ביאור:מתן תורה בתוך הירדן: הבדלים בין גרסאות בדף
[גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
בוט טוען עדכון |
עדכון מאתר הניווט בתנך |
||
שורה 3:
{{מאמר מבנה}}
לאחר שני פרקים מלאי הכנות, מגיעים אנו לקרוא על '''מעבר הירדן'''
{{קטן|קטן= בלי ספק, סיפור מעבר הירדן מורכב ומלא פרטים, ועולות בו בעיות רבות הזוקקות פתרון. אך קצרה היריעה, ולכן התמקדתי בעיקר ברעיון הכללי של מעבר הירדן. בשל המבנה המורכב במעט של הסיפור, אני ממליץ לכל אחד לקרוא את המאמר הזה עם תנ"ך פתוח, כדי לשים לב לפרטים ולסדר המאורעות – שבמקרה זה הוא די 'מבולבל'.|}}
אין ספק שמדובר באירוע היסטורי רב משמעות לבני ישראל, אך מהי בדיוק משמעותו? תשובה לשאלה זו היא מטרתנו הסופית במאמר זה.
שורה 54:
פחדם של יושבי ארץ כנען בעקבות מעבר הירדן.
{{קטן|קטן= חלוקות הדעות באשר לחתימתו של הסיפור. יש הטוענים שהוא נגמר בפסוק {{צ|והעם עלו מן הירדן... ויחנו בגלגל}}. בפסוק זה אנו 'עוברים מקום', מהירדן – שבו רוב הסיפור שלנו ארע, אל הגלגל. אפשרות נוספת היא בסוף פרק ד', משום שפרק ה' פותח בפתיחה חדשה: {{צ|ויהי כשמוע כל מלכי האמורי...}}. האפשרות השלישית היא לכלול את פסוק א' שבפרק ה', עם סיפור מעבר הירדן, בשל העובדה שפחדם של העמים אכן קרה בעקבות המעבר.|}}
כבר במבט ראשון ניתן לראות כי סיפורנו בנוי מ: '''
::*'''פתיחה'''
::*שלושה חלקים (
::*'''חתימה'''
'''
שורה 87:
לכך ישנן מספר הוכחות:
1. פסוק הפתיחה לפרק ד', נקטע באמצעו ע"י 'פיסקא באמצע פסוק'. יתכן ודבר זה רומז לנו שהמשך פס' א נמצא במקום אחר, ואין זה חציו השני של הפסוק {{קטן|קטן= (וע"ע רד"ק, המציע הצעה אחרת באשר להמשכו ה'נכון' של חצי פסוק א)|}} .
2. בנוסף לכך, המשכו של פס' א הוא: {{צ|ויאמר ה' אל יהושע לאמר}}. אם אנו מחפשים המשך חלופי לחצי פסוק זה, הרי שפס' טו מתאים מאוד: {{צ|ויאמר ה' אל יהושע לאמר}}!
שורה 96:
{| border=1 bordercolor=#000000 cellpadding=7 cellspacing=0 width=569
<col width="269" /
|- valign=top
שורה 154:
'''
'' עַד תֹּם'' כָּל הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת יְהוֹשֻׁעַ לְדַבֵּר אֶל הָעָם כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה מֹשֶׁה אֶת יְהוֹשֻׁעַ וַיְמַהֲרוּ הָעָם וַיַּעֲבֹרוּ
'''
שורה 178:
==ג. שני תיאורים שונים למעבר הירדן==
כפי שניתן לראות בטבלה, סיפור המסגרת מקבל את הכותרת " '''הסיפור הניסי''' ". דבר זה ברור, לאור ההשוואה שבטבלה. '
אם כן, נושאו של סיפור המסגרת ברור: נס קריעת הירדן ומעבר ישראל בחרבה.
