ביאור:שמואל א ח ג: הבדלים בין גרסאות בדף

[גרסה לא בדוקה][גרסה לא בדוקה]
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
"ויטו אחרי הבצע" לעומת "שונאי בצע"
שורה 11:
 
<div align="left"><small>ע"פ ספרו של ר' אלחנן צבי ונגרוב ע"ה, "Tales of King saul", הוצאת האחים שולזינגר, נ.י. 1969. הועלה ע"י בן המחבר.</small></div>
 
== "ויטו אחרי הבצע" לעומת "שונאי בצע" ==
אחת התכונות הנדרשות משופטים ומנהיגים בעם ישראל היא שיהיו {{צמ|שונאי בצע|שמות יח כא}}. בני שמואל לא קיימו תכונה זו אלא {{צ|נטו אחרי הבצע}}. מהפירושים שנתנו חז"ל לחטאם של בני שמואל ([[שבת נו א]]) אפשר ללמוד על מהות התכונה "שונאי בצע":
* {{צפ|שלא עשו כמעשה אביהם, שהיה שמואל הצדיק מחזר בכל מקומות ישראל ודן אותם בעריהם... והם לא עשו כן אלא ישבו בעריהם, כדי להרבות שכר לחזניהן ולסופריהן}} {{קטן|(רבי שמואל בר נחמני בשם רבי יונתן)}}, {{צפ|לחזניהם - שמשיהם, ששוכרין אותן לילך ולהזמין את הנקראים לדין: ולסופריהם - לשטרי בירורין ולאגרות שום}} {{קטן|(רש"י)}} - מכאן ש"שונא בצע" הוא אדם שמשקיע מזמנו למען הציבור, גם כשזה בא על-חשבון עסקיו הפרטיים.
* {{צפ|חלקם שאלו בפיהם}} {{קטן|(רבי מאיר)}}, {{צפ|מעשר ראשון הראוי להם שלוים היו שאלו בפיהם מתוך שהיו גדולי הדור ושופטים לא היו מונעים מהם ושאר לוים עניים מצטערים}} {{קטן|(רש"י)}} - מכאן ש"שונא בצע" הוא אדם שאינו טורח יותר מדי כדי לדרוש כסף, גם אם זה מגיע לו.
* {{צפ|מלאי הטילו על בעלי בתים}} {{קטן|(רבי יהודה)}}, {{צפ|נותנים להן פרגמטיא לעסוק בה ולתת להם השכר, ומתוך כך היה נמשך לבם להטות דין כשבאין לפניהן לדון, והיינו חטאם}} {{קטן|(רש"י)}} - מכאן ש"שונא בצע" הוא אדם שאינו משקיע את כספו אצל אנשים פרטיים, שייתכן שיצטרך יום אחד לשפוט אותם.
* {{צפ|קופה יתירה של מעשר נטלו בזרוע}} {{קטן|(רבי עקיבא)}}, {{צפ|יותר מן הראוי}} {{קטן|(רש"י)}} - מכאן ש"שונא בצע" הוא אדם שמדייק בקבלת הקיצבאות וההטבות שמגיעות לו, ואינו מנצל את מעמדו כדי לקבל יותר.
* {{צפ|מתנות נטלו בזרוע}} {{קטן|(רבי יוסי)}}, {{צפ|זרוע לחיים וקיבה, והם לא היו כהנים. לשון אחר: מתנות לויה, כגון מעשר. וקרא כתיב: ונתן לכהן, ודרשינן: ולא שיטול מעצמו... והוא הדין לכל מתנות כהונה ולויה}} {{קטן|(רש"י)}} - מכאן ש"שונא בצע" הוא אדם שאינו לוקח כסף בכוח, גם כשהכסף מגיע לו כחוק.