ביאור:אף כי: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עדכון מאתר הניווט בתנך
עדכון מאתר הניווט בתנך
שורה 11:
::* {{צמ|שְׁאוֹל וַאֲבַדּוֹן נֶגֶד ה', '''אַף כִּי''' לִבּוֹת בְּנֵי אָדָם|משלי טו יא}}- ה' רואה את כל המון האנשים המתים ויורדים לשאול, קל וחומר שהוא רואה את כל המחשבות המתחלפות בלב בני האדם ( [[ביאור:שאול ואבדון נגד ה', אף כי ליבות בני אדם|פירוט]] ).
::* {{צמ|לֹא נָאוָה לְנָבָל שְׂפַת יֶתֶר, '''אַף כִּי''' לְנָדִיב שְׂפַת שָׁקֶר|משלי יז ז}}- גם לאדם גס ונבל לא נאה להגיד יותר ממה שהוא מתכוון לעשות, קל וחומר שאין זה נאה לך, הקורא הנדיב, להגיד דבר שאינך מתכוון לעשות כלל ( [[ביאור:מה יכול הנדיב ללמוד מן הקמצן|פירוט]] ).
::* [[משלי יט ז]]: " {{צ|כָּל אֲחֵי רָשׁ שְׂנֵאֻהוּ, '''אַף כִּי''' מְרֵעֵהוּ רָחֲקוּ מִמֶּנּוּ; מְרַדֵּף אֲמָרִים {{קטן|קטן= {{קטן|קטן= {{קטן|קטן= {{קטן|קטן= {{קטן|קטן= {{קטן|קטן= {{קטן|קטן= {{קטן|קטן= לא|}} |}} |}} |}} |}} |}} |}} |}} הֵמָּה}} " - אפילו קרובי משפחתו של העני שונאים אותו, קל וחומר שמכריו האחרים מתרחקים ממנו ( [[ביאור:כל אחי רש שנאוהו, אף כי מרעהו רחקו ממנו, מרדף אמרים לא/לו המה|פירוט]] ).
::* {{צמ|לֹא נָאוֶה לִכְסִיל תַּעֲנוּג, '''אַף כִּי''' לְעֶבֶד מְשֹׁל בְּשָׂרִים|משלי יט י}}- חיי תענוג עלולים לגרום לכסיל להתנוון, ועוד יותר מזה, שלטון ושררה עלולים להשחית את העבד שאינו משכיל ( [[ביאור:לא נאוה לכסיל תענוג, אף כי לעבד משול בשרים|פירוט]] ).
::* {{צמ|זֶבַח רְשָׁעִים תּוֹעֵבָה, '''אַף כִּי''' בְזִמָּה יְבִיאֶנּוּ|משלי כא כז}}- קרבן שמביאים רשעים הוא מתועב גם כשהם מביאים אותו בכוונה טובה, קל וחומר כשהם מביאים אותו מתוך כוונה רעה ( [[ביאור:זבח רשעים תועבה, אף כי בזימה יביאנו|פירוט]] ).
::* {{צמ|וַיַּעַן דָּוִד אֶת הַכֹּהֵן וַיֹּאמֶר לוֹֹֹֹֹֹֹלוֹֹֹֹֹֹֹֹ 'כִּי אִם אִשָּׁה עֲצֻרָה לָנוּ כִּתְמוֹל שִׁלְשֹׁם בְּצֵאֶתִי וַיִּהְיוּ כְלֵי הַנְּעָרִים קֹדֶשׁ וְהוּא דֶּרֶךְ חֹל, '''וְאַף כִּי''' הַיּוֹם יִקְדַּשׁ בַּכֶּלִי'|שמואל א כא ו}}: דוד מנסה לשכנע את אחימלך הכהן שייתן לו לחם קודש: "אנחנו שומרים על טהרה גם כשאנחנו הולכים בדרך חול, קל וחומר שנשמור על טהרת לחם הקודש". '''
::* {{צמ|הִנֵּה אֲנַחְנוּ פֹה בִּיהוּדָה יְרֵאִים, '''וְאַף כִּי''' נֵלֵךְ קְעִלָה אֶל מַעַרְכוֹת פְּלִשְׁתִּים!|שמואל א כג ג}}: אנשי דוד מנסים לשכנע אותו לוותר על תוכניתו להילחם בפלשתים בקעילה.
::* {{צמ|כִּי הַמַּגִּיד לִי לֵאמֹר 'הִנֵּה מֵת שָׁאוּל', וְהוּא הָיָה כִמְבַשֵּׂר בְּעֵינָיו, וָאֹחֲזָה בוֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹבוֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹ וָאֶהְרְגֵהוּ בְּצִקְלָג אֲשֶׁר לְתִתִּי לוֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹלוֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹ בְּשֹׂרָה; '''אַף כִּי''' אֲנָשִׁים רְשָׁעִים הָרְגוּ אֶת אִישׁ צַדִּיק בְּבֵיתוֹ עַל מִשְׁכָּבוֹ, וְעַתָּה הֲלוֹא אֲבַקֵּשׁ אֶת דָּמוֹ מִיֶּדְכֶם וּבִעַרְתִּי אֶתְכֶם מִן הָאָרֶץ?!|שמואל ב ד י}}: דוד מסביר לרוצחיו של איש-בושת מדוע הוא מוציא אותם להורג ולא נותן להם שכר: "הוצאתי להורג אדם שעשה המתת-חסד לשאול, קל וחומר שאוציא להורג אנשים שרצחו בדם קר את בנו". '''
::* {{צמ|הִנֵּה בְנִי אֲשֶׁר יָצָא מִמֵּעַי מְבַקֵּשׁ אֶת נַפְשִׁי, '''וְאַף כִּי''' עַתָּה בֶּן הַיְמִינִי! הַנִּחוּ לוֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹלוֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹֹ וִיקַלֵּל כִּי אָמַר לו ה'|שמואל ב טז יא}}: דוד מסביר לאבישי ולעבדיו מדוע הוא לא מוציא להורג את שמעי בן גרא.
