ביאור:קדשה: הבדלים בין גרסאות בדף

::* {{צמ|וגםוְגַם '''קדשקָדֵשׁ''' היההָיָה בארץבָאָרֶץ, עשועָשׂוּ ככלכְּכֹל התועבתהַתּוֹעֲבֹת הגויםהַגּוֹיִם אשראֲשֶׁר הורישהוֹרִישׁ ה' מפנימִפְּנֵי בניבְּנֵי ישראליִשְׂרָאֵל|מלכים א יד כד}}

::* {{צמ|ויתר '''הקדש''' , אשר נשאר בימי אסא אביו, בער מן הארץ|מלכים א כב מז}}

::*הושע ד יד: {{צ|לא אפקוד על בנותיכם כי '''תזנינה''' , ועל כלותיכם כי תנאפנה; כי הם עם '''הזנות''' יפרדו, ועם '''הקדשות''' '''יזבחו''' , ועם לא יבין ילבט}}. '''

::#רמב"ם [http://www.mechon-mamre.org/i/4101.htm#4 הלכות אישות א ד] : " {{צפ|תוכן=קודם מתן תורה, היה אדם פוגע אישה בשוק--אם רצה הוא והיא--נותן לה שכרה, ובועל אותה על אם הדרך והולך לו; וזו היא הנקראת '''קדשה...'''}} " חכמי ישראל (ראב"ד, רמב"ן, כסף משנה ועוד רבים) נחלקו לגבי ההגדרה ההלכתית המדוייקת של קדשה, והיחס בינה לבין '''פילגש''' , אולם לכל הדעות, משמעות המושג קדשה קשורה ליחסי מין בלבד. '''

::#ע"פ רמב"ן, במילים אלו המשמעות הפוכה ממשמעות השורש (כמו במילים נוספות כגון סיקל, בירא, שירש, עקר ועוד - ראו [[ביאור:פעלים במשמעות הפוכה|http://www.tora.us.fm/tnk1/ljon/sug/mjmaut_hfuka.html]] ); לפי זה, הקדש/ה הם א/נשים שמחללים את קדושת גופם: " {{צפ|תוכן=הפורש מן הזנות נקרא '''קדוֹש''' ... והנפרדת מן הערוה והזימה נקראת '''קדוֹשה''' ... והנפרדת מן הקדושה ונטמאת בזימה נקראת '''קדֵשה''' ... שאין לה שעת הכושר וקדושה כלל...}} "; ראו גם בפסוק [[ביאור:אל תחלל את בתך להזנותה, ולא תזנה הארץ|אל תחלל את בתך להזנותה]] - ממנו נובע שזנות היא חילול, ההיפך מקדושה

יש מפרשים ש"קדשה" היא כל אישה שעובדת במקדש אלילי, ו"קדש" הוא כינוי לגבר העובד במקדש אלילי (כומר). פירוש זה מתאים לפסוקים בספר מלכים, שבהם ה"קדש" נזכר יחד עם סוגים אחרים של עבודת אלילים, ואין רמז לזנות (ראו [[ביאור:ה"קדש" בימי מלכי יהודה|הקדש בימי מלכי יהודה]] ). הפירוש יכול גם להתאים לפסוק : '''

::*הושע ד יד: {{צ|לא אפקוד על בנותיכם כי '''תזנינה''' , ועל כלותיכם כי תנאפנה; כי הם עם '''הזנות''' יפרדו, ועם '''הקדשות''' '''יזבחו''' , ועם לא יבין ילבט}} - הגברים עוזבים את נשותיהם ומבלים עם הכוהנות הזובחות לאלילים (ראו גם [[ביאור:הנשים חוטאות באשמת הגברים|הנשים חוטאות באשמת הגברים]] ). '''

ע"פ [[ביאור:ה"קדש" בספר מלכים ובמקורות אחרים|מאיר גרובר]] , קדֵש הוא כומר אלילי, וקדֵשה היא זונה שאינה קשורה דווקא למקדש; כך הוא מסביר גם את הפסוקים בספר מלכים (שבהם נזכר '''קדש''' ) וגם את הפסוקים בפרשת יהודה ותמר (שבהם נזכרת '''קדשה''' ); '''

==3. זנות פולחנית '''==

ישנן דעות שהפולחן היה נפוץ ביותר, ובמיוחד בעבודת אשרה ועשתורת. יש דעות אף שהייתה כהנת של עשתורת וכהן של בעל שקיימו ביחס יחסי מין כסימולציה לזיווג של האלים שלהם. גם בסיפור בנות מואב ובעל פעור (במדבר כה) יש המפרשים שיחסי המין היו פולחניים.'''

::*הושע ד יד: {{צ|לא אפקוד על בנותיכם כי '''תזנינה''' , ועל כלותיכם כי תנאפנה; כי הם עם '''הזנות''' יפרדו, ועם '''הקדשות''' '''יזבחו''' , ועם לא יבין ילבט}} - הנביא מאשים את הגברים על כך שהם שוכבים עם {{צ|זונות}} כאשר הם עוסקים בענייני חול, ועם {{צ|קדשות}} כאשר הם זובחים במקדש (ראו גם [[ביאור:הנשים חוטאות באשמת הגברים|הנשים חוטאות באשמת הגברים]] ). '''

לפי פירוש זה, קל להבין את הפסוקים בספר מלכים, וברור מדוע בני יהודה החוטאים שמו '''בתי קדשים''' דווקא '''בבית ה'''' .

לפי פירוש זה, יש הבדל בין '''זונה''' רגילה, שאנשים מתביישים להשתמש בשירותיה, לבין '''קדשה''' , שהיא זונה מקודשת והיחסים עמה נחשבו ל"מצוה"; זה יכול להסביר את [[ביאור:מושגי זנות בפרשת יהודה ותמר|מושגי הזנות בפרשת יהודה ותמר]] ; וראו גם [[ביאור:זנות פולחנית בתוכחת עמוס|ואיש ואביו ילכו אל הנערה]] . '''