ביאור:משלי ו ו: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עדכון מאתר הניווט בתנך
עדכון מאתר הניווט בתנך
שורה 6:
אחת הדרכים שבהן האדם יכול לתקן את מידותיו היא התבוננות בטבע. כך מציע החכם בספר משלי:
 
{{צמ|לךלֵךְ אלאֶל נמלהנְמָלָה, עצלעָצֵל, ראהרְאֵה דרכיהדְרָכֶיהָ וחכםוַחֲכָם!|משלי ו ו}}.
 
החכם מציע לעצל שיתבונן בנמלים - ההתבוננות הזאת תשפיע עליו לטובה.
שורה 12:
החכם מדבר על '''דרכיה''' של הנמלה, בלשון רבים; מכאן שיש כמה מידות טובות שאפשר ללמוד מתוך התבוננות בנמלה, כמו שכתוב בפסוקים הבאים.
 
פסוק ז: {{צצמ|אשראֲשֶׁר איןאֵין להלָהּ קציןקָצִין שוטרשֹׁטֵר ומושלוּמֹשֵׁל|משלי ו ז}} - אחריות אישית. ממה שידוע לנו היום, במושבות של נמלים יש נמלה אחת או יותר שנחשבת ל"מלכה", אך למעשה אינה עוסקת בניהול, אלא רק יושבת בקן, אוכלת ומטילה ביצים. הנמלים הפועלות מסתובבות בחוץ בלי אף קצין, שוטר או מושל שמשגיח עליהן, ובכל-זאת עובדות ומביאות אוכל לקן. העצל המתבונן בנמלה אמור ללמוד ממנה לעשות את מלאכתו גם כשאף אחד לא משגיח עליו. גם [[ביאור:לא לחכות שקצין, שוטר או מושל יפתרו לנו את הבעיות|האזרח המתבונן בנמלה אמור ללמוד ממנה לפתור את בעיותיו ולא לחכות שהממשלה תעשה זאת]] .
 
פסוק ח: {{צצמ|תכיןתָּכִין בקיץבַּקַּיִץ לחמהלַחְמָהּ, אגרהאָגְרָה בקצירבַקָּצִיר מאכלהמַאֲכָלָהּ|משלי ו ח}} - תיכנון וחיסכון. מינים רבים של נמלים, ובפרט של [[w:נמלת קציר|נמלת הקציר]] הנפוצה בארץ ישראל, חיים על אוכל הנפוץ בעיקר בקיץ, כגון גרעיני תבואה. כל מושבה של נמלים בונה קן גדול עם תאים מבודדים מפני מים, דבר שהיה ידוע כבר בימי קדם: " {{צפ|תוכן=הנמלה הזו, שלשה בתים יש לה, ואינה כונסת בעליון מפני הדלף, ולא בתחתון מפני הטינה, אלא באמצעי}} " {{קטן|קטן= (דברים רבה ה ב)|}} . כל מושבה אוגרת כמה קילוגרמים של תבואה בעונת הקיץ, כך שיהיה להן אוכל בעונת החורף. העצל המתבונן בנמלה אמור ללמוד ממנה לחשוב על העתיד, גם אם הכסף שהוא מרויח עכשיו מספיק לפרנסתו - שיעבוד קצת יותר כדי שיוכל גם לחסוך לתקופות של מחסור, " {{צפ|תוכן=וממנה למוד להכין הכל בעוד לאל ידך}} " {{קטן|קטן= (מצודת דוד)|}} .
 
