ביאור:משלי כח יז: הבדלים בין גרסאות בדף
| [גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עדכון מאתר הניווט בתנך |
עדכון מאתר הניווט בתנך |
||
שורה 6:
לפעמים, בעקבות רצח מזעזע במיוחד, אנשים רוצים לעשות לינץ' ברוצח או לפחות לפגוע ברכושו. העונשים הללו אינם מתאימים לדיני התורה (על-פי התורה, רק בית-הדין רשאי לגזור דין מוות על הרוצח, ובכל מקרה אין לפגוע ברכושו). למרות זאת, ספר משלי ממליץ שלא להתערב:
{{צמ|
'''דם-נפש''' [[ביאור:דם = משל לחיים של אדם שנרצח|= משל לחייו של אדם שנרצח]] .
שורה 53:
'''
מאת: רמי ניר '''
יש הבדל בין רוצח "גואל דם" לבין רוצח "נוקם".
בפסוק (משלי כח' 17): " אדם עָשֻק בדם נפש, עד בור ינוס, אַל יתמכו בו " מדובר ברוצח "עָשֻק בדם נפש", כלומר, "נוקם" שרצח אדם בנסיבות של חוסר שליטה וחוסר ריסון עצמי, "נוקם" חמום מוח שלא שמר על חוקי תורת החיים: (ויקרא יט' 18) "לֹא-תִקֹּם וְלֹא-תִטֹּר אֶת-בְּנֵי עַמֶּךָ וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ: אֲנִי יְהוָה".
"נוקם" כזה (עָשֻק בדם נפש) בזמן מנוסתו גם אם יפול אל בור (מלכודת) אין להגיש לו עזרה ("עזרה" כגון לתת לו תמיכה ומחסה וזה עניין שאנשים בדרך כלל מזדרזים להתערב בו), אלא יש חובה להסגירו לשלטונות.
אם-כן, אדם שהוא רוצח "נוקם" (אדם עָשֻק בדם נפש) ו/או כמתועד "אשר הוא רשע למות כי מות יומת", שאין לו כפרה וגם אין לו זכות לשלם כופר נפש, ראו גם (במדבר לה' 31 - 32): " ולא תקחו כפר לנפש רצח אשר הוא רשע למות כי מות יומת. ולא תקחו כפר לנוס אל עיר מקלטו לשוב לשבת בארץ עד מות הכהן ", רוצח "נוקם" כזה, חובה להמיתו, אם לא יומת בידי גואל הדם אז יומת בידי השלטונות.
להבדיל מהנ"ל, "גואל הדם" הוא רוצח שיש לתמוך בו ואף לעזור לו לבצע את מבוקשו "גאולת דם". רוצח כזה (גואל דם) "אין לו דם", כלומר, אינו מוגדר "נוקם" החייב מיתה. וכך מתועד: (במדבר לה' 27): " ומצא אתו גאל הדם מחוץ לגבול עיר מקלטו - ורצח גאל הדם את הרצח, אין לו דם ".
| |||