שורה 185:
מתוך עיון בסיפור המרכזי, ניתן לשים לב שהסיפור מדגיש חזור והדגש, את עשיית הדברים כאשר צווה ה', משה או יהושע, ולעיתים בצורה מוגזמת - במכוון:
::#{{צ|ויעשו כן בני ישראל '''כאשר צווה יהושע''', וישאו שתי עשרה אבנים מתוך הירדן '''כאשר דיבר ה' אל יהושע'''...}} (ד', ח) – את הפסוק הזה ניתן היה לכתוב ביתר קיצור, אך ההדגשה היא על עשיית המצוות שצוו כפי שצוו.
::#{{צ|
::#גם תיאור מעבר שניים וחצי השבטים נעשה {{צ|כאשר דיבר אליהם משה}} (ד' יב). '''
תיאור זה מדגיש מאוד את הפן הדתי של היום; מצוות היום שנעשות תוך כדי המעבר, מקבלות מעמד של "סיפור מרכזי", בעוד סיפור הנס – מעבר הירדן, כל כולו רק מסגרת לסיפור זה, כביכול טפל.
שורה 201 ⟵ 199:
::#לעם: {{צ|בְּזֹאת תֵּדְעוּן כִּי אֵל חַי בְּקִרְבְּכֶם וְהוֹרֵשׁ יוֹרִישׁ מִפְּנֵיכֶם אֶת הַכְּנַעֲנִי וְאֶת הַחִתִּי וְאֶת הַחִוִּי וְאֶת הַפְּרִזִּי וְאֶת הַגִּרְגָּשִׁי וְהָאֱמֹרִי וְהַיְבוּסִי}} (ג', י). מעבר הירדן נועד להוות פתיח לכיבוש הארץ, והנס הגדול יוכיח לבני ישראל את 'רצינות כוונותיו' של ה' לתת להם את הארץ.
::#ליושבי כנען: מיד לאחר סיפור המעבר, אנו שומעים על תגובת יושבי כנען לנס: {{צ|וַיְהִי כִשְׁמֹעַ כָּל מַלְכֵי הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן יָמָּה וְכָל מַלְכֵי הַכְּנַעֲנִי אֲשֶׁר עַל הַיָּם אֵת אֲשֶׁר הוֹבִישׁ ה' אֶת מֵי הַיַּרְדֵּן מִפְּנֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל עַד <עברנו> עָבְרָם וַיִּמַּס לְבָבָם וְלֹא הָיָה בָם עוֹד רוּחַ מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל}} (ה', א). מעבר הירדן גרם לפחד גדול בלב יושבי כנען, ממש כפי שקריעת ים סוף גרמה לכך בזמנה: {{צ|נמוגו כל יושבי כנען...}}. '''
שלוש המטרות הללו מגיעות לידי מימוש מתוך נס קריעת הירדן, הנמצא בסיפור הניסי.
שורה 215 ⟵ 212:
וְכָתַבְתָּ עֲלֵיהֶן אֶת כָּל דִּבְרֵי הַתּוֹרָה הַזֹּאת בְּעָבְרֶךָ לְמַעַן אֲשֶׁר תָּבֹא אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה' אֱלֹהֵי אֲבֹתֶיךָ לָךְ}}
ניתן לראות שמדובר באותו היום שאנחנו עוסקים בו: '''יום מעבר הירדן'''
משמעות הדברים היא שבני ישראל מקבלים עליהם את התורה מחדש בתוך הירדן – כתנאי לקבלת הארץ!
