ביאור:משלי ו כג: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עדכון מאתר הניווט בתנך
עדכון מאתר הניווט בתנך
שורה 4:
אנחנו מוצפים כל הזמן, בכל מקום, בפרסומות ובפיתויים שקוראים לנו לחיות את הרגע, ליהנות "עכשיו". עם כל כך הרבה גירויים, קשה לחשוב על העתיד. זוהי אחת הסיבות העיקריות שבגללן חשוב, דווקא בימינו, לקיים מצוות וללמוד תורה:
 
[[משלי ו כג]]: " {{צצמ|כי נר - מצוה, ותורה - אור, ודרך חיים - תוכחות מוסר|משלי ו כג}} " '''
 
'''כי''' = תיאור סיבה:. המורהבפסוקים לאהקודמים רקנאמר אומר לתלמידיו "צריךשיש לשמור מצוותאת וללמודהמצוות תורה"והתורה, אלאובפסוק גםזה המורה מסביר מדוע זה כדאי.
 
הפסוק ממשיל את החיים בעולם של פיתויים, שגורמים לאדם שלא לחשוב על עתידו, להליכה בתוך יער עבות וחשוך, שבו קשה לראות מה מסתתר בהמשך הדרך. המצוות והתורה מאירים את הדרך ביער זה:
שורה 16:
'''ודרך חיים תוכחות מוסר''' = התוכחות ודברי הביקורת שהאדם מקבל מהמצפון האישי שלו (" '''מוסר''' כליות"), נמשלים לדרך סלולה - המובילה את האדם אל ביתו. '''
 
הנמשל מוסבר בפסוק הבא [[משלי ו כד]]: " {{צצמ|לשמרך מאשת רע, מחלקת לשון נכריה|משלי ו כד}} ": המצוה והתורה שומרים על האדם מאישה מפתה, שהיא משל לכל פיתויי התאוה שאנחנו מוצפים בהם מכל הכיוונים:
 
'''נר מצוה''' = המצוות מגבילות את המעשים, וכך מאירות את דרכו של האדם בתוך יער הפיתויים, כמו נר שהאדם מחזיק כאשר הוא הולך ביער חשוך. אדם שמקיים מצוה, ניצל מפיתוי ספציפי שקשור לאותה מצוה, כמו שאדם המחזיק נר ניצל ממכשולים ספציפיים העומדים בדרכו, לדוגמה: '''
 
::*מצוות רבות בתורה מגבילות את הקשר בין איש לאשה שאינה אשתו, וכך מצילות אותו מפיתויים מיניים סוחפים; '''
::*המצוה " {{צ|לא תלך רכיל בעמך}} ", האיסור לרכל על הזולת, מצילה את האדם מפגיעה בזולת ומסכסוכים מיותרים. '''
 
'''ותורה אור''' = התורה נותנת לאדם ראיה כללית של המציאות, וכך מאפשרת לאדם לראות את כל הפיתויים בגודלם הטבעי ובמקומם הטבעי, כמו אור יום שמאפשר לאדם לראות את כל העולם במבט אחד. אדם שלומד תורה, ניצל גם מסיכונים שאולי כלל לא ידע על קיומם, כמו שאור היום מציל את האדם מחיות טרף ושודדים, לדוגמה: '''
שורה 30:
'''ודרך חיים תוכחות מוסר''' = התוכחות ודברי הביקורת שהאדם שומע מהמצפון האישי שלו מכוונים את האדם למטרת חייו; אולם כדי שיוכל "לראות את הדרך", לשמוע היטב את קול המצפון הפנימי, הוא חייב "להדליק את האור", לשמור מצוות ותורה שירחיקו אותו מהפיתויים, לדוגמה:
::*כשאדם מתגבר על הפיתויים המיניים, הוא מגלה את הרבדים הרוחניים העמוקים בקשר שבין איש לאשה, כך קל לו יותר לבחור בת-זוג שמתאימה לו, ולבנות איתה '''דרך חיים''' משותפת; '''
::*כשאדם מבין שאסור לשמוע דברי רכילות - הוא מתאמץ ופורש משיחת הרכילות של חבריו, ואז המוח שלו מתפנה - הוא מגלה פתאום שהוא יכול לחשוב מחשבות מעניינות ומקוריות, לא רק לשמוע מחשבות של אחרים. הוא מגלה פתאום שיש לו זמן ללמוד דברים חדשים, לא רק לרכל על דברים שאחרים עשו. כך הוא עולה על '''הדרך''' הנכונה להגשים את מטרת '''חייו''' . '''
 
