ערוך השולחן יורה דעה צד: הבדלים בין גרסאות בדף
| [גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 88:
===סימן צד סעיף כח===
בשר רותח שחתכו בסכין חולבת כל החתיכה אסורה אם אין בה ששים כנגד מקום הסכין שחתך הבשר, ולא דמי לסכין של עכו"ם ששחט בה דסגי בקליפה כמ"ש ב[[שולחן ערוך יורה דעה י|סימן י']], אף דקיי"ל בית השחיטה רותח כמ"ש שם, דהתם אין כל הבהמה רותחת רק מקום בית השחיטה, אבל חתיכה שכולה רותחת, כשחותכין אותה בסכין חולבת מתפשט בכולה (''טור''), ולכן צריך ששים נגד מקום הסכין שחתך. ואע"ג דב[[שולחן ערוך יורה דעה קה|סימן ק"ה]] יתבאר דכל בלא רוטב א"צ רק נטילת מקום דאין הטעם מתפשט יותר, מ"מ בכאן שיש דוחקא דסכינא י"ל שהטעם מתפשט בכל החתיכה (''ש"ך סקכ"ז''). ואע"ג דלענין דבר חריף יתבאר ב[[שולחן ערוך יורה דעה צו|סימן צ"ו]] שאינו מתפשט יותר מנטילת מקום, י"ל דלענין התפשטות האיסור עדיף רותח מדבר חריף (''שם''). אך באמת דבר קשה הוא לומר שדוחקא דסכינא יגרום שתתפשט בכל החתיכה, ולהדיא מוכח מדברי הרשב"א והראב"ד (''בתורת הבית'') דבענין דוחקא דסכינא שוה דבר חריף לרותח גמור (''פרי חדש סקכ"ג''). ולכן יותר נראה שהטעם הוא משום דסתם סכין של חלב יש עליו שמנונית חמאה, וגם בבשר יש שמן, ובדבר שמן נתבאר ב[[שולחן ערוך יורה דעה קה|סימן ק"ה]] דאוסר עד ששים (''ש"ך שם''), וזהו הכל כשהסכין בן יומו מתשמיש חלב רותחת בכלי ראשון:
===סימן צד סעיף כט===
וזה שלא הצרכנו רק נגד מקום הסכין שחתך ולא נגד כל הסכין, אף דקיי"ל דבמתכות חם מקצתו חם כולו, מ"מ אינו מוליך בליעתו בכולו כמ"ש בסעיף ו'. אמנם זהו כשיודע בבירור עד איזה מקום חתך, אבל בסתמא אמרינן שבכל הסכין חתך, וצריך ששים נגד כל הסכין לבד הקתא. ויש מחמירין דאפילו אומר ברי לי שלא חתכתי בכל הסכין אין שומעין לו, משום דמילתא דלא רמי עליה דאינשי עביד ולאו אדעתיה (''ט"ז סקי"ב בשם רש"ל''), אך אין לנו להחמיר כל כך, מיהו זהו ודאי כשאינו ידוע לו בבירור עד איזה מקום חתך אמרינן שחתך בכל משך הסכין (''ש"ך סקכ"ח''), ועי' מ"ש בסעיף ב':
===סימן צד סעיף ל===
וזהו כשהסכין בן יומו ודאי כמ"ש, אבל אם אינו בן יומו, או שאינו ידוע אם הוא בן יומו אם לאו, וקיי"ל סתם כלים אינם בני יומם, אע"ג דסתם סכין שמנוניתו קרוש על פניו כמ"ש ב[[שולחן ערוך יורה דעה י|סימן י']] ויתבאר ג"כ ב[[שולחן ערוך יורה דעה צו|סימן צ"ו]], מ"מ אינו אוסר כדי קליפה מפני שהוא דבר מועט, וב[[שולחן ערוך יורה דעה צו|סימן צ"ו]] יתבאר דאוסר עד כדי נטילה, וזהו בדבר חריף כמ"ש שם (''ב"ח, וש"ך סקכ"ט''). ויש מי שאומר דכנגד השמנונית צריך ששים (''ט"ז סקי"ג''), והעיקר כדיעה ראשונה (''פרי חדש''). וכשהסכין מקונח ואינו בן יומו די בהדחה בעלמא. ודבר פשוט הוא דגם בבן יומו ויש ששים, מ"מ קליפה בעי, כמו שיתבאר ב[[שולחן ערוך יורה דעה קה|סימן ק"ה]] דדבר שהוא בלא רוטב אף שצריך ששים מ"מ במקום החתך צריך קליפה, דבשם הבליעה יותר מבכל החתיכה כיון דליכא רוטב (''ט"ז שם''). ויש מי שרוצה לדחוק את עצמו דא"צ בזה קליפה, ואינו עיקר, דפשיטא דצריך גם בזה קליפה, (''והטור והשו"ע סוף סעיף ז' אתרוויהו קאי כמו שכתב הט"ז, ע"ש, ודו"ק''):
===סימן צד סעיף לא===
| |||