ביאור:חכם: הבדלים בין גרסאות בדף
| [גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עדכון מאתר הניווט בתנך |
עדכון מאתר הניווט בתנך |
||
שורה 6:
'''חכמה''' היא הכישרון לשמוע וללמוד. כך הסבירו חכמינו את ההבדל בין חכמה, בינה ודעת: " {{צפ|תוכן=חכמה - מה שאדם שומע מאחרים ולמד; תבונה - מבין דבר מליבו מתוך דברים שלמד; דעת - רוח הקודש}} " {{קטן|קטן= (רש"י על שמות לא ג)|}} . ואכן, בפסוקים רבים החכמה קשורה ללמידה, לשמיעה ולאזניים:
::* {{צמ|כי בער אנוכי מאיש, ולא בינת אדם לי. ולא '''למדתי חכמה'''
::*משלי ב ב: {{צ|'''להקשיב לחכמה אזנך'''
'''חכמה''' היא גם הכישרון לדבר וללמד; בפסוקים רבים החכמה קשורה לדיבור ולפה:
::*משלי טו ב
==בחינה עצמית - האם אני חכם?==
שורה 22:
::*האם אני מסוגל להוסיף על דברים שלמדתי מהזולת, וללמד אותם לאחרים בצורה יפה יותר? משלי טו ז: {{צ|''' שפתי חכמים''' יזרו דעת; ולב כסילים לא כן}} ( [[ביאור:החכם מעטר את דבריהם של אחרים ולא מנסה להמציא את הגלגל מחדש|פירוט]] ).
::*האם אני מסוגל לדבר בצורה מוצפנת, כך שהמידע שאני מעביר לא יגיע לידי האויב החיצוני או הפנימי? {{צמ|''' חכמים''' יצפנו דעת, ופי אויל מחתה קרבה|משלי י יד}}( [[ביאור:חכמים יצפנו דעת, ופי אויל מחתה קרובה|פירוט]] ).
::*האם אני מוכן לצאת לרחוב ולשכנע תלמידים שיבואו ללמוד? {{צמ|'''חכמות''' בחוץ תרנה
::*האם אני מוכן להשקיע בשיפור התנאים החומריים בבית הספר, כדי לעודד תלמידים לבוא ללמוד? {{צמ|'''חכמות''' בנתה ביתה, חצבה עמודיה שבעה. טבחה טבחה, מסכה יינה, אף ערכה שולחנה...|משלי ט א}}( [[ביאור:החכמה מכינה אוכל טעים כדי למשוך תלמידים|פירוט]] ).
::*האם אני מסוגל לתווך בין אנשים שנמצאים במריבה, לגרום להם להקשיב זה לזה וכך להרגיע את כעסם? {{צמ|אנשי לצון יפיחו קריה, '''וחכמים''' ישיבו אף|משלי כט ח}}(ראו [[ביאור:חכמים יודעים להרגיע מריבות|חכמים מרגיעים מריבות]] ). '''
==מושגים דומים ומנוגדים==
בספר משלי, '''החכמים''' משתמשים בעיקר באיברי השמיעה והדיבור - אוזן, שפתיים, פה, לשון (בניגוד
::* {{צמ|''' לב נבון''' יקנה דעת, '''ואזן חכמים''' תבקש דעת|משלי יח טו}}- החכמים תמיד מבקשים לשמוע עוד ידיעות מאחרים. '''
שורה 33:
::*ראו גם [[ביאור:חכמים, נבונים ואיברי גופם|חכמים ונבונים ואיברי גופם]] . '''
'''חכמה''' קשורה ללימוד ולמציאה (בניגוד
::* {{צמ|אשרי אדם '''מצא חכמה'''
::* {{צמ|כן דעה '''חכמה''' לנפשך, אם '''מצאת'''
'''חכמה''' קשורה ליראת ה' - תחושה של יראת-כבוד כלפי המקור שממנו לומדים (בניגוד לתבונה, הקשורה לאהבת ה'): '''
'''החכמים''' מתייחסים ברצינות לאזהרות שמזהירים אותם המורים, הם אינם סומכים על מחשבותיהם הפרטיות בלבד, הם יראים להחליט לבד ונזהרים מרע (בניגוד [[ביאור:ערמה = היכולת להטעות|לערומים,]] שנזהרים רק לאחר שהם רואים את הרע בעיניים שלהם, ובניגוד [[ביאור:כסיל = השונא דעת|לכסילים]] , שסומכים לגמרי על לבם); ראו:▼
::* {{צמ|תחלת חכמה יראת ה', ודעת קדשים בינה|משלי ט י}}( [[ביאור:תחילת חכמה יראת ה', ודעת קדושים בינה|פירוט]] ); '''
::*ראו גם [[ביאור:חכמה, בינה, יראה ואהבה|חכמה, בינה, יראה, אהבה]] . '''▼
