ביאור:משלי יא ג: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עדכון מאתר הניווט בתנך
שורה 3:
= תמת ישרים תנחם, וסלף בוגדים ישדם =
 
אדם תמים מונחה על ידי תמימותו (בדרך הישר), ואילו מחשבות עקומות של אדם עקום, מורידות אותו (משדדות אותו) מהדרך (הנכונה).<br />
או פירוש אחר אנשים המתנהגים ביושר ניצבים בפני נסיונות רבים, בפרט כאשר הם רואים שאנשים לא-ישרים מצליחים כביכול יותר מהם. ספר משלי ממליץ בכל-זאת לדבוק בדרך היושר לאורך זמן: [[ביאור:]]
 
או פירוש אחר אנשים המתנהגים ביושר ניצבים בפני נסיונות רבים, בפרט כאשר הם רואים שאנשים לא-ישרים מצליחים כביכול יותר מהם. ספר משלי ממליץ בכל-זאת לדבוק בדרך היושר לאורך זמן: [[ביאור:]]
{{צמ|תֻּמַּת ישרים תַּנְחֵם, וסֶלֶף בּוֹגְדִים ושדם|משלי יא ג}}(קרי: '''יְשָדֵּם''' ) '''
 
{{צמ|תֻּמַּת ישרים תַּנְחֵם, וסֶלֶף בּוֹגְדִיםבוגדים ושדם|משלי יא ג}}(קרי: '''יְשָדֵּם''' ) '''
'''תֻמָּה ''' [[ביאור:תמים = שלם ללא פגם, בגופו או באישיותו או ביחסיו עם הזולת|= שלמות ללא פגם בגוף או באישיות|= תמימות - מחשבה פשוטה וישרה, ללא מזימות וללא נכלולים.]]
 
'''תֻמָּה ''' [[ביאור:תמים = שלם ללא פגם, בגופו או באישיותו או ביחסיו עם הזולת|= תמימות, שלמות ללא פגם באישיות או בהשקפת העולם]] ; '''   ישר ''' [[ביאור:ישר = ללא מכשולים|= איש שלום, אינו מכשיל את הזולת|= פועל בלי פניות וללא מזימות]] .;   ''''''
 
'''תַּנְחֵם''' = תנחה אותם. האדםהפסוק הישרמתאר מונחהעולם עלחשוך, ידישבו תמימותולא להגיערואים לדרךלאן הישרללכת, (מעין:ורק 'צדקהתמימות צריךהיא להעשותשמנחה עלאת ידי צדק'האדם. ואפשר לקרוא גם: ''' תְּנַחֵם''' = התמימות מנחמת את האדם בעולם החשוך ומקלה עליו לעבור את תקופת החושך עד שהצדק יצא לאור. 
 
'''תֻמַּת ישרים תנחם''' = אפשר לפרש בעולם המעשה או בעולם המחשבה:
'''תְּנַחֵם''' = התמימות מנחמת את האדם בעולם החשוך ומקלה עליו לעבור את תקופת החושך עד שהצדק יצא לאור. '''
 
::*בעולם המעשה - התמדה בהתנהגות תמימה וישרה לאורך זמן, ללא ויתורים ו"חיפופים", תנחה את האדם ותנחם אותו.
'''סֶלֶף''' = סילוף, עקמומיות, נוכלות, מזימות.
::*בעולם המחשבה - השקפת עולם תמימה ושלמה, המשתדלת לראות את כל חלקי המציאות, תנחה את האדם ותנחם אותו. במקרים רבים, הסבל של האדם בעולם הזה נובע מכך שהוא רואה רק חלק מהמציאות, למשל, הוא רואה רק את הדברים הרעים שקורים לו ומתעלם מהדברים הטובים; הוא רואה כמה טוב לרשעים אבל לא מודע לצרות שעוברות עליהם. התבוננות שלמה על כל חלקי המציאות עשויה לנחם אותו ולהנחות אותו לחיים טובים יותר {{קטן|קטן= (ראו ליקוטי עצות תמימות א-ב)|}} .
 
ומצד שני:
'''בּוֹגְדִים''' = אנשים לא ישרים, אנשים העסוקים במזימות.
 