<div class="fullImageLink" id="file">
שורה 26:
==פסוקים דומים==
 
גם הפסוק הקודם לפסוקנו דיבר על לימוד מעולם החי, {{צמ|אלאַל תתןתִּתֵּן שנהשֵׁנָה לעיניךלְעֵינֶיךָ ותנומהוּתְנוּמָה לעפעפיךלְעַפְעַפֶּיךָ, הנצלהִנָּצֵל '''כצביכִּצְבִי''' מידמִיָּד '''וכצפורוּכְצִפּוֹר''' מידמִיַּד יקושיָקוּשׁ|משלי ו הד}}( [[ביאור:איך להינצל מערבות|פירוט]] ), ופסוקים רבים נוספים ממליצים ללמוד מעולם החי וגם מעולם הצומח, לדוגמה {{צמ|נצרנֹצֵר '''תאנהתְּאֵנָה''' יאכליֹאכַל פריהפִּרְיָהּ, ושמרוְשֹׁמֵר אדניואֲדֹנָיו יכבדיְכֻבָּד|משלי כז יח}}( [[ביאור:נוצר תאנה - יאכל פריה, ושומר אדוניו - יכובד|פירוט]] ). מכאן, שיש חשיבות רבה לשלב טיולים בטבע בתוכנית הלימודים - זה לא רק כיף אלא גם אמצעי חשוב לפיתוח האישיות.
 
כדי להתגבר על מידת העצלות, יש ללמוד מהנמלה; כדי להתגבר על מידות רעות אחרות, ייתכן שאפשר ללמוד מבהמות אחרות. שיעורי בית לקוראים: מאיזה בעל-חיים לדעתכם אפשר ללמוד התגברות על מידת הגאוה? העזות? האכזריות? העצבות? הכעס? הקנאה? הקמצנות? התאוה? '''
שורה 32:
הרעיון שיש לחסוך לעתיד נמצא גם בפסוקים נוספים:  '''
 
::*משלי י ה: {{צצמ|אוגראֹגֵר בקיץבַּקַּיִץ - בןבֵּן משכילמַשְׂכִּיל, נרדםנִרְדָּם בקצירבַּקָּצִיר - בןבֵּן מבישמֵבִישׁ|משלי י ה}} (ראו [[ביאור:התנהגות משכילה בתקופות שפע|אגירה בתקופות שפעפירוט]] ).
::*משלי ל כה: {{צצמ|הנמליםהַנְּמָלִים - עםעַם לאלֹא עזעָז, ויכינווַיָּכִינוּ בקיץבַקַּיִץ לחמםלַחְמָם|משלי ל כה}} (ראו [[ביאור:עצות לקטנים|החכמה חשובה יותר מהגודל]] ).
 
הרעיון הוא בינלאומי ונמצא גם במשלים של עמים אחרים, כגון [[w:הצרצר והנמלה|משל הצרצר והנמלה]] . '''
שורה 47:
1. תשובה אפשרית היא, שהנמלה היא אחד היצורים המצליחים ביותר בטבע. היא מצליחה לשרוד ולהתרבות כמעט בכל איזור על-פני כדור הארץ. לפי כמה הערכות, המסה הכוללת של הנמלים החיות על פני כדור הארץ גדולה יותר מזו של בני האדם וכל החיות המבוייתות יחד {{קטן|קטן= ( [[w:ביומסה|ויקיפדיה - ביומסה]] )|}} . באיזורים מסויימים, המסה הכוללת של הנמלים מהווה מעל 10% מהביומסה הכוללת של כל החיות היבשתיות {{קטן|קטן= ( [http://www.madsci.org/posts/archives/2001-05/989366143.En.r.html http://www.madsci.org/posts/archives/2001-05/989366143.En.r.html] )|}} . '''
 
2. וייתכן שהפסוק פונה לעצל שכבר החליט שהוא רוצה להיות חרוץ, אך קשה לו לשנות את ההרגלים. לאדם כזה מציע החכם, שיתבונן בנמלה כדי שיושפע ממנה, שהרי האדם מושפע מהיצורים שהוא נמצא בקרבתם , [[משלי יג כ]]: " {{צ| {{קטן|קטן= {{קטן|קטן= הלוך|}} את|}} חכמיםאֶת חֲכָמִים - {{קטן|קטן= {{קטן|קטן= וחכם|}} |}} {{קטן|קטן= (כתיב)|}} ...}} " ( [[ביאור:השפעת הסביבה|פירוט]] ). 
 