▲'''החכמים''' מתייחסים ברצינות לאזהרות שמזהירים אותם המורים, הם אינם סומכים על מחשבותיהם הפרטיות בלבד, הם יראים להחליט לבד ונזהרים מרע (בניגוד [[ביאור:ערמה = היכולת להטעות|לערומים
'''החכמה''' מציינת כישרון ללמוד מהזולת - מבני-אדם אחרים ואפילו מבעלי-חיים; בניגוד [[ביאור:מוסר = מתיחת ביקורת על-ידי ייסורים וצרות|למוסר]] , שמציין לימוד מתוך ייסורים או צרות. חכמה מציינת לימוד חיובי - הוספה של תכונות טובות; בניגוד למוסר, שמציין לימוד שלילי - הסרה של מידות רעות. כך ניתן ללמוד מהשוואה בין שני קטעים דומים המגיעים לאותה מסקנה בשתי דרכים שונות:▼
::* {{צמ|'''חכם''' ירא וסר מרע, וכסיל מתעבר ובוטח|משלי יד טז}}( [[ביאור:החכם נזהר שלא להיכנס לצרות|פירוט]] ), לעומת {{צמ|ערום ראה רעה ויסתר, ופתיים עברו ונענשו|משלי כב ג}}( [[ביאור:ללמוד מטעויות של אחרים|פירוט]] ), וכן: '''
::* [[ביאור:שתי דרכי-לימוד, מסקנה אחת|ראה דרכיה וחכם - ראיתי לקחתי מוסר]] .▼
::* {{צמ|בוטח בלבו הוא כסיל, והולך '''בחכמה''' הוא ימלט|משלי כח כו}}( [[ביאור:הסכנה שבבטחון עצמי מופרז|פירוט]] ) ''''''
▲'''החכמה''' מציינת כישרון ללמוד מהזולת - מבני-אדם אחרים ואפילו מבעלי-חיים; בניגוד [[ביאור:מוסר = מתיחת ביקורת על-ידי ייסורים וצרות|למוסר]] , שמציין לימוד מתוך ייסורים או צרות. חכמה מציינת לימוד חיובי - הוספה של תכונות טובות; בניגוד למוסר, שמציין לימוד שלילי - הסרה של מידות רעות. כך ניתן ללמוד מהשוואה בין שני קטעים דומים המגיעים לאותה מסקנה בשתי דרכים שונות:
האנשים שדבריהם שולבו בספר משלי נקראים '''חכמים''' - כי שלמה למד מהם; ראו:▼
כאמור, אחד המאפיינים של חכמים הוא שהם אוהבים לקבל ביקורת, אך גם ההיפך נכון - מי שמתרגל לקבל ביקורת, סופו שיהיה חכם: '''
::* {{צמ|שמע עצה וקבל '''מוסר'''
::* {{צמ|בן חכם מוסר אב, ולץ לא שמע גערה|משלי יג א}}( [[ביאור:גערה? זה לא נורא|פירוט]] )
▲::* [[ביאור:חכמה, בינה, יראה ואהבה|חכמה, בינה, יראה, אהבה]]
▲כשהבן חכם - הוא לומד הרבה מאביו, ולכן אביו שמח; ראו:
::* [[ביאור:בן חכם בספר משלי|בן חכם ישמח אב]] . '''
מהשוואה בין פסוקי החכמה לבין פסוקי הבינה נראה, שהחכמה נחשבת לכישרון יסודי ומוקדם יותר - קודם צריך ללמוד '''חכמה''' מאחרים, ורק אחר-כך להשתמש '''בבינה''' כדי להסיק מסקנות חדשות
::* {{צמ|ראשית חכמה קנה '''חכמה''', ובכל קנינך קנה '''בינה'''|משלי ד ז}}( [[ביאור:שני שלבים בלימוד|פירוט]] )
::* {{צמ|גם אויל מחריש '''חכם''' יחשב, אטם שפתיו '''נבון'''|משלי יז כח}}( [[ביאור:מותר להסתיר חוסר-ידע|פירוט]] )
::* [[ביאור:חכמה, בינה, דעת ויצירה|חכמה, בינה, דעת ויצירה]]
::* {{צמ|בלב נבון תנוח חכמה, ובקרב כסילים תודע|משלי יד לג}}( [[ביאור:התבונה מכילה את החכמה|מי שהגיע לשלב הבינה, משיג גם את החכמה]] ) '''▼
▲::* [[ביאור:התבונה מכילה את החכמה|מי שהגיע לשלב הבינה, משיג גם את החכמה]]
אהבת '''החכמה''' עוזרת לאדם להינצל מנשים מפתות (בעוד שהבינה עוזרת לאדם להינצל מגברים רמאים); ראו: '''
שורה 88 ⟵ 84:
::* [[ביאור:חכם לב = הלומד ומפנים|חכם לב]] - אדם שיודע ללמוד וגם מפנים את הדברים שהוא לומד, "לוקח ללב" את הלימוד.