שורה 235 ⟵ 232:
{{צ|וְהַכֹּהֲנִים נֹשְׂאֵי הָאָרוֹן עֹמְדִים בְּתוֹךְ הַיַּרְדֵּן עַד תֹּם '''כָּל הַדָּבָר אֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת יְהוֹשֻׁעַ לְדַבֵּר אֶל הָעָם כְּכֹל אֲשֶׁר צִוָּה מֹשֶׁה אֶת יְהוֹשֻׁעַ''' וַיְמַהֲרוּ הָעָם וַיַּעֲבֹרוּ: וַיְהִי כַּאֲשֶׁר תַּם כָּל הָעָם לַעֲבוֹר וַיַּעֲבֹר אֲרוֹן ה' וְהַכֹּהֲנִים לִפְנֵי הָעָם}}
מהו אותו הדבר אשה ציווה ה' לדבר, אשר ציווה משה את יהושע? לאור הפסוקים בספר דברים, עניין זה ברור: כתיבת התורה על האבנים! {{קטן|קטן= (עדיין נותרת שאלה אחת, והיא: מדוע הדברים כתובים ברמז ולא בצורה מפורשת, כפי שנכתבו בספר דברים. לשאלה זו לא מצאתי תשובה מניחה את הדעת).|}} יהושע כותב את התורה על אותן האבנים שהקים בירדן, ובפסוקים הללו מוזכר החלק השני של הציווי; הדבר שיהושע קורא לעם – התורה. רק לאחר שיהושע מסיים את מעמד קבלת התורה המחודש, "וימהרו העם ויעבורו".
שתי תהיות יש: האחת – מדוע יש צורך לקרוא שוב את התורה לעיני ישראל? בחודשים האחרונים עברו בני ישראל מסכת של נאומים מפי משה, שהסתיימו בברית ערבות מואב. מה משמעותו של הטקס הנוכחי בירדן? והשנית – מדוע ממהרים העם לעבור מיד כשמסיימים הם את המעמד?
שורה 241 ⟵ 238:
מדרש חז"ל, המופיע בסוטה ל"ד., מאיר את השאלות הללו:
" {{צפ|תוכן=עודם בירדן, אמר להם יהושע: דעו על מה אתם עוברים את הירדן, על מנת שתורישו את יושבי הארץ מפניכם, שנאמר: 'והורשתם את כל יושבי הארץ מפניכם וגו'', אם אתם עושין כן - מוטב, ואם לאו - באין מים ושוטפין אותיכם. מאי אותיכם? אותי ואתכם}} "
חז"ל קראו את הדברים כפי שאנו ראינו לנכון. בני ישראל עומדים בתוך הירדן, ויהושע 'מזכיר להם' את התנאי לכך שהם מקבלים את הארץ: הורשת יושבי הארץ. אלא שחז"ל משתמשים בביטוי המזכיר את מעמד הר סיני, אשר בו קיבלו בני ישראל את התורה תחת איום מיתה: "כפה עליהם הר כגיגית". במעבר הירדן, כך רומזים חז"ל, כפה עליהם הקב"ה את מי הירדן; אם מקבלים עליהם – מוטב. ואם לא – באים המים ושוטפים אותם.
שורה 262 ⟵ 259:
מהצבת הסיפור המרכזי – קבלת התורה והמצוות – במרכז סיפור מעבר הירדן, נמצאנו למדים כי הארץ ניתנה לבני ישראל כארץ ייעוד, שלשם ישיבה בה צריך להתחייב לתנאי התורה ולעמוד בהם, ולא כארץ השייכת מעתה לעם ישראל בבעלות בלעדית; אם בני ישראל לא יעמדו בהסכם – ולא ישמרו את התורה ומצוותיה, הרי שלא יוכלו לעמוד ולומר "שלנו היא!". אילו יעשו כן – הרי שיבואו המים וישטפו אותם.
על-פי מאמר של נריה קליין שפורסם לראשונה בכפית התשס"ז - מדור הנ"ך המסובך 4 וגם ב [http://www.tora.us.fm/tnk1/nvir/yhojua/ya-04.html אתר הניווט בתנך] בתאריך 2007-07-11.
}}
<noinclude>
[[קטגוריה:יהושע - מבנים ספרותיים|מתן תורה בתוך הירדן]]
[[קטגוריה:מדרשי אגדה|מתן תורה בתוך הירדן]]
[[קטגוריה:עברת הירדן|מתן תורה בתוך הירדן]]
[[קטגוריה:צדק ישראל|מתן תורה בתוך הירדן]]
[[קטגוריה:דברים כז ג|מתן תורה בתוך הירדן]]
|