  '''
שורה 43:
את חציו הראשון של הפסוק פירשנו, על-פי [[ביאור:חשוב לקחת שיעורים פרטיים בענייני תורה ומצוות|דברי חז"ל]] {{קטן|קטן= (בתלמוד בבלי, סוטה כא.)|}} , שהנר והאור הם שני דברים נפרדים - '''המצוה''' נמשלת '''לנר''' כי היא מצילה את האדם מסכנות רוחניות מקומיות, '''והתורה''' נמשלת '''לאור''' היום כי היא מצילה את האדם מסכנות רוחניות כלליות יותר.
 
אפשר גם לפרש, שהנר והאור קשורים - '''נר''' הוא אמצעי מוחשי ליצירת '''אור''' , וגם '''מצוה''' היא אמצעי מוחשי ל"יצירת" '''תורה''' : כשאדם מקיים מצוה מעשית הוא מפגין בגלוי את חשיבות התורה, וזה משפיע גם על האדם עצמו וגם על סביבתו. לדוגמה:
 
::*כשאיש אומר לאישה "אני לא נוגע בך כי אנחנו לא נשואים" הוא מזכיר לעצמו, וגם לה ולאנשים שמסביבם, את היחס של התורה לקשר בין איש לאשה; המצוה שהוא קיים הפיצה את אור התורה בסביבתו.
שורה 51:
 
::*'''במשל''' - אדם עומד במקום חשוך, על פרשת דרכים, אך בגלל החושך הוא אינו רואה את הדרך; רק כאשר הוא מדליק נר, '''הנר''' מפיץ '''אור''' והוא יכול לראות את '''הדרך''' הביתה.
::*'''ובחיים''' - בעולם של פיתויים, האדם אינו שומע את הקול הפנימי שלו ואינו יודע באיזו דרך לנהל את חייו; אך לאחר שהאדם קיים '''מצוות''' ולמד '''תורה''' , הפיתויים כבר לא שולטים בו, והוא יכול לשמוע את מצפונו הפנימי - את '''תוכחות המוסר''' שלו.
 
ישנם פסוקים נוספים בספר משלי שאפשר לפרש על-פי ההקבלה '''נר=מצוה ותורה=אור''' ; ראו: '''
 
::* {{צמ|מקלל אביו ואמו - ידעך '''נרו''' באישון '''חשך'''|משלי כ כ}}( [[ביאור:המקלל את הוריו מפסיד את מצוותיו|מקלל אביו ואמו - ידעך נרו באשון חשךפירוט]] ).
::* [[ביאור:להאיר לצדיקים ולא לרשעים{{צמ|'''אור''' צדיקים ישמח, '''ונר''' רשעים ידעך|משלי יג ט}}( [[ביאור:להאיר לצדיקים ולא לרשעים|פירוט]] ). '''
 
===ודרך חיים תוכחות מוסר===
פירשנו שהחצי השני של הפסוק מתייחס למוסר הכליות הפנימי של האדם: " {{צפ|תוכן=מי המוליך אותו '''בדרך חיים''' ? - '''תוכחות מוסר''' , שעל-ידי שיקבל '''תוכחת''' השכל מן '''המוסר''' ויראת ה', על-ידי-כך יילך '''בדרך חיים''' , ואז יועילו לו נר מצוה ותורה אור לשמרו מן הפחתים ומן הקוצים ומן הברקנים...}} " {{קטן|קטן= (מלבי"ם)|}} .
 
וחז"ל פירשו ( [[ביאור:חשוב לקחת שיעורים פרטיים בענייני תורה ומצוות|שם]] ) על דברי ביקורת שהאדם מקבל ממורה פרטי - תלמיד חכם - שמלמד אותו תורה ומצוות, בהתאם להנחיה הכללית " {{צפ|תוכן=עשה לך רב}} ".