::* [[ביאור:אהבת חכמה = רצון עז ללמוד וללמד מתוך מחוייבות|אהבת חכמה]] - רצון עז ללמוד וללמד מתוך מחוייבות. '''
::*על חשיבות החכמה בבניית בית, ראו [[ביאור:בית = משל לרכוש, משל למשפחה|בית]] .
▲::*האנשים שדבריהם שולבו בספר משלי נקראים '''חכמים''' - כי שלמה למד מהם; ראו: [[ביאור:משלי שלמה ומשלי חכמים אחרים|גם אלה לחכמים - הט אזנך ושמע דברי חכמים]]
::*מקובל לייחס '''חכמה''' לאנשים זקנים, שהספיקו ללמוד הרבה בחייהם (בניגוד לתבונה, המיוחסת לאנשים שמנצלים היטב את ימיהם), {{צמ|בישישים '''חכמה''', וארך ימים תבונה|איוב יב יב}}( [[ביאור:אנשים שחיים הרבה שנים יכולים לזכות לחכמה, ואנשים שמנצלים היטב את ימיהם יכולים לזכות לתבונה|פירוט]] ).
</div>
שורה 97 ⟵ 95:
==מקורות נוספים==
חכם הוא היודע '''ללמוד''' וגם '''ללמד'''
==פסוקים נוספים בספר משלי==
::* {{צמ|כי ה' יתן חכמה
::* {{צמ|בדרך חכמה הרתיך, הדרכתיך במעגלי ישר|משלי ד יא}}
::* {{צמ|בני, לחכמתי הקשיבה, לתבונתי הט אזנך|משלי ה א}}
שורה 110 ⟵ 108:
::* {{צמ|אם חכמת חכמת לך, ולצת לבדך תשא|משלי ט יב}}
::* {{צמ|כשחוק לכסיל עשות זמה, וחכמה לאיש תבונה|משלי י כג}}
::* {{צמ|פי צדיק ינוב חכמה
::* {{צמ|בא זדון ויבא קלון, ואת צנועים חכמה|משלי יא ב}}
::* {{צמ|פרי צדיק עץ חיים, ולקח נפשות חכם|משלי יא ל}}
::* {{צמ|רק בזדון יתן מצה, ואת נועצים חכמה|משלי יג י}}
::* {{צמ|הלוך את חכמים וחכם
::* {{צמ|בקש לץ חכמה ואין, ודעת לנבון נקל|משלי יד ו}}
::*משלי יד ח: " {{צ|חכמת}} {{צ|ערום הבין דרכו, ואולת כסילים מרמה}} " (ראו [[ביאור:איך להצליח בחיים - בערמה או בחכמה|מה מבין הערום]] ).
שורה 122 ⟵ 120:
::*משלי יז טז: {{צ|למה זה מחיר ביד כסיל, לקנות חכמה ולב אין}} (ראו [[ביאור:הכסיל "שכח את הלב בבית"|לב כסיל]] )
::* {{צמ|לץ היין המה שכר, וכל שגה בו לא יחכם|משלי כ א}}
::*משלי כ כו
::*משלי כא יא: {{צ|בענש לץ יחכם פתי, ובהשכיל לחכם יקח דעת}} (ראו [[ביאור:ענישה עקיפה - לץ ופתי|לץ - פתי]] )
::*משלי כא כ: {{צ|אוצר נחמד ושמן בנוה חכם, וכסיל אדם יבלענו}} (ראו [[ביאור:איך (לא) לבחור שותפים לדירה|איך לבחור שותפים לדירה]] )
::* {{צמ|אין חכמה ואין תבונה ואין עצה לנגד ה'|משלי כא ל}}
::*משלי כד ז: {{צ|ראמות לאויל חכמות
::* {{צמ|שבט ותוכחת יתן חכמה, ונער משלח מביש אמו|משלי כט טו}}
::*משלי ל כד: {{צ|ארבעה הם קטני ארץ, והמה חכמים מחכמים}} (ראו [[ביאור:עצות לקטנים|עצות לקטנים]] ).
| |||