ביאור:משלי טו יג: הבדלים בין גרסאות בדף

{{צמ|לבלֵב שמחשָׂמֵחַ יֵיטִב פָּנִים, ובעצבתוּבְעַצְּבַת לבלֵב רוחרוּחַ נְכֵאָה|משלי טו יג}}

'''ייטיב''' = יעשה טוב, יְיַפֶּה (כמו ב {{צמ|והנערהוְהַנַּעֲרָה טובת מראהמַרְאֶה מאדמְאֹד|בראשית כד טז}}, {{צמ|וגםוְגַם הואהוּא טובטוֹב תארתֹּאַר מאדמְאֹד|מלכים א א ו}}).

אך כשלאדם יש אופי עצוב ומדוכדך, אין זה מתבטא מייד במראה החיצוני. האדם מסוגל לשמור את העצבות שלו בלב ולהציג פנים שמחות כלפי חוץ, כמו שנאמר ב {{צמ|גםגַּם בשחוקבִּשְׂחוֹק יכאביִכְאַב לבלֵב, ואחריתהוְאַחֲרִיתָהּ שמחהשִׂמְחָה תוגהתוּגָה|משלי יד יג}}( [[ביאור:גם בשחוק יכאב לב, ואחריתה שמחה תוגה|פירוט]] ).

{{צפ|תוכן=נטיית הדיכאון להנציח את עצמו משפיעה אפילו על הסוגים של הסחות-הדעת שאנשים בחרו בהם. כאשר ניתנה לאנשים מדוכאים רשימה של דרכים - חלקן עליזות וקלות וחלקן כבדות ורציניות - להסיח את דעתם ממשהו עצוב... הם בחרו במידה גדולה יותר בפעילויות המלנכוליות. ריצ'ארד ונצלאף (Wenzlaff), פסיכולוג מאוניברסיטת טקסס, שערך מחקרים אלה, הגיע למסקנה כי אנשים שכבר נקלעו לדיכאון צריכים לעשות מאמץ מיוחד כדי למקד את תשומת ליבם במשהו עליז לחלוטין, ולהשגיח בקפדנות שלא יבחרו בשגגה במשהו - סרט סוחט דמעות, ספר טרגי - שישוב ויקדיר את מצב רוחם}} " {{קטן|קטן= (ד"ר דניאל גולמן, "אינטלגנציה רגשית", עמ' 90)|}} .

3. יש מפרשיםשפירשו, שגם ה '''פָנִים''' כאן מסמלים את בריאות הגוף והנאתו: " {{צפ|תוכן=...שלא יעלה על הדעת שאין תועלת והפסד על מחשבות הלב... כי יש ללב פועל בגוף - כי עיקר הנאת הגוף וצערו תלויים בלב, כי '''משמחת הלב''' יגיע עיקר תענוג הגוף... '''ובעצבת ליבו''' ויגונו יגיע שבר רוח, ולא תימצא הנאה לגוף עם שבר רוח}} " {{קטן|קטן= (הרב יונה גירונדי)|}} .

4. אפשר לפרש שה '''פָנִים''' כאן מסמלים את הכיוון שאליו האדם '''פונה''' ומסתכל: '''לב שמח ייטיב פנים''' = כשהאדם שמח, הוא מצליח להתקדם היטב בכל כיוון שאליו הוא פונה; אך כשהאדם עצוב, רוחו שבורה ואין לו מוטיבציה להתקדם לשום כיוון: " {{צפ|תוכן=כי השתוקקות האדם למצוה לעשותה או לשאר דברים היא באה מהרוח השורה בו... מי '''שליבו שמח''' בעמלו, ייטב '''פנים''' שלו... אבל מי '''שליבו עצב''' - '''הרוח''' שלו... '''שבורה''' , ונפשו קצה בכל דבר, ואינו עושה כלל}} " {{קטן|קטן= ( [[:הגאון מווילנה על משלי טו יג|הגאון מווילנה]] )|}} .

5. ויש מפרשים, שגם ה"פנים" וגם ה"רוח" הם משל לתקשורת בין ה' לבין האדם - ה' "מסביר פנים" לאדם, ומשרה עליו את "רוח הקודש": " {{צפ|תוכן='''פנים''' בפנים דיבר ה' עמכם... '''רוחי''' אשר עליך...}} " {{קטן|קטן= ( [[:הגאון מווילנה על משלי טו יג|הגאון מווילנה]] )|}} ; לפי זה, ייתכןהפסוק שהפסוק בא ללמדמלמדנו ש" {{צפ|תוכן=אין רוח הקודש שורה אלא מתוך שמחה}} ".

6. ויש מפרשים, שבפסוקנו המושג '''רוח נכאה''' מתאר מראה חיצוני - " {{צפ|תוכן=יראה לך... רוח של זעף}} " {{קטן|קטן= (רש"י, יסוד מלכות)|}} , ולפי זה הוא אכן מנוגד לביטוי '''ייטיב פנים''' . '''

על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה בסגלות משלי וגם ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mjly/mj-15-13.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 2003-05-26.