===לא לעצל בלבד===
שורה 67:
::*אולם, כל הפירושים הללו אינם מתאימים לדעה המקובלת בימינו, לפיה הנמלים חיות במושבה שיתופית, שבה הפועלות אוספות אוכל עבור המושבה כולה.
 
הפסוק שלנו נותן עצה מעשית לתיקון המידות - ללכת וללמוד מן הנמלים. אך יש מחכמי ישראל שהרחיבו את הרעיון וטענו, שה' מלכתחילה ברא את הנמלים כדי שנוכל לבוא וללמוד מהן: '''

::*" {{צפ|תוכן=הקדוש-ברוך-הוא ברא בריה חלשה, האוגרת לחמה וטורחת, כדי להחכים העצל, דכתיב: "לך אל נמלה עצל, ראה דרכיה וחכם". לכן יתבייש בראותו הנמלה זריזה וזהירה בענייניה, ילמד ממנה לאחוז בה כמוה במידת הזריזות, לצאת נפשו מתחת העצלות מידי שחת}} " {{קטן|קטן= ( [http://www.daat.ac.il/daat/mahshevt/orhot/16-2.htm אורחות צדיקים טז - שער העצלות] )|}} ,
::*" {{צפ|תוכן=כל כוחות מעשה בראשית נטועים בנפש האדם, וכל כוח ומידה שימצא האדם במין ומין מבעלי-החיים, ידענו שכן נמצא גם בנפשו. והרבה מידות יש בבעלי חיים שאינם צריכים להם לצורך חיותם, וה' הטביע בם מידה זו שילמד האדם ממנה לעשות כן, כמו שאמרו חז"ל: "אלמלא לא ניתנה תורה, למדנו צניעות מחתול וכו'". והנמלה, נטע ה' בה מידת הזריזות לאסוף ולכנוס, שממנה ילמד האדם לשקוד...}} " {{קטן|קטן= (מלבי"ם)|}} ., '''
::*" {{צפ|תוכן=גם אם האדם חושב שהוא עצלן מטבעו, ומידת הזריזות אינה נמצאת בנפשו, יסתכל על הנמלה ויבין את טעותו... יש בך את מידת הזריזות, ועליך רק לעורר אותה ולפתח אותה לכיוון הנכון!}} " {{קטן|קטן= (הרב רונן חזיזה, חמש דקות תורה ביום, י תמוז ה'תשס"ט)|}} . '''
 
על-פי הפשט, הקטע מלמד שיש לעבוד כדי להשיג מטרות חמריות - {{צ|תכין בקיץ '''לחמה''', אגרה בקציר '''מאכלה'''}}. אך יש שפירשו שזהו משל, והנמשל הוא בתחום הרוחני: " {{צפ|תוכן=אף אתם התקינו לכם מצות מן העולם הזה לעולם הבא}} " {{קטן|קטן= (רבי שמעון בר יוחאי, דברים רבה ה ב)|}} , " {{צפ|תוכן=ראה דרכיה וחכם, רוצה לומר, תלמד ממנה בהנהגת אסיפת חוקי החכמה בזריזות והשתדלות רב}} " {{קטן|קטן= (מלבי"ם)|}} . '''
 
הקטע שלנו מלמד חריצות בדרך '''החכמה''' - הלימוד מאחרים; בפרק כד ישנו קטע המלמד חריצות בדרך '''המוסר''' - הלימוד מטעויות ( [[ביאור:שתי דרכי-לימוד, מסקנה אחת|פירוט]] ).
 
'''
 
</div>
שורה 79 ⟵ 81:
 
{{מקורות|מקורות=
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה בסגלות משלי וגם ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mjly/mj-06-07.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 20062010-0207-2331.
}}
<noinclude>