ביאור:משלי ד כו: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עדכון מאתר הניווט בתנך
עדכון מאתר הניווט בתנך
שורה 6:
סדר יום קבוע ומאוזן הוא אחד הגורמים להצלחה: '''
 
{{צמ|פַּלֵּס מעגלמַעְגַּל רגלךרַגְלֶךָ, וכלוְכָל דרכיךדְּרָכֶיךָ יִכּנֹוּ|משלי ד כו}}
 
הפסוק מלמד לפלס את '''המעגל''' לפני שיוצאים '''לדרך''':   '''מעגל '''הוא [[ביאור:מעגל = קו עגול או אופן-התנהגות מחזורי|מסלול עגול, והוא משל לאופן-התנהגות מחזורי - סדר היום הקבוע של האדם]] ;    '''דרך''' היא [[ביאור:דרך = סדרת צעדים המובילים למטרה או מנהג קבוע|מסלול ישר, והיא משל לאמצעים שהאדם משתמש בהם על-מנת להשיג מטרה מסויימת]] .
 
הפסוק מלמד, שיש '''לפלס''' את המעגל, כדי '''לכונן''' את הדרך:   '''פֶּלֶס ''' [[ביאור:פילספלס = יישרמאזניים, אומשל שקללאיזון ולשקילת עדיפויות|= מאזניים, וגם משל לאיזון]] ;   '''כַּן''' [[ביאור:כן = בסיס, וגם משל ליציבות|= בסיס, וגם משל ליציבות]] .
 
מכאן: '''
שורה 29:
1. כפי שפירשנו למעלה - לשמור על איזון (מלשון '''פֶלֶס''' = מאזניים). פירשנו שהכוונה לשמור על איזון בסדר היום הקבוע, אך אפשר לפרש שהכוונה כללית יותר - איזון בכל המידות ודרכי ההתנהגות: " {{צפ|תוכן=כללו של דבר, ילך במדה הבינונית שבכל דעה ודעה, עד שיהיו כל דעותיו מכוונות באמצעות; והוא ששלמה אמר '''פלס מעגל רגליך וכל דרכיך יכונו.'''}} " {{קטן|קטן= ( [[:רמב"ם הלכות דעות ב|רמב"ם, הלכות דעות ב ז]] ; הרמב"ם מצטט פסוק זה כסיכום לשני פרקים המפרטים את עיקרון "דרך האמצע")|}} . פירוש זה מתאים לפסוק הבא, משלי ד כז: {{צ|אל תט ימין ושמאל, הסר רגלך מרע}} - אל תסטה ימין ושמאל מהדרך האמצעית, כך תימנע מהרגלים רעים. לפסוקים נוספים המדברים על עיקרון זה ראו [[ביאור:שביל הזהב|שביל הזהב]] . '''
 
2. אפשר לפרש שהעצה היא לקבוע סדרי עדיפויות - לשקול ולבדוק, בכל מצב, מה הבחירה העדיפה, גם מבחינה חומרית וגם מבחינה רוחנית (מלשון '''פֶלֶס''' = כלי למדידת משקל): " {{צפ|תוכן=שקול מצות ועיין בהן: איזו מצוה גדולה, ועשה הגדולה}} " {{קטן|קטן= ( [[ביאור:בבלי מועד קטן דף ט|רש"י על תלמוד בבלי מועד קטן ט א]] ; פירוש רש"י על "עין יעקב" שם הוא הפוך לגמרי, וצריך עיון)|}} ; " {{צפ|תוכן=שקול דרכך, הפסד מצוה כנגד שכרה ושכר עבירה כנגד הפסדה, ואז כל דרכיך יכונו}} " {{קטן|קטן= ( [[Wiki/קטע:רש"י_על_משלי_ד_כו|רש"י]] )|}} . לא לבחור משימות או מצוות באקראי או לפי רגש, אלא לשקול בהגיון במה עדיף להשקיע: " {{צפ|תוכן=...ולא תלך כפי הקרי וההזדמן, ואז יהיו כל דרכיך נכונים}} " {{קטן|קטן= ( [[Wiki/קטע:מצודות_על_משלי_ד_כו|מצודות]] )|}} . לא "להתגלגל" או "לזרום עם החיים", אלא לנהל את החיים מתוך מחשבה ושיקול דעת: " {{צפ|תוכן=היום החיים זורמים, ולאדם לא נותר אלא לזרום איתם. אנשים לא מנהלים לעצמם את החיים, אלא נותנים לחיים לקחת אותם לאן שיוצא. ובדרך כלל, אנשים מוצאים את עצמם מסובכים בכל מיני סיבוכים, כלכליים או בריאותיים או משפחתיים... המצב הרבה יותר גרוע כשמדובר בעניינים רוחניים... האדם זורם בחיים, עושה עבירות, מסגל לעצמו דרך חיים בלי תורה ובלי מצוות... עד שמגיע היום הגדול שהוא מתייצב לפני ה', והוא רואה שהוא במינוס נצחי... אומר שלמה המלך '''פלס מעגל רגלך'''... אם רק תתבונן לפני כל דבר שאתה עושה, הן דבר גשמי והן דבר רוחני, ותחשב הפסד מול רווח - כל חייך ייראו אחרת - '''וכל דרכיך ייכונו'''}} " {{קטן|קטן= (הרב רונן חזיזה, חמש דקות תורה ביום, כ"ח סיון ה'תשס"ט)|}} . '''
 
ובתלמוד פירשו, שעצה זו מתייחסת רק למצוות שאפשר לעשותן על-ידי אחרים, כגון פעילויות התנדבותיות, שאם אני לא אתנדב לבצע אותן, יהיו מתנדבים אחרים; במקרה זה צריך כל אחד לשקול את סדרי העדיפויות שלו ולבחור בהתאם. אולם אם זו מצוה שאי אפשר לעשותה על ידי אחרים, אז אין מקום לחשבונות וצריך לבצע אותה בלי להשתהות (ראו [[ביאור:לפלס או לא לפלס?|לפלס או לא לפלס?]] ).
שורה 61:
 
{{מקורות|מקורות=
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה בסגלות משלי וגם ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/ktuv/mjly/mj-04-26.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 2009-08-04.
}}
<noinclude>