ביאור:הנאה מאיסור: הבדלים בין גרסאות בדף
[גרסה לא בדוקה] | [גרסה לא בדוקה] |
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עדכון מאתר הניווט בתנך |
עדכון מאתר הניווט בתנך |
||
שורה 13:
ב. בעניין גניבה, נאמר {{צמ|חולק עם גנב, שונא נפשו: אלה ישמע, ולא יגיד|משלי כט כד}}. ה"אלה" שנזכרת כאן היא אותה "אלה" שנזכרת ב- {{צמ|ונפש כי תחטא '''ושמעה קול אלה''' והוא עד או ראה או ידע - '''אם לוא יגיד''' ונשא עונו|ויקרא ה א}}: זוהי שבועה שמשביע בעל הרכוש הגנוב, שמחייבת את כל מי שיודע היכן נמצא הרכוש - שיבוא להעיד.
מי שמתחלק עם הגנב - גורם נזק לנפשו, והסיבה לכך היא מעשית - השותפות עם הגנב גורמת לו לקוות שהגנב יצליח ולא ייתפס, ולכן, גם אם '''ישמע''' '''את קול האלה''' מפי
(מפסוק זה למד הרמב"ם, ב [http://www.mechon-mamre.org/i/b205.htm הלכות גניבה ה א] , שאסור לקנות רכוש גנוב; ראו גם [[ביאור:חולק עם גנב שונא נפשו, אלה ישמע ולא יגיד|פירושים אחרים לפסוק זה]] ). '''
שורה 26:
מצד שני, כמה פסוקים בתנ"ך מראים, שלפעמים אדם צדיק נהנה מרכוש שהושג בדרך רעה:
::*
::* {{צמ|מרבה הונו בנשך ובתרבית - '''לחונן דלים יקבצנו'''|משלי כח ח}}
::* {{צמ|יכין וצדיק ילבש, וכסף נקי יחלק|איוב כז יז}}= הרשע מכין רכוש רב, ובסופו של דבר הצדיק נהנה ממנו. '''
|