שולחן ערוך יורה דעה צא: הבדלים בין גרסאות בדף

:'''הגה:''' ויש אומרים דלאחר ששהה במלחו שיעור מליחה לא מקרי אחר כך רותח <small>(תוס' והרא"ש פכ"ה וסמ"ג לחד שינוייא)</small> ולצורך גדול כגון בהפסד מרובה והוא לצורך סעודת מצוה יש לסמוך אמקילין אבל בלאו הכי אין להקל כלל <small>(ת"ה סימן קנ"ט)</small> אפילו לא נמלח הבשר משני צדדיו רק מצד אחד כל שנמלח מליחה שאינו נאכל מחמת מלחו מחשב רותח <small>(ב"י בשם תשובת הרשב"א סי' רס"ה)</small> אבל כל שלא נמלח כל כך מחשב צונן אפילו נמלח משני צדדין ויש אומרים דאנן אין בקיאים בדבר ויש לנו לחשב אפילו מליחת צלי כרותח <small>(ארוך כלל י')</small> וטוב להחמיר במקום שאין הפסד מרובה:

ומליח כעין מליח דבעי ליה לארחא אפילו לאחר שהדיחו הוי אינו נאכל מחמת מלחו וכל זמן שלא שראו במים דינו כרותח לאסור כדי קליפה ואין חילוק בין מליח עליון ותפל תחתון למליח תחתון ותפל עליון לעולם המליח מבליע בתפל ואינו בולע ממנו הילכך בשר וגבינה המלוחים שנגעו זה בזה צריך לקלוף שניהם מקום נגיעתם ואם אחד מהם מלוח והשני תפל המלוח מותר בהדחה והתפל צריך קליפה:

 

ואם הם יבשים אפילו הם מלוחים או לחים ולא מחמת מליחה סגי בהדחה: