ביאור:משלי יז כג: הבדלים בין גרסאות בדף
| [גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עדכון מאתר הניווט בתנך |
עדכון מאתר הניווט בתנך |
||
שורה 4:
התורה, ולהבדיל גם החוק הישראלי, אוסרים על אדם בעל תפקיד ציבורי לקחת שוחד, כלומר לקבל טובת הנאה מאדם שעשוי להיות מושפע מהחלטה שלהם. אם חבר-כנסת, למשל, מקבל כסף מבעלים של מפעל שמזהם את האויר, הדבר עלול להטות את שיקול הדעת שלו ולגרום לו להצביע נגד חוק שאוסר על זיהום אויר.
אולם, לפעמים אנשים בעלי תפקיד ציבורי פועלים מתוך שיקול דעת מוטה גם מבלי שקיבלו שוחד, משום שהם מצפים לקבל טובת הנאה כלשהי בעתיד, אחרי שיעזבו את השירות הציבורי; לדוגמה, חבר-כנסת מצביע נגד חוק שאוסר על זיהום אויר, כי הוא מצפה לקבל משרה במפעל מזהם לאחר סיום כהונתו. בעיה זו נרמזת כבר בספר משלי:
{{צמ|שחד מֵחֵיק רשע יקח, להטות ארחות משפט|משלי יז כג}}'''
שורה 12 ⟵ 10:
'''חיק''' מציין מקום נסתר, קרוב לגוף האדם.
בדרך כלל, השופט המושחת לוקח את השוחד מתוך '''היד''' של הנשפט - הנשפט מציע לו כסף בידו והוא לוקח אותו; אבל השופט '''הרשע''' '''לוקח''' את '''השוחד''' מתוך '''החיק''' של הנשפט - עוד לפני שהנשפט הציע לו כסף, הוא כבר מזהה שיש לו שוחד בחיקו, כלומר יש טובת הנאה כלשהי שהוא עשוי לקבל ממנו, ולכן הוא '''מטה אורחות משפט''' ופוסק לטובתו. '''
"בתי המשפט בארץ מחכים שיראו להם הסכם בנוסח: "צד א', להלן המשחד, מעביר לצד ב', להלן המשוחד", וגו'. הסכם כזה אין ולא יהיה, כמובן" {{קטן|קטן= ( [http://cafe.themarker.com/view.php?t=428409 איתמר כהן (אופנן) בשם אורי אורבך] )|}} . בעיית השוחד היא הרבה יותר מורכבת ומתוחכמת. '''
במאמר זה לא נוכל להציע פתרון מלא לבעיה, אבל ד"ר ירון זליכה, שהיה החשב הכללי עד סוף שנת ה'תשס"ז, הציע: " {{צפ|תוכן=בתוכנית למלחמה בשחיתות שפרסמתי ביולי 2007, הצעתי כי על כל בעל תפקיד בכיר בשירות המדינה תחול חובת צינון שלא תפחת מתקופה של שנתיים לאחר סיום תפקידו, ביחסים שבינו לבין חברה ממשלתית או תאגיד סטאטוטורי הקשור למשרד בו כיהן. במקביל נקבע מנגנון המסדיר את התגמול שישולם בעת תקופת הצינון, בכדי שכל החייבים בחובה זו יוכלו לעמוד בה במלואה ללא חששות לפרנסתם.}} " {{קטן|קטן= (מתוך [http://cafe.themarker.com/view.php?t=184310 ריאיון בבלוג של אופנן] )|}} . '''
<div class="advanced">
==
1. פירשנו '''שהרשע''' הוא השופט, הלוקח את השוחד. פירוש זה מתאים לטעמים, שמפרידים בין המילה "מחיק" למילה "רשע".
2. אך יש שפירשו '''שהרשע''' הוא בעל הדין, שמחיקו לוקחים את השוחד. לפי זה פירוש הפסוק הוא " '''שוחד מחיק רשע, ייקח''' [השופט, והתוצאה תהיה] '''להטות אורחות משפט''' ". " {{צפ|תוכן=התורה הזהירה על השופט שלא ייקח שוחד, ועתה בא להודיע כי נותן השוחד גם הוא '''רשע'''
3. ויש שפירשו את כל הפסוק במשמעות חיובית, כמשל ליחסו של ה' אל החוטא: " {{צפ|תוכן=הקב"ה מקבל דברי הכנעה ופיוס מחיק הרשעים... להפוך דינו מרעה לטובה}} " {{קטן|קטן= (רש"י)|}} . '''
::*ולא זכיתי להבין פירוש זה, שהרי בתורה נאמר בפירוש {{צמ|כי ה' אלהיכם הוא אלהי האלהים ואדני האדנים האל הגדל הגבר והנורא אשר לא ישא פנים '''ולא יקח שחד'''|דברים י יז}}
"שוחד" ו"חיק" נזכרו גם ב {{צמ|מתן בסתר יכפה אף, ושחד בחק חמה עזה|משלי כא יד}}( [[ביאור:איך לכפר על שוחד|פירוט]] ).</div>
{{מקורות|מקורות=
| |||