::* [[מלכים א ח כז]], {{צמ|הִנֵּה הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי השָׁמַיִם לֹא יְכַלְכְּלוּךָ, '''אַף כִּי''' הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר בָּנִיתִי|דברי הימים ב ו יח}}: שלמה המלך מודה בקטנותו של בית-המקדש שבנה לפני ה'.
::* {{צמ|וַיִּגְּשׁוּ עֲבָדָיו וַיְדַבְּרוּ אֵלָיו וַיֹּאמְרוּ 'אָבִי! דִּבֶּר גָּדוֹל הַנָּבִיא דָּבָר אֵלֶיךָ הֲלוֹא תַעֲשֶׂה, '''וְאַף כִּי''' אָמַר אֵלֶיךָ רְחַץ וּטְהָר!'|מלכים ב ה יג}}: עבדי נעמן מנסים לשכנע אותו שיקיים את מצוות הנביא אלישע: "אילו הנביא היה אומר לך לעשות דבר גדול וקשה, בוודאי היית עושה; קל וחומר שכדאי לך לנסות לעשות דבר קטן וקל - לרחוץ בירדן". '''
::* [[יחזקאל יד יט]]: " {{צ|...אוֹֹאוֹֹֹֹ דֶּבֶר אֲשַׁלַּח אֶל הָאָרֶץ הַהִיא וְשָׁפַכְתִּי חֲמָתִי עָלֶיהָ בְּדָם לְהַכְרִית מִמֶּנָּה אָדָם וּבְהֵמָה, וְנֹחַ {{קטן|קטן= דנאֶל|}} וְאִיּוֹב בְּתוֹכָהּ, חַי אָנִי נְאֻם ד' ה' אִם בֵּן אִם בַּת יַצִּילוּ, הֵמָּה בְצִדְקָתָם יַצִּילוּ נַפְשָׁם. כִּי כֹה אָמַר ד' ה': ''' אַף כִּי''' אַרְבַּעַת שְׁפָטַי הָרָעִים, חֶרֶב וְרָעָב וְחַיָּה רָעָה וָדֶבֶר, שִׁלַּחְתִּי אֶל יְרוּשָׁלִָם לְהַכְרִית מִמֶּנָּה אָדָם וּבְהֵמָה...}} ": יחזקאל מוכיח, שבחורבן יהודה לא יהיו שום "פרוטקציות": "גם כשאני מכה ארץ במכה אחת בלבד, כגון רעב, אין פרוטקציות - הצדיקים מצילים את עצמם בלבד ולא את קרובי משפחתם. קל וחומר כשאני מכה ארץ בארבע מכות - חרב רעב חיה ודבר". '''
::* {{צמ|הִנֵּה בִּהְיוֹתוֹ תָמִים לֹא יֵעָשֶׂה לִמְלָאכָה, '''אַף כִּי''' אֵשׁ אֲכָלַתְהוּ וַיֵּחָר וְנַעֲשָׂה עוֹד לִמְלָאכָה|יחזקאל טו ה}}: יחזקאל מסביר, שהשארית שנשארה מממלכת יהודה היא חסרת-תועלת: "כשהיו שלמים הם היו חסרי-תועלת, קל וחומר עכשיו כשהם הרוסים ושרופים".
::* {{צמ|הלֹא הוּא יחִזְקִיָּהוּ הֵסִיר אֶת בָּמֹתָיו וְאֶת מִזְבְּחֹתָיו וַיֹּאמֶר לִיהוּדָה וְלִירוּשָׁלִַם לֹאמר 'לִפְנֵי מִזְבֵּחַ אֶחָד תִּשְׁתַּחֲווּ וְעָלָיו תַּקְטִירוּ'... כִּי לֹא יוּכַל כָּל אֱלוֹֹֹֹֹֹֹהַאֱלוֹֹֹֹֹֹֹֹֹהַ כָּל גּוֹי וּמַמְלָכָה לְהַצִּיל עַמּוֹ מִיָּדִי וּמִיַּד אֲבוֹתָי, '''אַף כִּי''' אַלהיכם לֹא יַצִּילוּ אֶתְכֶם מִיָּדִי|דברי הימים ב לב יב}}: רבשקה מנסה לשכנע את תושבי ירושלים הנצורים, שאין להם סיכוי: "אף אל לא הצליח להציל את עמו מידי, קל וחומר שאלהיכם לא יציל אתכם מידי, שהרי חזקיהו מלככם הסיר את במותיו".
 
<div class="future">
שורה 40:
::* {{צמ|'''אַף כִּי''' נִתְעָב וְנֶאֱלָח, אִישׁ שֹׁתֶה כַמַּיִם עַוְלָה|איוב טו טז}}
::* {{צמ|'''אַף כִּי''' אֱנוֹשׁ רִמָּה, וּבֶן אָדָם תּוֹלֵעָה|איוב כה ו}}
::* {{צמ|'''אַף כִּי''' תֹאמַר לֹא תְשׁוּרֶנּוּ דִּין לְפָנָיו וּתְחוֹלֵל לוֹֹֹֹֹלוֹֹֹֹֹֹ|איוב לה יד}}
 
</div>