'''סֶלֶף''' = סילוף, עקמומיות, נוכלות;   '''יְשָדֵּם''' = ישדוד אותם, מזימות.יביא עליהם שוד ושבר; '''
'''יְשָדֵּם''' [[ביאור:ישדד אותם = יסיט ויזרוק אותם מהדרך (שדיא בארמית פירושו לזרוק). כלומר סוף הבוגדים ליפול מן הדרך, בגלל מזימותיהם. |= ישדוד אותם, יביא עליהם שוד ושבר. מעשי הנוכלות של הבוגדים יתנקמו בהם בסופו של דבר. '''
 
'''וסלף בוגדים ישדם''' = אפשר לפרש בעולם המעשה או בעולם המחשבה: '''
 
::*מעשי הנוכלות של הבוגדים יתנקמו בהם בסופו של דבר;
::*השקפת העולם המסולפת של הבוגדים, המתבוננת רק בעובדות שנוח לראות, תתנקם בהם בסופו של דבר. '''
 
==פירושים בתלמוד==
מסופר בתלמוד בבלי (בתרגום חופשי לעברית): " {{צפ|תוכן=כופר אחד ראה את רבא שהיה מעיין בלימודו, והיה שם את אצבעו תחת ירכו, ומרוב שהיה שקוע בלימוד, לא שם לב שירד דם מאצבעו. אמר לו הכופר: עם פזיז אתם, שהקדמתם את פיכם לאזניכם ואמרתם "נעשה ונשמע", ועדיין אתם עומדים בפזיזותכם! קודם-כל הייתם צריכים לשמוע את התורה ורק אז להחליט אם אתם רוצים לקבל אותה או לא! אמר לו רבא: אנחנו חיים בשלום ובתמימות עם ה', אנחנו סומכים עליו שלא יטעה אותנו, ועלינו נאמר '''תומת ישרים תנחם''' ; אבל על אנשים שרגילים לעלילות ולמרמה, עליהם נאמר '''וסלף בוגדים ישדם'''}} " {{קטן|קטן= ( [[ביאור:בבלי שבת דף פח#עמוד ב|שבת פח ב]] )|}} .
===מקדימים 'נעשה' ל'נשמע'===
מסופר בתלמוד בבלי (בתרגום חופשי לעברית): " {{צפ|תוכן=כופר אחד ראה את רבא שהיה מעיין בלימודו, והיה שם את אצבעו תחת ירכו, ומרוב שהיה שקוע בלימוד, לא שם לב שירד דם מאצבעו. אמר לו הכופר: עם פזיז אתם, שהקדמתם את פיכם לאזניכם ואמרתם "נעשה ונשמע", ועדיין אתם עומדים בפזיזותכם! קודם-כל הייתם צריכים לשמוע את התורה ורק אז להחליט אם אתם רוצים לקבל אותה או לא! אמר לו רבא: אנחנו חיים בשלום ובתמימות עם ה', אנחנו סומכים עליו שלא יטעה אותנו, ועלינו נאמר '''תומת ישרים תנחם''' ; אבל על אנשים שרגילים לעלילות ולמרמה, עליהם נאמר '''וסלף בוגדים ישדם'''}} " {{קטן|קטן= ( [[ביאור:בבלי שבת דף פח#עמוד ב|שבת פח ב]] )|}} .
 
