ירושלמי סוכה ד א: הבדלים בין גרסאות בדף

<קטע התחלה=ייז ב/>{{מתני'}}  לולב וערבה ששה ושבעה ההלל והשמחה שמונה סוכה וניסוך המים שבעה והחליל חמשה וששה לולב שבעה כיצד יום טוב הראשון של חג שחל להיות בשבת לולב שבעה ושאר כל הימים ששה ערבה שבעה כיצד יום השביעי של ערבה שחל להיות בשבת שבעה ושאר כל הימים ששה:

'''גמרא'''  ר' זעירה ר' אילא ר' יסא בשם ר' יוחנן ערבה הלכה למשה מסיני.  ודלא כאבא שאול דאבא שאול אומר ערבה דבר תורה.  וערבי נחל שתים.  ערבה ללולב וערבה למקדש.  רבי בא ר' חייה בשם ר' יוחנן ערבה וניסוך המים הלכה למשה מסיני.  ודלא כר' עקיבה דרבי עקיבה אמר ניסוך המים דבר תורה.  בשני ונסכיהם.  בששי ונסכיה.  בשביעי כמשפטם מ"ם יו"ד מ"ם מים.  ר' חייה בר בא בעא קומי ר' יוחנן<קטע סוף=ייז ב/>

<קטע התחלה=ייח א/>'''גמרא'''  ועכשיו למה הם חורשין בזקינות א"ל בשעה שניתנו הלכה לכך ניתנה שאם ביקשו לחרוש יחרוש.  ר' בא בר זבדא בשם ר' חונייא דברת חוורן ערבה וניסוך המים ועשר נטיעות מיסוד הנביאים הם.  מה ופליג.  ר' יוסי בי ר' בון בשם לוי כך היתה הלכה בידם ושכחוה ועמדו השניים והסכימו על דעת הראשונים ללמדך שכל דבר שנותנין נפשם בית דין עליו סופו להתקיים בידן כמה שנאמר למשה בסיני.  ואתיא כהיא דאמר רבי מנא {{ממ|דברים|לב||לק=ירושלמי סוכה ד א}} כי לא דבר רק הוא.  ואם רק הוא מכם.  למה שאין אתם יגיעין בו.  כי הוא חייכם.  אימתי הוא חייכם בשעה שאתם יגיעים בו.  ר' יוחנן אמר לרבי חייה בר בא בבלייא תרין מילין סלקון בידיכון מפשיטותא דתעניתא וערובתא דיומא שביעייא.  ורבנן דקיסרין אמרין אף הדא מקזתה.  ר' סימון מפקד לאילין דמחשבין יהבון דעתכון דלא תעבדין לא תקיעתה בשבת ולא ערבתא בשבתא.  ואין אדחקון עבדון תקיעתה ולא תעבדון ערבתא:<קטע סוף=ייח א/>