ביאור:ידע: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עדכון מאתר הניווט בתנך
עדכון מאתר הניווט בתנך
שורה 10:
::*'''ידיעה''' בין איש ואישה מציינת את הקשר הגופני הקרוב ביותר ביניהם ( [[ביאור:ידיעת איש ואישה|פירוט]] ).
::*המילה '''מודע''' או '''מיודע''' משמעה "מקורב", מכר או קרוב משפחה ( [[ביאור:מודע = מכר או קרוב-משפחה|פירוט]] ).
::*אדם '''היודע''' את ה' הוא אדם מוּדע למציאות ה', מכיר מקרוב את דרכי ההתנהגות הרצויות לה' ומתנהג לפיהן ( [[ביאור:דעת ה' - 5 משמעויות|פירוט]] ). וכשה' עושה ניסים, כל העולם מתוודע אליו ומכיר אותו מקרוב, {{צמ|זמרו ה' כי גאות עשה, '''מידעת''' זאת בכל הארץ|ישעיהו יב ה}}.
::*כשה' '''יודע''' אדם הכוונה שה' נותן לו תשומת לב מיוחדת, משגיח עליו מקרוב ( [[ביאור:ה' יודע אדם = משגיח עליו באופן מיוחד|פירוט]] ).
::*אפשר לראות מרחוק, בלי לדעת מקרוב (ישעיהו ו ט): {{צ|שמעו שמוע ואל תבינו, וראו ראו ואל '''תדעו'''}} ( [[ביאור:השמן, הכבד, השע|פירוט]] ).
שורה 17:
::* {{צמ|'''ידע תדע''' פני צאנך, שית לבך לעדרים|משלי כז כג}}- החכם ממליץ למי שמגדל כבשים שיבדוק מקרוב, בעצמו, מה הם צריכים, ולא יסמוך רק על רועים שכירים ( [[ביאור:המלצות למשקיעים באפיק הזואולוגי|פירוט]] ).
::* {{צמ|הבו לכם אנשים חכמים ונבנים '''וידעים''' לשבטיכם, ואשימם בראשיכם|דברים א יג}}- המנהיגים צריכים להיות אנשים המוכרים מקרוב לבני קהילתם ( [[ביאור:בחירות - שלב א|פירוט]] ). '''
::*ראו [[ביאור:חכמה, בינה, דעת ויצירה|חכמה, בינה, דעת ויצירה]] . '''
 
<div class="futureadvanced">
 
==דעת לעומת חכמה ובינה==
==פסוקים נוספים==
 
בשני מקומות בספר משלי מופיעים המושגים [[ביאור:ההבדלים בין חכמה, בינה ודעת|"חכמה", "תבונה" ו"דעת"]] בהקשר של יצירה או בניין:
::* {{צמ|זמרו ה' כי גאות עשה, '''מידעת''' זאת בכל הארץ|ישעיהו יב ה}}'''
 
::* {{צמ|ה' '''בחכמה''' יסד ארץ, כונן שמים '''בתבונה'''. '''בדעתו''' תהומות נבקעו, ושחקים ירעפו טל|משלי ג יט}}( [[ביאור:מטרת החכמה - יצירה|פירוט]] ) '''
::* {{צמ|'''בחכמה''' יבנה בית, '''ובתבונה''' יתכונן. '''ובדעת''' חדרים ימלאו כל הון יקר ונעים|משלי כד ג}}( [[ביאור:הוראות לבניית בית|פירוט]] )
 
יש דמיון רב בין שני המשלים: '''
 
::*בשני המשלים<font face="arial">מדובר על בניין ויצירה - במשל הראשון יצירת העולם, ובמשל השני יצירת בית פרטי. שני המשלים באים ללמדנו, ש</font> [[ביאור:מטרת החכמה - יצירה|המטרה העיקרית של לימוד החכמה היא היצירה המעשית]] , וכן ש [[ביאור:הוראות לבניית בית|כדי להצליח ביצירה מעשית יש להשתמש בחכמה]] <font face="arial">.</font>
::*בשני המשלים '''החכמה''' '''והתבונה''' מהוות את המסגרת, '''והדעת''' ממלאת את המסגרת בתוכן: במשל הראשון המסגרת היא הארץ והשמיים, והתוכן הוא המים שממלאים את הארץ והשמיים (תהומות וטל); במשל השני המסגרת היא הבניין והתוכן הוא ההון היקר והנעים.
::*בשני המשלים ''' החכמה''' היא החלק התחתון, הבסיסי יותר, של המסגרת, ''' והתבונה''' היא החלק העליון, המתקדם יותר. במשל הראשון החכמה קשורה לארץ והתבונה קשורה לשמיים; במשל השני החכמה קשורה לבניין הבית והתבונה קשורה לכינונו, כלומר - חיזוקו, ייצובו וגימורו.
 
הסדר הוא '''חכמה, בינה ודעת''':
 
::*קודם-כל יש להשתמש בחכמה, [[ביאור:חכמה = הכישרון לשמוע, ללמוד וללמד|ללמוד מהזולת]] .
::*אחר-כך יש להשתמש בתבונה, [[ביאור:תבונה = הכישרון לחשוב ולהסיק מסקנות|לנתח את מה שלמדנו ולהסיק מסקנות]] .
::*ורק לאחר מכן מגיעים לרמה של דעת, [[ביאור:ידיעה, דעת = הכרות קרובה, הכרה באמצעות החושים|היכרות קרובה ואינטואיטיבית עם הנושא]] . 
 
</div>