצא האדם במין ומין מבעלי-החיים, ידענו שכן נמצא גם בנפשו. והרבה מידות יש בבעלי חיים שאינם צריכים להם לצורך חיותם, וה' הטביע בם מידה זו שילמד האדם ממנה לעשות כן, כמו שאמרו חז"ל: "אלמלא לא ניתנה תורה, למדנו צניעות מחתול וכו'". והנמלה, נטע ה' בה מידת הזריזות לאסוף ולכנוס, שממנה ילמד האדם לשקוד...}} " {{קטן|קטן= (מלבי"ם)|}} ::*" {{צפ|תוכן=גם אם האדם חושב שהוא עצלן מטבעו, ומידת הזריזות אינה נמצאת בנפשו, יסתכל על הנמלה ויבין את טעותו... יש בך את מידת הזריזות, ועליך רק לעורר אותה ולפתח אותה לכיוון הנכון!}} " {{קטן|קטן= (הרב רונן חזיזה, חמש דקות תורה ביום, י תמוז ה'תשס"ט)|}} . '''
על-פי הפשט, הקטע מלמד שיש לעבוד כדי להשיג מטרות חמריות - {{צ|תכין בקיץ '''לחמה''', אגרה בקציר '''מאכלה'''}}. אך יש שפירשו שזהו משל, והנמשל הוא בתחום הרוחני: " {{צפ|תוכן=אף אתם התקינו לכם מצות מן העולם הזה לעולם הבא}} " {{קטן|קטן= (רבי שמעון בר יוחאי, דברים רבה ה ב)|}} , " {{צפ|תוכן=ראה דרכיה וחכם, רוצה לומר, תלמד ממנה בהנהגת אסיפת חוקי החכמה בזריזות והשתדלות רב}} " {{קטן|קטן= (מלבי"ם)|}} . '''
הקטע שלנו מלמד חריצות בדרך '''החכמה''' - הלימוד מאחרים; בפרק כד ישנו קטע המלמד חריצות בדרך '''המוסר''' - הלימוד מטעויות ( [[ביאור:שתי דרכי-לימוד, מסקנה אחת|פירוט]] ).
</div>
שורה 79 ⟵ 81:
{{מקורות|מקורות=
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה בסגלות משלי וגם ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mjly/mj-06-07.html אתר הניווט בתנך] בתאריך
}}
<noinclude>
|