בזמן התלמוד, היו אנשים שפירשו את הפסוק כראיה לכך שאנשים עשירים הם גם ישרים יותר: " {{צפ|תוכן=ומה שונה הלווה שמאמין למלוה, ומה שונה המלוה שלא מאמין ללווה? - לווה מקיים בו במלוה '''תומת ישרים תנחם''', מלוה מקיים בו בלוה '''וסלף בוגדים ישדם'''}} " {{קטן|קטן= ( [[:בבא מציעא לה א|בבא מציעא לה א, תרגום לעברית]] )|}} , " {{צפ|תוכן=אם לא שאדם נאמן וישר הוא, לא היו מעשרין אותו מן שמים, שנאמר '''תומת ישרים תנחם'''}} " {{קטן|קטן= (רש"י שם)|}} .
===תהא במאמינו===
התלמוד מביא פסוק זה כדי להסביר את הדין שלווה מאמין למלווה שאיבד את פיקדון הלווה, ולא גנב אותו, בעוד המלווה חושד בלווה ולא מקבל את דיברתו בעניין ערך הפיקדון האבוד: " {{צפ|תוכן=ומאי שנא לוה דמהימן ליה למלוה, ומאי שנא מלוה דלא מהימן ליה ללוה? - לוה מקיים ביה במלוה '''תומת ישרים תנחם''' , מלוה מקיים ביה בלוה '''וסלף בוגדים ישדם'''}} " {{קטן|קטן= ( [[בבא מציעא לה א]] )|}} , " {{צפ|תוכן=אם לא שאדם נאמן וישר הוא, לא היו מעשרין אותו מן שמים, שנאמר '''תומת ישרים תנחם'''}} " {{קטן|קטן= (רש"י שם)|}} כלומר ללווה ברור שהמלווה הוא אדם ישר שעזר לו (וכדברי רש"י - בעקבות זאת הגיע לעשרו). לעומת זאת המלווה חושד בלווה - הבוגד בו בכך שההלוואה לא הושבה עדיין, והמלווה לא יכול להיות בטוח שיקבל את כספו בחזרה. אם כן המלווה רואה בלווה בוגד, שבוודאי מסלף את דבריו, ושאין לסמוך עליו.<br />
 
'''
אפשרות אחרת ומפתיעה לפירוש גמרא זו היא שהלווה '''מקיים''' במלווה את הפסוק - תומת ישרים תנחם: כלומר שהלווה הוא התמים. הוא נתן פיקדון ורצה להשיב את הכסף. והוא מוכיח את תמימותו בכך שהוא מאמין למלווה, גם לאחר שזה איבד את פקדונו. ואילו המלווה '''מקיים''' בלווה את הפסוק וסלף בוגדים ישדם. המלווה הוא זה שאיבד את הפיקדון. הוא הבוגד כאן בהסכם. אמנם הוא פטור מכיוון שלא פשע בה. ובכל זאת הוא מקיים את הפסוק על ידי אי האמון שלו בלווה. ובכך מראה את מחשבתו המסולפת, שמדריכה אותו לשדד את הדרך, כלומר ללכת עקום. (בהנחה שיש לו אחריות מסויימת לכך שהפיקדון אבד).
 
<div class="advanced">
 
==פירוש רבנוהרב יונה גירונדי==
 
[[:רבנו יונה על משלי יא ג|רבנו יונה גירונדי]] כתב כמה פירושים לפסוק זה; מכיוון שלא הבנתי אותם עד הסוף, אני מביא אותם כאן כלשונם: '''
 
===תמת ישרים תנחם===
שורה 45 ⟵ 48:
 
===וסלף בוגדים ישדם===
1. ה '''סלף ''', שהוא היפך היושר, הנמצא בתולדת '''הבוגדים '''- '''ישדם '''ויכלם, כי לא ישיגו דרך מדרכי הנכוחה עד אשר יסירו הסלף מקרבם, וישלחו יד במידה ההיא למשאות [למחות] אותה משרשיה.
 
2. הבגידה היפך ליושר, כי היפך ליושר במידות - משלם רעה תחת טובה. ו '''סלף בוגדים '''הוא העיקשות וחילוף המידות הטובות המגיע אליהם ממידת הבגידה, כי הם מתחזקים בכל יום בפועל מידת בגידתם, וכוח תאוותם להיפך היושר, ועל ידי כן קונין המידות הרעות; וה '''סלף '''ההוא '''ישדם ''', שלא ימשלו לשוב אל הנכונה, מעניין שנאמר<span style="font-size: 80%;">
שורה 54 ⟵ 57:
 
==פירושים נוספים==
יש שהסיקו מכאן, שהאדם צריך להגביל את עצמו ולא להתעסק בנושאים שלמעלה מהבנתו, ובפרט, לא לנסות לעשות מהפכות ולהרוס את סדרי העולם: " {{צפ|תוכן=במקום שאין היד שולטת, כזה, ראוי לאדם לעזוב התחכמותו ולהיות הולך תמים ", '''ירא את ה' בני ומלך, עם שונים אל תתערב''' ", ו '''תומת ישרים תנחם'''}} " {{קטן|קטן= ( [[עין איה על שבת א לב]] ; ראו גם ליקוטי עצות תמימות)|}} .
 
</div>
'''
 
::*
 
{{מקורות|מקורות=